כתבתי בלי להסתכל שוב, לא רוצה ליפות את הכלום הזה… שתראו עד כמה אני באמת כלום.
היי. אז אני ילדה כאן באתר. בשם אחר.
לא יודעת אם לקרוא לזה פופולרית אבל נוכחת.
ו… רציתי לשתף אתכן במשהו.
אני חושבת שאני נחמדת באופן כללי. ואם להסתכל פנימה אז גם באופן פרטי.
משתדלת למלא את הייעוד שלי בעולם.
לפעמים אני אחת מבודחת עם המון בדיחות.
ולפעמים אני נורא רצינית ועמוקה. אפילו מידי.
אפילו באתר יש תגובות שלי מכל המגוון:)
אבל… כשאני רואה בנות אחרות באתר שהן רציניות, חדורות, לעניין כאלה.
אז אני מרגישה כל כך כלום… וכל כך לא שווה ולא מיוחדת.
שהן הרבה יותר ממני. ואני? אפשר לחשוב על זה…
פשוט כלום אחד גדול, ולא חכם, ולא עמוק. כלום תינוקי וקל דעת.
כלום שהוא אני.
ואז, אז אני מתחילה כמעט לא לאהוב אותן. לא ממש שנאה אבל פשוט… אני אסלוד מהן. יש סיכוי שאני אתפס אצלן על קטנות.
לא כל כך משנה. מה שבטוח שהמוח החכם שלי יתחיל להוציא דברים מפרופרוציות.
ואני יודעת שבאמת באמת, הן בנות כמוני. ואם אני אכיר אותן אני אראה שהן מתוקות והכל, אבל למה שארצה להיות הן? למה שאחשוב שאני כלום מולן? למה שאהיה כל כך נחיתית וחסרת בטחון….
אבל כרגע. זה לא יקרה.
אז אני נורא מבולבלת ותוהה וכואבת וזה משתלט לי על הבטחון העצמי ופשוט נמאס לי… נמאס לי להיות אני. שפלה.
לא ענווה, עניו זה מי שיודע את המעלות שלו אבל גם יודע שאם מישהו אחר היה מקבל אותם אולי הוא היה משתמש בהם טוב יותר.
שפלה זה פשוט להרגיש פחות ממשהי אחרת. ממש היא יותר ממני…
ואני לא מבצעת את השפלות נכון… "והוי שפל רוח בפני כל האדם"- גם קל שבקלים, כל שכן בנות צדיקות כאן שהן הרבה הרבה יותר מזה…
אם הייתי מבצעת את השפלות נכון באמת הייתי גם בטוחה בעצמי יותר. כי התניא לא כותב רק על להיות שפל אלא גם על המעלה שלנו כיהודים. חלק אלוקה ממעל ממש…
ואי אפשר לבחור רק מה שנראה לי. זו לא שאלה אמריקאית…
טוב אני כותבת יותר מידי…
אם באמת הייתה לכן סבלנות וקראתן הכל אשמח שתענו לי מה אני עושה עם עצמי…
תודה שקראתן עד פה. מקווה שזה יעלה מהר, כי הלב שלי כבר מתפוצץ…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
29 תגובות
ממ.
אני חושבת שתנסי למצוא בבנות את הטוב גם אם זה מסובך..
לאט לאט זה יהיה לא כי צריך. כי באמת תראי.
מקווה שיילך לך!
תודה נשמה אבל זו בדיוק *לא* הבעיה שלי…
אני רואה בהן המון טוב ואז תופסת כמה שאני כל כך.. כלום לידן. וזה רע מאוד. כי כמו שאמרתי [חוץ מהכאב שלי אישית] זו כמו אינסטינקט של הנפש, אני מתחילה באינסטינקט להסתייג מהן ואפילו לסלוד מדברים שהן כותבות.
מודעת לבעיה, מודעת לזה שזה חסר עצום באהבת ישראל, מודעת לזה אבל זה רק גורם לי לחשוב דברים גועליים על עצמי ולא הרווחתי כלום.
תודה בכל מקרה!
