הרהורים ותובנות של שקיעה

החיים עוד יעשו לך בית ספר… (אם רק תסכים ללמוד?)
??✏???‍?????✂?
למול אופק ירוק ותכלת שמיים
מבט מעורפל, חולמני
קרן שמש נוגעת בספסל השמוט
שניצב בפינת הרחוב.

דמדומים זהובים של שעת בין הערביים
נתקפים במחול רגשני
קולות המקל של הזקן הקמוט
נבלעים בחיוכו הטוב.

מגפי גומי נוגעים באספלט הקשה,
משמיעים קול חיכוך צורמני
עת מטר ניתך על אדמת הטרשים.

ילדים גועים בקולות צחוק, חסרי עול, סוחבים על גבם ילקוט אפור
מחר שוב ילכו לבית ספר,
ילמדו את המורה מהם החיים.
כי החיים הם לא משחק,
ובית ספר הוא לא החיים, אולי להפך.
וחיים רק פעם אחת,
אז צריך לשאוף למטרה, ולהנות מהדרך.