בהווה ובעתיד
"שונאת את יום שישי!!!" הכרזתי בכל הכח וטרקתי את דלת חדרי, כשקולה של אמא עוד מהדהד מאחורי. "נו, עוד לא רחצת את רוחלה??"
אני מרשה לעצמי להתנתק לכמה דקות, לשקוע בספר. מרשה לעצמי, אבל המציאות פחות מאפשרת. הצרחות ברחבי הבית לא פוסקות.
"אמא, השמלה שלי מהשבע ברכות של ברכי כבר קטנה עלי!"
"אמא אפשר מגבת? שכחתי לקחת!"
"מי יכול להוציא את העוגה מהתנור??"
"אויי הדג עוד רגע נשרף!!!"
"שושי תשטפי כבר את הריצפה בסלון!!!!"
דלת חדרי נפתחת בסערה על ידי אימי. "לא ביקשתי ממך לסדר את חדר הילדים?! רק אני צריכה לעשות הכל בבית הזה?!"
לא משנה שרחצתי כבר את אחותי הקטנה, וניקיתי את הפמוטים, ושטפתי כלים…
אני קמה בעצלתיים גם לסדר את חדר הילדים. וכי יש לי ברירה?
-סעודת שבת-
"מנחם, שב יפה! אנחנו בסעודת שבת!"
"רבקי, תפסיקי להרעיש עם המזלג, זה עושה חור בראש."
"חיימקה, אולי תעזור לאבא לשיר?"
"נו, שושי, תעבירי לי כבר את הסלט"
כן, כך נראית סעודת השבת שלנו.
משפחתיות? חמימות? כל אלה מילים גבוהות שכנראה רחוקות מלהתממש.
"מה את עושה?!" הצרחה של אבי מעירה אותי ממחשבותי. "זה 'בורר'! אסור לך להפריד בין הירקות בסלט!"
אוף מה אני אעשה שאני לא אוהבת מלפפונים???
"חיהלה!"
איזה יופי נמצא קרבן במקומי…
"אסור לצייר בשבת על האדים שעל הקולה! מה קורה לך?"
– – – – – – – –
יום שישי, שעות הצהריים
אני חוזרת מעוד יום לימודים.
מחר חופש. איזה כיף. לפחות יום אחד לנשום מהעומס.
אני מרשה לעצמי להתרפק על המיטה. איך אנצל את יום המחר?
הודעה מענת קופצת לי בוואטסאפ. "מה את עושה מחר? בא לך לים?"
"אני אשמח! לא נראה לי שהמשפחה שלי מתכננת משהו…"
"אחלה, נדבר.."
מרפרפת באתרי חדשות. שום דבר לא מעניין. "אמא, יש לך תוכניות להערב? למחר?"
"מה? מחר? חופש.. נארגן קצת את הבית, נסדר ננוח"
אני מרימה גבה. איזה שיעמום… טוב, נלך לים עם ענת.
-שבת בבוקר-
בוקר? מממ.. משפשת את עיניי מהשינה. מה? איך כבר שתיים? טוב, דווקא נחמד לישון עד מאוחר… שתי שיחות שלא נענו מענת. אני מחייגת. "הלו?" "מה קורה, ענת? רק הרגע קמתי.." "אה, רציתי ללכת מוקדם. עוד שעתיים יש לי שיעור פרטי במתמטיקה." "וואי שתהיי בריאה את, גם פעם בשבוע את לא מרשה לעצמך לנוח? אוף.. חבל שלא אמרת לי מראש. הייתי משתדלת לקום." "מצטערת, אולי שבוע הבא.."
טוב, מה עכשיו?
אתקשר לליאת, אולי נצא יחד לקניון.
– – – – – – – –
יום שישי, שעות הצהריים
"רחלי, תוכלי בבקשה לרחוץ את יוסלה?"
"כן, בטח, אמא."
"תודה! מוטי, תסדר את הצעצועים, חמודי, עוד שעה נכנס שבת. נחמי, תוציאי בבקשה את העוגה מהתנור, אני אארגן בגדים לרחלי. חיים, סידרת את המיחם ואת הפלטה? מעולה, תודה."
"בנות, זמן הדלקת נרות!"
הזמן האהוב עלי. אחרי כל המירוץ של ההכנות לשבת, אפשר לנשום. להדליק את הגפרור, להעביר לנר, לא לפני שתרמתי מטבע לצדקה. לראות את אחיותי הקטנות מדליקות בזו אחר זו. ואמא שלי. הבית מתמלא באור בקדושה.