לרגע חשבתי שאני העלתי את הפוסט הזה…
כיף לשמוע הזדהות. זה קצת מרגיע אותי שבוודאות המוח שלי קונספירציוני כלפי עצמו.
❤
וואו את כל כך כנה שזה מדהים! ובכללי נשמעת ילדה חכמה ועמוקה. אז, קודם כל לא להקטין את עצמך! אני בטוחה שיש לך הרבה מה לתרום, גם אם זה לא מתבטא בדיוק בתגובות באתר… זה לא בא להעיד עלייך כלום. תחשבי שניה, היית רוצה שבת אחרת באתר תשפוט ותחליט מי את רק לפי ת-ג-ו-ב-ו-ת? לא! ולכן, גם את אל תעשי את זה כלפי עצמך. צריך לקחת בפרופורציה את האתר.
מבינה מאוד את ההרגשה שלך. השם שלך אומר לי הכל… מחפשת עמוד שדרה. ואין לי כל כך מה להגיד לך חוץ מ… כדאי שתחזקי לעצמך את הביטחון העצמי. פשוט לעשות רשימות רשימות של הדברים הטובים שלך, בוקר וערב ולשנן לעצמך שאת נפש מדהימה ומיוחדת עם נשמה אלוקית, שראויה לאהבה וקבלה גם אם היא לא מושלמת.
בהצלחה לכולנו בעבודה האינסופית הזאת… ??
נ.ב. ואל תחשבי שאת היחידה.
יפוש… זה היה כל כך מתוק לקרוא את זה… תודה?
אני יודעת שאני חכמה ועמוקה אבל לא מוכנה להכיר בזה.
למה? זה פלסוף שלם עם עצמי. והוא זוועתי.
אבל זה באמת מסובך… אני חושבת שבאותה מידה אני גם *לא מצליחה* להכיר בזה. בכל אופן אני תורמת לאתר, וזה חד משמעית מתבטא בתגובות שלי. אבל… וואו נקודת המבט שלך מיוחדת.. לוקחת לתשומת ליבי.
והרעיון בסוף… לא יודעת לעשות את זה. לא מצליחה. זה נוגד כל טיפה מהאופי שלי. אני אפילו לא מצליחה לראות את ההתחלה של העבודה הזו..
נ.ב. עכשיו אני מתחילה להכיר בעובדה הזו, ב"ה.
מדהימה אחת,
אני חושבת שאני בהחלט צריכה להכיר בזה גם אם זה קשה. ואם כמו שאמרת, זה נוגד כל טיפה מהאופי שלך, לכתוב דברים טובים על עצמך (למרות שקצת קשה לי להאמין שזה ככה. זה אולי נוגד את הלופ שאת בתוכו, אבל לא את האני האמיתי שלך) אולי תתחילי מדבר אחד? קטן? כל יום לפני השינה תשלחי לעצמך הודעה בפון עם תכונה טובה שיש בך. עם מעלה שלך. זה יטפטף לאט לאט ובע"ה תרגישי יותר טוב. (כלומר, אני ממש מקווה שזה יעזור…)
ו… סליחה אם יש לזה קונוטציה שלילית בעינייך, אבל שקלת ללכת לטיפול? נשמע לי שקשה לך מאוד ואני רוצה מאוד לעזור אבל אין לי איך. את צריכה לעזור לעצמך, יקרה… ?
וואו אוקיי, זה רעיון. אני אנסה בימים הקרובים. מפחיד אותי אבל אני אנסה. זה נורא מצחיק לחשוב על זה, מה כל כך מפחיד בלרשום לעצמי "את חכמה"? טוב זה הניסיון שלי:) האמת שממש קלעת. אני באמת מתכוונת ללכת לטיפול. אין לזה שום קונוטציה בעיניי חוץ מ-לדאוג לעצמי. ואל תדאגי, לא בניתי עלייך ולא על אף אחת פה שתוציא אותי מזה. רק אני יכולה לעזור לעצמי באמת. מייאש קצת אבל בשביל זה יש טיפול.. תודה לך! הרגישות שלך והרצון הכנה לעזור נגעו בי… ❤
אין בעד מה.
