התובנות הללו באות פתאום וגם הולכות פתאום כמו שהן באו- כמו עכשיו.
למרות שאולי החיים קשים כרגע ואין לי מה לעשות איתם, לא פה ולא שם ולא בעולם בכלל. אבל אני יודעת ומאמינה שבעתיד הרחוק-קרוב יהיה לי טוב וזה לא משנה מה ואיך אני אהיה.
ברגע אחד לקחת ולהפוך אותם למשמעות טובה יותר, לא רק בשבילי, זה גם בשביל הילדים שלי. נכון, לא את כל מה שאני רוצה אני יכולה לקבל. -אני מודעת לזה שאני צריכה לעבוד על כך, אבל הכל תלוי בבחירה שלי – איך ומה לעשות וכמה לחשוב.
כנראה כשהייתי למעלה לא ידעתי מה ואיך יהיה פה בעולם, אמרתי לקב"ה שלא ידאג ואני אעמוד ביעדים היומיומיים שלי- רק לא ידעתי כמה שזה יהיה קשה ויבוא כאב כל כך גדול.
וזהו.
עכשיו אני בוחרת בחיים!
בתחילתו של מסע כל כך ארוך ומייגע אני מחליטה שאני רוצה להפוך אותו לטוב, לטוב בהרבה.
והכל תלוי לפי המבט, נכון שיש קשיים בחיים אבל החיים מאלצים אותי לנהוג כך.
אני רק צריכה לזכור שדווקא מהגרעין הנבול צומח פרח לתפארה, גם כשאני לפעמים מרגישה למטה מאוד בהכל, אני יכולה לפרוח. לנסות לפחות.
זהו. אני בוחרת בחיים מאושרים ושמחים (בלי נדר).
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
2 תגובות
איזה כנה ומאמין זה.. ריגשת.
רוצה להצטרף אליך למסע
מאחלת לך שהתובנות הללו ישארו בפנים תמיד, ולא תצטרכי לחפש אותן.
בהצלחה ענקית,
ואל תשכחי גם לבקש טוב נראה ונגלה 3>
את מדהימה! זו תובנה כל כך בוגרת!
השלב הבא אחרי שרוצים לבחור בחיים זה לדעת איך, איך בוחרים בחיים? להבין לְְמה את חיה? – והתשובה היא: "אני נבראתי לשמש את קוני", אנחנו כאן בכלל לא בשביל שיהיה לנו טוב! אנחנו כאן בשביל לעבוד אותו, זהו!
ולכן זה לא משנה אם החיים שלו נראים קשים או לא! לא משנה אם אנחנו מרגישים שטוב לנו או לא!
מה שבטוח זה שיש לנו מה לעשות עם החיים שלנו בכל מצב ובכל מקום,
השם ברא אותנו בצורה כזו שעכשו נדע שבעתיד הרחוק – קרוב יהיה לנו טוב אבל הוא רוצה שגם עכשו יהיה לנו טוב! ואם אנחנו מרגישים עכשו שלא טוב לנו זה לא אומר שה' לא רוצה שיהיה לנו טוב. גם עכשו טוב לנו, רק שהטוב הוא נסתר ובידינו הבחירה לגלות אותו להרגיש שטוב לנו ושיהיה לנו מה לעשות בחיים.
בכל רגע ובכל מקום יש לנו מה לעשות! תנסי להסתכל על זה ככה (לדוגמא: מישהי יושבת בתחנת אוטובוס ויודעת שיש לה עוד כמה דקות עד שהאוטובוס יגיע, במבט ראשון, אין לה מה לעשות, היא צריכה לחכות לאוטובוס, אבל במבט שני היא יכולה לחשוב: "ה' ברא אותי ובורא אותי כל רגע מחדש, אני כאן בתחנה, בהשגחה פרטית ואני לא אשאר בה רגע אחד מיותר, אז לְמה אני כאן עכשו"?
היא פתאום תסתכל סביבה, יש כאן עוד בנות בתחנה , שאני מכירה – אפשר לנצל לשיחה ידידותית
שאני לא מכירה – אפשר לחלק נשק
אין אף אחת בתחנה? מה אני יכולה לעשות בזמן הזה שיש לי פה, איך אני יכולה לנצל את הזמן הזה, הנה יש לי מה לעשות בעולם, כאן ועכשו! האם זה אומר שזה המקום שבו אני רוצה לחיות מעתה ועד עולם? – ממש לא התחנה היא רק בדרך אבל אם כבר אנחנו בדרך, לפחות נהנה מהנוף… )
היום, מקובל בעולם שאשה צריכה לעבוד, אז מה לעשות? חכמה בגויים תאמין…
יש לנו עבודה גדולה מאד לעשות, ממש לא הגענו כאן לעולם כדי לנוח.
וכן לפני שהנשמה יורדת לעולם היא רואה את המסלול שלה, אבל ברגע שהיא יורדת היא לא זוכרת אותו… כן הנשמה שלך ראתה בדיוק כמה יהיה לך קשה כאן בעולם ובכל זאת היא הסכימה, כי כן גם הירידה הזו, בידיעה גמורה מה מצפה לנו כאן, היא לצורך עליה! היא רואה גם את ההצלחה שתקצרי את המקום הגבוה והטוב שאליו תגיעי וכן גם את הרגע הזה שבו גדלת…
ונכון, זה קשה, המסע באמת ארוך ומייגע, כמה טוב שבחרת לצאת אליו! אני כל כך מעריכה אותך על כך. אבל עכשו, עכשו מגיע לך ולכולנו, לראות את הצמיחה, זהו הגרעין כבר מוכן, הגשם יורד והשמש, מציצה לה מהמזרח.
כמה טוב שבדרך הארוכה שלנו אנו רואות שיש שכר למאמצינו, מקווה שלא תשכחי את התובנות שלך, הן התמרורים והשלטים בדרך שלך, אל תחששי לחשוב ולהעמיק. מאמינה שתבחרי בחיים מאושרים גם מחר.