"גוט שבת!" איזו אווירה נעימה.
הבית נקי, מסודר. הריחות מהמטבח ממלאים את כולו.
שבת ירדה לעולם.
-סעודת שבת-
"עכשו הבנים ינגנו עם טאטי אזמר בשבחין ומאמי והבנות יביאו בינתיים את המנה הבאה".
כמה אני אוהבת לשמוע את אבא שלי שר עם כל האחים.
"אויש, רחלי, נשפך לך המיץ? לא נורא, בואי ננגב מהר.."
"בזהירות רק, לא לסחוט"
חלק מההוואי השבתי 🙂
הבנים סיימו לשיר. מוטי מספר מה הוא למד בחיידר ומקבל מספר עדשים בתמורה. אחריו שאר הילדים לפי הסדר.
שלומי, שהגיע מהישיבה, חוזר על שיחה של הרבי. אבא מוסיף על דבריו, וגם לי יש איזה ווארט ששמעתי לאחרונה, אמא מקנחת עם סיפור.
וואו, איזה נס שיש שבת.
בלי סמארטפונים, בלי מחשבים.
כולם יושבים יחד, אין לאן למהר.
רוגע וקדושה כאחד.
אז איך נראית השבת שלך?
ואיך תרצי שהיא תיראה בעתיד?
שתפי אותנו 🙂
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
52 תגובות
אחת ה-נקודות!!
וואו.
אתלומבינה איך נבהלתי כשהתחלתי לקרוא. כי זה היה נראה שתיאור השבת הראשונה, הוא של השבת שלך.
ושתיאור השבת השנייה, הוא הקבלה (מלשון להקביל) לשבת שלך.
וכל ההקבלה הזאת אומרת, שהיית רוצה לא לשמור שבת חסושלום…
אמאאא זה היה מבהיל!
אבל איזה נס שהכל התברר כדימיון:)
תקשיבי, את כותבת יותר ממעלף. וואו. זה היה מדהים. ממש נכנסתי לזה. את גם אחת ה-סופרות!!
השבת שלי נראית כמו התיאור האחרון. איזה כיף:)
חוץ מהקטע של העזרה בבית… למה אני עושה כלום מוכלם ביום שישי. במקרה הטוב אולי עורכת תשולחן בקטנה…?
הייתי רוצה שהשבת הזו תמשיך להיראות ככה בעתיד!
אחת ה-נקודות, ממש אהפתי את הפוסט! וזה גם התבטא בציון;)
גילוי נאות: הלב שלי היה הראשון:)
וואו
תודה פנדורה ?
גם אצלנו השבת ב"ה כמו באחרון ובעז"ה כך גם יהיה.
והלוואי והייתי עוזרת כמו בתיאור ? אבל בכל זאת זה בערך האווירה בבית..?
סליחה?
זה לא היה הלב שלי שהיה הראשון?
אני המבולבלת, או שזה את?
???
כל מילה (חוץ מזה שאני כן עושה דברים בבית לפני שבת),
רציתי לכתוב תגובה אבל פנדורה לקחה לי את המילים.
יואו.
את מהממת, אין על שבת שבאבעס זה הזמן קדוש כל כך.
מרגישה כל כך טוב בשבת האווירה הרוחנית הזאת ממלא אותי לכל השבוע!
וואי באלי שבת עכשיוווווו!!!!!!!!!
אינלי כוח לכל הטרוף של הלימודים, רוצה לנוח, לנשום אוויר.
את כותבת מהממםםם יאמלה
יאללה יום שלישי רביעי חמישי שבתתת
ואל תשכחוווו שפוריםםם עוד מעט חח❤️
דבר ראשון כתיבה ממש טובה! ומושכת. תעלי עוד כמה
דבר שני ביקשת אז אקיים-
שבת, נשמה יתרה שמצטרפת,
מיופייפת.
לצלול לתוך ים של עומק, קדושה
עם אלוקית נחושה.
קורבנות המלחמה, ברוגע
קליפת נוגה.
קסם של שבת.
ועתיד? תוסיפי חבורת ילדים בבית שמחה שמחכים לאבא שיחזור מה'עבודה'
יום שישי בצהריים
" טור, סיימת עם הזום? אני צריכה שאת או אונמר, שאחת תרד לקנות ירקות וללכת לניקוי יבש להביא את הקופטע של טאטי ואחת תלך לשושנה ( אישה מבוגרת 🙂 להביא אוכל לשבת "
טרילילי יום שישי, שאבעסס קויידשש מדליקה על פול ווליום ??