וואי.. מזדהה. כשאני מקנאה בבנות זה גורם לי להתרחק מהן, ולחפש ולמצוא בהן חסרונות.. גם לי קשה לגלות שבנות יותר ממני. בעיקר חברות קרובות, שאז ממש קשה לי וכל הביטחון שלי יורד..
אולי הפיתרון הוא למצוא בעצמך מעלות שמיחדות דווקא אותך ורק אותך (ולא להתנשא איתם, רק כדי שיעזור להיות שלימה עם עצמך).
אם הייתי יכולה היינו לומדות יחד את המאמר "ויספו ענווים בה' שמחה", ממש חשוב להפנים אותו לעצמינו יותר מפעם אחת..
בקשר לרצינות, לא חושבת שתמיד זה האידיאל.. אין עניין להיות תמיד רציניים. חסיד צריך להיות בשמחה ולקחת את החיים בקלות (בהסתייגות, ברור שרק לפי השו"ע והחסידות. אני לא מתכוונת על 'להחליק' על כל עבירה ולצחוק כל היום).
האמת שהיה שלב שכבר לא יכלתי עם הרצינות והעומק שלי, הרגשתי שונה וכבדה מכולן, אז התחלתי בכוונה להקליל ולנסות להיות קלת דעת. ועכשיו, כשרצינות מראה על משהו טוב, אני רוצה לחזור להיות כמו פעם.. והגעתי למסקנה שזה לא עובד ככה, אנחנו לא אמורים להשתנות לפי הסביבה.. פשוט להיות אני. זהו. וגם אם האני הזאת לא מושלמת, היא יכולה לעבוד על עצמה. אבל לא בגלל הסביבה..
ואם כבר מדברים על כלום, אז אני כלום, ואת כלום, וכל השותפות והבנות בעולם הן כלום, באותה מידה;) בסופו (תחילתו;)) של דבר, כולנו אין ואפס. באמת. כך שהלבל שלך בתור יהודיה, חסידה, חבדניקית, הוא מאד גבוה;)
יקרה, יש בך כלכך הרבה דברים טובים ומעלות, את עולם מלא! וזה לא משנה כמה שפרינצה נראית מושלמת או כמה שושי היא אישיות..
*את* כלכך מלאה בטוב!!
אני אוהבת אותך, אפילו שאת יותר ממני.
א גוטע וואך:)
א. אני בטוחה שלכל אחת הרבה פנים לאישיות שלה. יכול להיות שפה היא מראה רק פן אחד…
ב. אני חושבת שהכל מתחיל בך. ברגע שתבני לעצמך ערך עצמי מבוסס; תכירי במעלות, תשלימי ותנסי להשתפר עם החסרונות. תדעי ש(עד כמה שזה נשמע קלישאתי) את זה משהו ייחודי. שאין לאף בן אדם אחר (עדיין לא מצאתי כפילה שמתאימה בדיוק לאישיות שלי אחד לאחד) . ואף אחת לא יכולה להתחרות בך.
נ.ב אני כותבת מתוך המקום שאת כותבת עליו… הדברים שאני מנסה לשנן לעצמי.
בהצלחה!
על-א. אני מסכימה איתך אבל זה לא מועיל להרגשה שלי. גם אם היא מראה פה פן מאוד חסידי נגיד ובחיים היא מראה פן אחר זה לא ישנה לי את התחושה. במיוחד שההרגשה הזו יכולה להתבטא בעקבות שאני משווה בין איך שאני באתר לאיך שהיא באתר. לא לאיך שאנחנו בחיים. שזה לא נוגד אבל שונה, אין אפס.
פתאום אני שמה לב שאני נותנת לאתר קצת הרבה מידי מקום בנפש שלי… יש סיכוי שזו חלק מהבעיה.
על-ב. זה.. וואו זה פשוט קשה. מקווה להצליח.
תודה!! בהצלחה לשתינו?
