הרצון האמיתי

של כל העם היהודי
יושבת לי על המיטה אחרי שבוע שלא שמתי לי גבולות בשירים, עכשו אני מחליטה יומיים רק ניגונים. מדליקה שאמיל, ובוכה בוכה מלא… ומחליטה שמחר אני יהיה ילדה טובה, וההתנהגות שלי תהיה ראויה לחסידה.
מתלבטת,
שוקלת,
ובסוף ברע בוחרת.
אז יש לי יצר הרע,
זה טבעי
זה קורה לכולם,
אז למה אני בוכה?
(אולי כי אני רגישה…)
אבל באמת אני רוצה,
להיות כמו הצדיקה
שהכל אצלה בא בקל,
אז אולי אני קצת נסחפת
אחרי הסביבה נגררת,
אבל יש דברים שעליהם אני לא מותרת!
אז סביבה יקרה,
בבקשה לא לשפוט,
לכל אחת יש את העבודה שלה
ובאמת שאין ילדה שלא רוצה
להיות טובה.
תהיו מי שאתם,
ואל תשכחו שהרבי אוהב אתכן!
רבי, שלך אני לעד!!