היו היתה
בארץ רחוקה
ילדה שאמינה
בכול אגדה
האמינה שטוב
בגבורה ובעוז
באושר ועושר
באדם.
וככול שגדלה
לא אבד אמונה
ואנשים שסביבה
סיבבו על רקה
והתרחקו מתפוחים
וממחטים ומאדם
הם לא האמינו
שהאמון עוד קיים.
ועברו השנים
והיא חיה לה טוב
מאמינה עדיין
שאפשר לאהוב
ולמרות שהיא בין יחידים
שלא איבדו אמונה בעולם
ולמרות שהיא שונה ואחרת
לא תצליחו לגרום לה
לשנוא ת'עולם
וככה זה.
עד עצם היום הזה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
איזה כיף לה.
נשמע קסום.
את כותבת נורא חמוד!
יש מצב שאני הילדה הזאת? יש לי בעולם יותר מדי אמון (לדעתו).
וואו. כישרון.
אמאאא את כותבת יפהה בטרוףףף
על זה נאמר "התפוח לא נפל רחוק מהעץ" -(כאילו מקווה שגם אמא שלך או אבא שלך כותבים יפה)
ואיי את מוכשרת מאד!!
הלוואי שכולנו היינו ככה כמו הילדה.
הלוואי❤️
וואווו איזה חמודדד
ממש אהבתי!
מזדהה❤️
סיומת מדהימה.
ואווו
ממש יפה
כיף לקרא את זה
באמת
ווואו.
אין מיליםם
תקשיבייי את ח י י ב ת לכתוב עודדד!!!
איזה מהמם,אופטימי כיף לקרואאא!!!
זה כתוב מאודדד יפה!!
[בתור אחת שאוהבת ודיי כותבת וקראה הרבה שירים זה נדיררר!!]
אבל באמת אין רע!
איך היא יודעת להאמין אם אין?
לקרוא את זה ממך…
למה זה מפתיע?