היי
קודם כל אנחנו אנשים שונים ודבר שני אם את רואה בבנות דברים שאת רוצה שיהיו גם אצלך אז אדרבה 'קנאת סופרים'.
אבל אם זה סתם מוריד אותך אז באמת שאין עניין ..כל אחד נולד עם התכונות שלו ובטוחה שגם לך יש דברים מיוחדים.
לכל אחד יש איפה לעבוד גם אם נראה שהוא הכי הכי לעניין.
ואדם שפל ועניו זה אחד שיודע במה הוא טוב ובמה לא, זה לא אחד שמדשדש בתוך הכלום.
הצלחות
היי, מסכימה איתך אבל זה בכלל לא העניין. גם אם גם להן יש איפה להשתפר *אני עדיין מרגישה כלום*.
כי לא משנה מה, מבחינתי הכלום שלי עולה על שלהם.
שזה לא חביב כל כך.
וההגדרות שנתתי לענווה ושפלות כאן למעלה הן לפי התניא אז לחלוק עליהן פחות… אבל מסכימה איתך שזה נורא ואיום לדשדש שם.
אני צריכה שינוי. מבפנים. בעז"ה.
תודה לך!
וואי ממש מזדהה!
זה בול אני!
את לא שונאת אותן או סולדת זו פשוט קנאה.
וזה באמת בא מחוסר ביטחון עצמי ונחיתות כמו שכתבת יפה מאוד במילים אחרות 😉
והנחיתות הזו באמת באה מישות, כלומר מזה שאת (ואני) לא בביטול אמיתי.
אם היינו בביטול לא היינו מצפות להיות יותר מאחרות אבל כן היינו מכירות בעצמנו…
אני מבינה אותך לגמרי כי גם אני ככה…
מקווה שנעבור את זה ונצליח לעבוד על עצמנו! ?❤
איזה כיף לי לשמוע הזדהות! לא שאני שמחה שאת מזדהה איתי כי זה לא דבר כזה נחמד אבל.. אני חושבת שהובנתי.
ובאמת לא מזמן דיברתי עם חברה והגעתי למסקנה שאת צודקת… יש לי ישות, ובכמות די יפה. אבל היא כזו מתוחכמת שהיא לא נותנת לי להכיר בה. כי כל נגיעה קטנה שלי בה מרגיש לי כישות אחת גדולה, למרות שלפעמים זה סתם להיות עצמי-אבל להיות עצמי זה להיות טובה-ולהיות טובה זה להכיר במעלות שלי-ולהכיר במעלות שלי זה ישות, כי מי אני בכלל שאחשוב שאני חסידית או כל מיני..
תאוריה זוועתית אבל קשה לי לצאת ממנה. בעז"ה יהיה טוב!
אוהבת?
אוי חיים שלי היה לי ממש עצוב לקרוא את זה…
אני אכתוב לך את מה שאני חושבת, קצת קשה לי עכשיו לכתוב לך בצורה מכילה ויפה כמו שהרבה פה יודעות…
תראי, בכל מקום יהיו אנשים שהם יותר ממך בתחום מסוים. אולי הבנות האלו מאוד עמוקות ויש להן כתיבה יפה וזורמת (אם זאת ההגדרה שלך לבנות רציניות ולעניין) אבל ממש קשה להן למצוא משפט שנון שאת מוצאת אותו ברגע. ונגיד שיש עוד אנשים שנונים ומצחיקים, אפילו יותר ממך… ואז מה? אני סבבה עם עצמי, אני עובדת על עצמי, וסורי, אבל לאף אדם בעולם אין את האופי התכונות ומצב החיים שלי- אז אולי אתה טוב ממני, אבל אני שלמה עם עצמי ולא מושלמת!
קשה ליישם את זה, אבל אני ממש אוהבת לכתוב משפטי מוטיבציה… מקווה שהבנת את הרעיון…
אין כמוך בעולם.
אויש פשוט נהניתי… נהניתי לקרוא את התגובה הזו כי הרגשתי שאת הבנת קצת את הראש שלי והלכת לפיו, וזה יפה. ואני אהבתי את התגובה ואת המסר.