מסדרת את השולחן והספרים ורצה אצה להביא את האוכל לשושנה.
חוזרת, אוכלים ארוחת צהריים, " טורררררררר תכנסי למקלחת כמה טוב ונעים שאת השבת מראש מכינים. רק להכניס לתנור את החלות.
עריכת שולחן. זה ה-תפקיד שלי.
" אונמר, נשים מפיות כחולות עם חבקים כסף או מפיות וורדות פפיון כזה על הצלחת?" אני נוראא אוהבת לעשות צורות יפות למפיות.
טוב, קצת שלווה. הולכת למחשב, מדפיסה דפי קשר לאחים והאחיות והולכת לי לקרוא את מהללאל.
" טור את יכולה לקלח את ליסיה בבקשה? תודה!! "
וחוזרת לי למהללאל 🙂
" גוט שאבעס מאמי, בנימין ליסיה הולכים לבית חב"ד קדימה" מכריז טאטי בפתח הדלת 🙂
מדליקה נרות. המצווה החביבה עלי, כל הבקשות, התפילות אני מבקשת.
סעודת שבת:
בימים כתיקונים, בבית חבד, אורחים, שירים, פשוט עולם אחר.
עכשיו:
" טור, תעזרי לי להרים בבקשה. אונמר תגישי בבקשה את המרק"
" ועכשיוו הגענו לשיא הוכתרת, שיחת השבוע, טור את מוזמנת להתחיל 🙂 "
וככה בין כל הילדים, דפי קשר, שירים ואין אין כמו שבתתת?
שבת בבוקר
שמונה וחצי, טורר בוקר טובבב לקוםם 🙂
מודה אני, ברכות, אוכלת עוגה מושקעת או במקרה הפחות טוב לא מושקעת 😛
הולכים לבית חב"ד. תפילה. בימים כתיקונים קידוש ועשרות אלפי נשיקות, אלב מה לעשות קורונה, אז רק תפילה 🙂
חוזרים הביתה, כמה סטודנטים מגיעים.
ליסיה, רוצה אני ארים אותך? בזזזז (רעש של מכונה, מניף את ליסיה למעלה ) מעלה אותו את ה12 קומות המהממות שלנו.
טוב זהו אין לי כוח להמשיך :)אבל אין אין אין כמו שבת
חחח אונמר זה אחותך כאן?
?
מגניב;)
ואת כותבת חמודד
לא נראלי חחח
זה הדמויות מממלכה במבחן..
ואווווווווווווו.
תקשיבי כתבת מהמם אהבתי ממש את ההדמיות שלך. אשכרה כל אחת והזוית שלה.
יש לי אחלה של שבת האמת שאני מאוד אוהבת את היום הזה. קצת שקט לנשמה. קצת להיזכר שיש לי אחים בבית. כיף. ועוד.
יש לך כתיבה יפהה!
תודה דגיגה! 🙂
כמו השלישית ב"ה, וגם בעתיד רוצה שתראה ככה..
את התקשרת בשבת!?!?!??
מהההה למה
ב"ה מעולם לא ?
רק ניסיתי לתאר שבת אצל לא שומרי מצוות לעת עתה… לשם ההשוואה..
אמלהה לאא אי אפשר!!
את טובה מדיי וואוו
כתבת מדהים.
בקטע הראשון ממש תיארת את המצב אצלנו בבית. כמעט עלו לי דמעות.
אוף עצוב לי.
הלוואי עליי אחרת.
איך אני רוצה את השבת שלי תראה בעתיד? רק שיהיה מתוך אהבה, שמחה, ורוגע זה מספיק לי.
הפוסט הזה מוקדש לבנות כמוך ❤
שתדעי שאפשר אחרת
ובבית העתידי שלך בעז"ה,
זה יהיה בידיים שלך ?
כתבת ממש חמודייי
אהבתי שכבת מכמה זוויות אותה סיטואציות…
אז אצלנו בבית זה בין הראשון לאחרון יותר לכיוון האחרון…
??
תודה גרבר 🙂
וואו איזה יפה! קצת צרם לי הקטע של התיאור של חילול שבת…
וחמוד שבתיאור של השבת האידיאלית (מבחינתי ב"ה) כתבת 'טאטי' ו'גוט שבת'.
