הסוד של השקיעה

הרוח, המצב שלה, הטבע, אלוקים ואני.
אין דבר יפה יותר מהשקיעה של החורף.
הגעתי למסקנה הזאת אחרי חישובים אסטרולוגים הזויים. לא, אני לא צופה בכוכבים, זה רק אהבה לשמיים.
דווקא כשהאור נעלם, ולילה בא. דווקא בחורף שמבטא העלם והסתר אחד גדול, קרן שמש קטנה שקורעת ענן, יוצרת את הדבר הכי יפה בעולם.

***

מעקב סודי אחרי שתילים של יקינתון, והשתלמות בבוטניקה (על חשבון שיעור מתמטיקה כמובן), גילו לי, שכל צמח באשר הוא, כדי לפרוח ולהיות שלמות של בריאה, צריך להירקב באדמה.
רק אחרי תהליך הריקבון, נוצר פה משהו חדש.

***

אם למדתן בטעות במגמת ביולוגיה על מחזור הלב, ובלי להיכנס לסיבוכים מיותרים, המערכת המדהימה הזאת עובדת בדפיקות.
הרפיה, כיווץ, הרפיה, כיווץ.
לדרוש מהלב לספק ולתת כל הזמן, זה עוול. גם הוא הולך אחורה, מתרוקן לרגע כדי שיוכל לתת.
בא.ק.ג רואים את זה טוב, עלייה ירידה, עלייה ירידה, הם אלו שמסמלים את החיים. פס ישר פרושו מוות.

***

אין שום בעיה להנות מהאביב כל עוד זוכרים, שליופי הבראשתי הזה קדם חורף ארוך, יובש נדיר, פקעות שישנו חודשים באדמה סדוקה, כדי שיכולו להתעורר מחדש.

***

והעלים שנושרים ומותרים את העץ הזקן ערום וקירח, נועדו בסך הכל כדי לאפשר לו לצמוח ולהתחדש

***

ומערכת השרירים בנויה מתאים מיוחדים שמתכווצים דבר ראשון, כדי לספק לך אנרגיה, ואלמלא הכיווץ גם לא הייתה התרחבות, ולא קפיצה.

***

בריצה קדימה, נותנים תנופה אחורה, וכדי להיות פרפר צריך להיות לפני זה גולם.
ובסקירה של הטבע, הסתכלות על הגשם והסתיו, את שמה לב שפשוט זה טבעו של העולם.

***

אם היית אוכלת כל היום מוס שוקולד, לא היה בו תענוג. זה היה נמאס ומגעיל.
אם היית כל היום על וליום גבוהה, לא רק שהיה נמאס, גם היית נשברת לפעמים.
וגם כדי להצחיק את הבייבי, מכסים את העיניים, ומתחבאים מאחורי הידיים ושואלים, איפה אבא?
זה הסגנון שבו את לא רואה את אלוקים.

***

הגיל הזה הזויי, ומצב הרוח שלי עושה בעיות, הוא בערך כמו שילוב של במבה עם סלט חצילים, גם אם כל אחד טעים לחוד, השילוב הזה נורא.
את הולכת צעד קדימה ושתיים אחורה, הפסימיות מאיימת להציף את כולך, התקווה בארון של פסח נפתח אותה שנה הבאה, וזהו.
אז אולי בפעם הבאה שאת מסתכלת על השקיעה, או מקשיבה לדופק בעורק הצוואר, או אולי בוהה בעלי שלכת כשצונאמי היאוש מאיים להציף ולשבור את כל מה שבנית בעבודה קשה, תנסי להקשיב להם יותר ותשמעי אותם לוחשים:
ככה אלוקים ברא את העולם נשמה.
אבל למה? אני שואלת את הספרים.
כדי לאפשר לי להתחדש.
לצמוח.
ואיפה אלוקים?
כאן.