לעולם יש נטייה לתעב משפטי מוטיבציה כי זה 'קיטשי' אבל זה לא באמת נכון. יש בהם המון מה לתת לנו. הם לא סתם אופוריים.
תודה נשמה! איך כמוך בעצמך. ממש נגעת בי.
בעז"ה שאצליח ליישם.
הממ אז דבר ראשון מאד אהבתי את הכנו תשלך.
ודבר שני: אם התרשמת שאני (ואני באמת חושבת שככה עוד בנות) *רק* בחורה רצינית וחדורת מטרה הריני לאכזבך.
אנחנו אנושיות, כולנו.
ואני די בטוחה שגם לבבנות שאת חושבת שהן בחורות לעניין יש המון המון קשיים, כאבים, משברים, המון! זה לא הופך אותם לפחות בחורות לעניין, פשוט לא למלאך…
ואת לא שפלה. בכלל. את אנושית וזה באמת לגיטימי, לא התרשמתי מהפוסט הזה על שפלות או חוסר ענווה, כל כך לא.
אולי אם היית יודעת על קשיים של בנות אחרות לא היית רוצה להתחלף לעולם…
לכל אחת יש את השק שלה, את הדברים שדווקא היא צריכה לעבור ולהתמודד, ויש סיבה למה אלוקים שם דווקא אותך פה עם תכונות מסויימות ומישהי אחרת שם עם תכונות מסויימות.
וזהו, שתדעי שאת בסדר גמור.
ואי איזה מהממת את!!
אני לא מכירה אותך אבל כן שמה לב לפי הפוסט שאת מתבטאת בכתב מאוד טוב ובכלל את נשמעת בחורה חכמה ונבונה.
עצה שלי- אל תנסי להשוות ולומר מי יותר ומי פחות כי זה לא מקדם לשום מקום ובאמת שואב המון אנרגיות ומוריד את הביטחון.
הבעיה שנוצרת כשמשווים זה שאנשים באוטומט משווים את החולשות שלהם עם חוזקות של אנשים אחרים, והיי למה צריך שלכולם יהיו את אותם החוזקות והכשרונות?? תכלס להשוות זה נכון רק בין דברים שהם מאוד דומים. הכי חשוב שתזכרי שאת שווה בגלל מי שאת בלי קשר לבנות אחרות את שווה כי את שווה, וזה בכלל לא משנה שבנות אחרות יותר טובות ממך בתחום מסוים. ואני לא חושבת שיש אנשים ששווים יותר ויש ששווים פחות, לכולנו יש נשמה אלוקית שהיא חלק מה'!!!
וואו תודה. אני מסמיקה קלות…
ותודה על התגובה. אין לי מילה לומר חוץ מזה שאני הולכת להכנס לכאן מידי פעם ולשאוב כח.
אני כל כך רוצה ומנסה להכיר בזה שאני שווה בזכות עצמי, סתם כי אני עצמי… כי אני חלק מה', וזה בכלל לא סתם.
המשך
ואם כבר מדברים על כלום, אז אני כלום, ואת כלום, וכל השותפות והבנות בעולם הן כלום, באותה מידה;) בסופו (תחילתו;)) של דבר, כולנו אין ואפס. באמת. כך שהלבל שלך בתור יהודיה, חסידה, חבדניקית, הוא מאד גבוה;)
יקרה, יש בך כלכך הרבה דברים טובים ומעלות, את עולם מלא! וזה לא משנה כמה שפרינצה נראית מושלמת או כמה שושי היא אישיות..
*את* כלכך מלאה בטוב!!
אני אוהבת אותך, אפילו שאת יותר ממני.
א גוטע וואך:)
נראה שזו תגובה ממש חכמה ומעניינת. ומחכימה:)
אבל היא קצת חתוכה לי.. אם תוכלי לשחזר את ההתחלה אני ממש אשמח!
אוהבת אותך גם, ואני לא יותר ממך. חותמת.
אלא אם כן אמרת את זה משפלות אמיתית ואז ריספקט:)
שבוע טוב!