וואוו את כותבת מושלם אבל כתבת שהתכתבת בשבת בבוקר כנראה טעות בהקלדה…
תודה מוריה 🙂
לא טעות בהקלדה, וב"ה זה לא עלי.
בסך הכל נסיון לא שבת אצל לא שומרי מצוות לעת עתה ?
לשם ההשוואה…
דבר ראשון שתדעי שאת כותבת נדיר
היה לי ממש כיף לקרוא
דבר שני אני יותר מתחברת לשבת השלישית ככה זה בד"כ הולך אצלנו ברוך ה'
וככה גם ארצה בעתיד שיהיה בעז"ה
תודה קפה אספרסו
באמת ב"ה ?
אההם תאמת שממש כמו הראשון ויותר גרוע (לדעתי הרבה יותר גרוע)
אהבתי תפוסט ❣️
איזה כואב לשמוע ?
לבנות כמוך הקדשתי את הפוסט ❤
מאחלת לך שבבית העתידי שלך בעז"ה תצליחי ליצור שבת כמו הדוגמא השלישית ❤
השבת הראשונה שתיארת,, הזדהתי עם כל מילה
רק הרבה יותר גרוע?
אני מתארת את השבת שלי כמו השניה, פחות בקטע להרוס לעצמי את שישי שבת
ומי שמצליח שיהיה לו שבת כמו השלישית, אשריו
אני מעריכה אותה!!
???
סורי, אבל לחלל שבת,
בלי הדלקת נרות, קידוש וסעודה –
זה בדיוק להרוס את שישי-שבת.
למה שלא תנסי גם את לעשות כמו במקרה השלישי?
בתור שליחה שגרה בסביבת אנשים של השבת השנייה זה לא ממש נכון. כי שבת אצלם זה יום רגיל אז זה אומר שהם יכולים ללכת לים אבל גם לעשות עבודות /מבחנים/ולעבוד(בדרך כלל פחות בקטע הכיפי). יש גם כאלה שלא שומרים תורה ומצוות אבל שומרים שבת(אולי לא ממש כהלכתה כן:)) כי הם מבינים עד כמה חשוב יום אחד חופש אמיתי אז לפני שאת חושבת על שבת שנייה תבררי באמת מה שעושים בה(ולא מה נראה לך שעושים בה).
ואו עצוב
וואו תני לחשוב עלזה
את כותבת ממש טוב!
קליל וזורם.
סחטן!!!
אצלנו תמיד הקב"ה דואג שיהיה מעניין בשבת, אבל זה יוצא ממש קיצוני ?
יש פעמים שאף אחד לא מגיע (בסגר…) אז יש מלאאא מלאא מלא שקט וטיפלה ספרים.
ויש פעמים שמגיעים אלינו ואני יוצאת גמורה מהשבת.
את שתי הסגנונות אני אוהבת, ממש ❤
לכל הדואגות.
היא לא התכתבה בשבת, היא תיארה שבתות מכל מיני זוויות, בכל מיני משפחות.
ו… ואוו. תקשיבי שזה היה מדהים!!
אהבתי את הרעיון של הפוסט ממש, ואצלינו ברוך ה' זה האחרון.
אני ממש אוהבת את שבת, זה שקט, זה שלווה, זה כייף!!
אין על שבת, מתנה מושלמת?
אין עליך במבי ❤
טוב שהבנת?
איזה מהממת את! וואוו פשוט אחלה של כתיבה ורעיוןן
באלי לכתוב לאיודעת עד כמה יצא יפה;)
-שישי בצוהריים-
איזה מושלםם אין לימודים היוםם (אחד הניסים דרך אגב;))
קמה בבוקר\צוהריים נטילת ידיים, ברכות השחר, קפה ותפילהה
ומתחילה לטפל במה שבאחריותי לקראת שבת..
לוקחת את הירקות מתחילה לחתוך, הסלט האהוב עלי;)
בצל על האש, בנתיים חותכת, אווירה נעימה, קצת מוזיקה..
מכניסה הכל, יאללה על האש שעה;)
ועוברת לדבר הבא..
עוגה בקטנה ככה, משו רגיל ופשוט, בכלאופן יום שישי אין תשאנטי;)
מתחיל טיפה הלחץ, מי נכנס לאמבטיהה
אויש היה צריך להשים את הדוד על האשש
טיפה צעקות, אנחנו לא מלאכים;)
נרגעים מדליקים שוב מוזיקה רגועה לאווירה..
ו…
הדלקת נרות:)
כל אחת מדליקה, מברכת, מכסה את העיינים ומבקשת קצת..