וואי.. מזדהה. כשאני מקנאה בבנות זה גורם לי להתרחק מהן, ולחפש ולמצוא בהן חסרונות.. גם לי קשה לגלות שבנות יותר ממני. בעיקר חברות קרובות, שאז ממש קשה לי וכל הביטחון שלי יורד..
אולי הפיתרון הוא למצוא בעצמך מעלות שמיחדות דווקא אותך ורק אותך (ולא להתנשא איתם, רק כדי שיעזור להיות שלימה)
אנחנו צריכות ללמוד את המאמר "ויספו ענווים בה' שמחה", ממש חשוב להפנים אותו לעצמינו יותר מפעם אחת..
המשך בתגובה הבאה
המשך
בקשר לרצינות, לא חושבת שתמיד זה האידיאל.. אין עניין להיות תמיד רציניים. חסיד צריך להיות בשמחה ולקחת את החיים בקלות (בהסתייגות, ברור שרק לפי השו"ע והחסידות. אני לא מתכוונת על 'להחליק' על כל עבירה ולצחוק כל היום).
האמת שהיה שלב שכבר לא יכלתי עם הרצינות והעומק שלי, הרגשתי שונה וכבדה מכולן, אז התחלתי בכוונה להקליל ולנסות להיות קלת דעת. ועכשיו, כשרצינות מראה על משהו טוב, אני רוצה לחזור להיות כמו פעם.. והגעתי למסקנה שזה לא עובד ככה, אנחנו לא אמורים להשתנות לפי הסביבה.. פשוט להיות אני. זהו. וגם אם האני הזאת לא מושלמת, היא יכולה לעבוד על עצמה. אבל לא בגלל הסביבה..
איזו מדהימה שאת. אהבתי את הכנות שלך.. את נשמעת בחורה בוגרת ממש.
אגיד לך בכנות: בהתחלה, כשהתחלתי להיות יותר ״נוכחת״ ולהגיב יותר, גם אני הרגשתי ככה. פשוט ככה. אז אני מבינה אותך.. ממש. אבל פתאום התחלתי להבין שגם אם אני לא מכירה אותן, אני מודעת לזה שאנחנו שונות. וכל אחת תורמת משהו אחר, בצורה אחרת, ב״שפה״ אחרת. ודווקא זה המיוחד פה.
אל תרגישי ככה, את לא צריכה להיות שום בת אחרת. את לא שפלה, מה פתאום?! את שווה ומיוחדת בדיוק כמו שאת. ומה שאת תורמת אף אחת אינה יכולה לתרום וגם לא יכולה למלא. אסור לך להרגיש פחות, אין ״פחות״ פה. המיוחדות שלך זה להיות את בעצמיך, אל תשווי את עצמיך לאחרים.
זו השלמות של עמ״י ובכלל, שאחד משלים את השני.
תספרי מה איתך, אוקיי?
אוהבת!
תודה! אני קצת מובכת מהמחמאות שלכן אלי.. ולא יודעת איך לקחת את זה בדיוק. קשה לי להאמין בהן אבל בעז"ה.
אוף את כל כך צודקת… רק שקשה לי נורא לומר ש"אני" זה דבר מיוחד, לא קשור להשוואות. וכמו שמקושרת אמרה אני באמת חושבת שזה נוגע מישות. אני יכולה לחשוב שאני לא חכמה, או עמוקה, או רגישה, או חסידה של הרבי, פשוט כי.. אוף הכל מסובך לי כבר. גם מה שכתבתי פה בתגובות למעלה לאו דווקא מדויק. כי אנחנו טיפוסים כל כך מורכבים וקשה לשים את האצבע על נקודת המוצא של הבלבול הזה..
אני אספר. בעז"ה. אוך השורה הזו המיסה אותי… אוהבת❤
תהיי את. כל שאר האנשים כבר תפוסים.
אוהבת אותך נשמה ❤️
ואווו מזדההההה!!!!
אני פשוט מרגישה שאני כתבתי את זההההההה