אנחנו מתיישבות ביחד על הספה, מדברות, נחות, העיקר הרוגע ביחד:)
-סעודת שבת-
היי תביאי לי את המלח
תעבירי לי את הסלט
תודה:)
אמא האוכל מעולה, יצא משו משו
קצת דיבורים, דברי תורה, קוראים מכתב של הרבי שקשור לפרשה..
לא יודעת מה עוד לספר חח
ממ אצלינו דוגריי אני עושה את כל הסעודה.. אם אני לא בבית בדר"כ משעמם פצצותת
עד כאן דרשתי לאומה.
פסוט חמוד!
אצלי זה יותר האחרון… האמת שהיה לי קשה לקרוא את הראשון
ועוד יותר קשה לקרוא את השני…
בע"ה אצלי בבית יהיה כמו הקטע האחרון.
לא כדאי לך לשמוע איך הוא נראה…?
עיניים אדומות, אהובה,
עליך במיוחד חשבתי שכתבתי את הפוסט ❤
שתדעי שאפשר ואפשר אחרת,
ובעז"ה בביתך העתידי תצליחי לעשות זאת.
אוהבת אותך ❤❤
באמת? עלי?? חח למה? איזו חמודה! אני מכירה אותך או שסתם…?
בע"ה. אמןן. מקווהה!! תודהההה. את מתקק אוהבת גםםם.?❤❤❤
אני מכירה אותך מהאתר.
ונכנסת לי עמוק בלב.
וכמעט בכל פוסט שלך אני כותבת לך שאני מעריצה שלך ??
וזה באמת כך!
ואני לא אומרת את זה על אף אחת פה באתר!
פשוט עוקבת אחריך פה, רואה (עד כמה שאפשר) את התהליך שאת עוברת עם עצמך
ו מ ע ר י כ ה!!!
מקווה שתחזרי בכלל לקרוא את זה ?
חזרתי לקרא?
אבל מאוחר…חחח.
באמת נכנסתי? למה?
ומעריצה?????חחחח למה???
תודה לך!
את כותבת יפה אבל חח הצחקת אותי עם התיאור השני, רואים שאת לא מכירה כל כך.. (ב"ה כעע?)
וואו איזה מוכשרת,
ממש נכנסתי לתוך הסיפור
חייבת לומר כתיבה מעלפתתתת!!
לצערי אני מזדהת עם הראשון?
איזה, עצוב??
מאחלת לך בעתיד שבת מהממת כולל ההכנות ביום שישי ❤
כרגע אצלינו בבית זה נוטה בין הראשון לשלישי
ארצה בעתיד אצלי בבית שיראה כמו השלישי בעז"ה
ואוו
ואוו
ואוו
!!!!
מדהימה של החייםם
את מוכשרת בכתיבה, מאד!!
מצפה לעוד ממך… ❤❤?
אני כמובן רוצה את השלישי
ואצלינו זה בין השלישי לראשון…
וואיי איזה יפההה
עכשיו השבת שלי לפעמים נראית כמו הראשונה לצערי..
אבל הרבה פעמים כמו השלישית וככה אני רוצה גם בעתיד בעז"ה:)
אין לי מילים.
כולם יהיו קטנות.
לעומתך.
מסתכלת מלמטה.
איזה כתיבה.
איזה עוצמות.
יכולות.
חוזקות.
וחולשות.
———
ואני.
כמו איזה עלה.
בודד.
נידף.
בלי חשיבה על העתיד.
רק חשיבות על לעזוב.
לברוח.
ליפול.
——————
קשה.
בלי יכולות.
את האמת. גם הערב שבת אצלינו מאד לחוץ
לא יודעת אם ברמה שתיארת….
אבל בשניה שאמא שלי מדליקה נרות. אז זהו!
פתאם הכל נעצר.
ואז זה בערך כמו בתיאור השלישי..
אני אוהבת את השבת. אני נחה. חושבת.
זה החלק השפוי שלי בשבוע…
צודקת. ?
יש לחוץ בקטע טוב ?
וסימן ההכר שזה בקטע טוב,
זה שבהדלקת נרות הכל נרגע…
אם את שואלת אותי,
זה חלק מהחוויה ?
לגמריי. לא הייתי מוותרת על הלחץ. אולי טיפה מקדימה אותו.
כי כששבת נכנסת הכי מבינים כמה צריכים אותה.
וכמה כיף שככה התכוננו אליה…