המשך לממלכה במבחן של שואפת לשלמות

icon_set_3_14
קיווי

אם חשבתן שיש לסיפור הזה סוף שמח, מצטערת לאכזב אתכן, בינתיים אין לו סוף.
חדר קבלת הפנים היה נראה כרגיל, מעוצב בקפדנות. שמונה עשר חיילים עמדו בשלוש מערכות – אחת ליד הקיר הדרומי, שניה סמוך לקיר שמולם, ושלישית מאחורי המלך שעמד, שותק ודומם, מביט בפניו השזופות של האביר מקאן.
האביר התייצב מול המלך וכרע ברך. איסתרק סימן לו לקום ובסטיאן התרומם, מופתע ושותק. מעולם לא נהג בו המלך נימוס רב כל כך.
דממה שררה באולם. בסטיאן שאף אוויר, וברגע בו המלך התחרט על שתיקתו הוא פצה את פיו: "מהללאל נעלם". אמר בכבדות, "והאתי לדווח להוד מלכותו על כך שהאיש נעדר כבר יומיים."
מהללאל. נעלם. איסתרק בלע את רוקו. "בנו של ע. לא הגיע אליך להסביר את היעלמותו של בנך?" שאל בתמיהה.
שאלת ה'מה?' כמעט נפלטה מפיו של בסטיאן. הוא מצמץ בעיניו לרגע, ואז אמר: "לא", בתמיהה כמעט שווה לזו של איסתרק. מה הקשר בין מהללאל למשרתו של המלך?
המלך הצעיר פנה לאחוריו בעייפות. "אם כך, מוטב שהעניינים ילובנו בפורומים שקטים יותר. אחריך, שר המלחמה."
///
"דיירן?" כלב היושב על הסוס השחור הזדקף. "מה קורה?"
"שום דבר מיוחד." דיירן גלש מסוסו בקלילות. "הגיע זמן ארוחת צהריים, חביבי."
מהללאל, מן הצד, עיווה את פניו בסלידה, שם לב שלבו מתחיל להלום בחזקה. המסע הזה הזכיר לו מדיי את מסעו הראשון לאתיל, ולמרות שהמלך סמך את ידו על דיירן וכלב, סגנונם של השניים לא מצא חן בעיניו.
"אתה בא, 'מעלתך?" קולו של כלב העיר אותו מהרהוריו. מהללאל נרתע אחורנית. "זמן ארוחת צהריים, הוד מעלתך."
מהללאל ירד מסוסו בנוקשות, ניגש אל המחצלת הקטנה שפרס דיירן וקרס על הקרקע.
השתק את האינסטינקטים המוזרים שלך, מהללאל. דיירן וכלב נאמנים למלך.
///
"עד כאן התכנית." פנרס חדל לנקוש על השולחן. "השאלה היא מה השתבש."
"האפשרות הפשוטה היא שמשהו קרה לנאיתן." הציע בסטיאן. "ולכן הוא לא הגיע אליי, וחוץ מזה הכל בסדר. אך מכיוון שבדרך כלל לא קורות סתם כך תאונות שכאלו לשליחי המלך מבלי שנדע מכך מאום, האפשרות ההגיונית יותר משנאיתן נהרג, בכוונה או בטעות, ואף אחד לא יודע מכך, או שהוא שוכב חסר זהות ופצוע בבית של כוזרי אכפתי מספיק שאסף אותו לביתו אחר שנפצע, אך לא הודיע על האורח לביטחון הפנים, היא שמישהו מהמעורבים בתכנית בגד."
"מי?" פנרס חייך בעייפות. "כלב? דיירן?! מהללאל?! נאיתן?"
"נחפש את נאיתן." קבע איסתרק. "ונשלח שליח אחרי פמלייתו מהללאל."
"את מי?" שאל בסטיאן.
"את פנרס." אמר איסתרק. "או אותך."
הדלת נפרצה. "הוד מלכותו!" סגן מפקד משמר הארמון פסע פסיעה אחת פנימה. "חיילים דיאלידאנים נצפו צפונה מאתיל. הם יגיעו לעיר בתוך שעה וחצי או שעתיים."
באישוניו של איסתרק עבר לרגע זיק חרד. הוא התרומם. "מה גודלו של הכוח האויב?" שאל בשקט.
"כשמונה מאות או תשע מאות חיילים, הוד מלכותך."
נשיפת אוויר מופתעת הייתה תגובתו של בסטיאן מקאן. "כמה חיילים מצבא הקבע יש בעיר?" שאל המלך.
"ארבע מאות חמישים, הוד מלכותך, ולפני שעתיים יצאה עוד קבוצה של מאתיים שמונים חיילים למזרח. אפשר להזעיק אותם, הוד מלכותך."
"הם חזרו לעיר." דיווח סגן מפקד משמר הארמון. "הם שגילו את הדיאלידאנים הקרבים."
"שבע מאות שלושים חיילים." סיכם המלך. גוש קרח נצמד ללבו. שבע מאות שלושים חיילים. כמה מהם ימותו בקרב הקרוב על אתיל? "בסטיאן, כמה חיילי מילואים אתה מאמין שתוכל להזעיק בשעה הקרובה מבתיהם?"
האביר שתק לרגע, מחשב. "קצת יותר ממאתיים."
"עשה זאת עכשיו." הורה איסתרק. "ארגן את הכוח הזה והוצא אותו לפעולה בעוד שעה. אין לי מושג היכן נהיה אז ובאיזה מצב, אני מעביר זאת לשיקול דעתך, האביר מקאן. האביר אליקטאן, אני ממנה אותך באופן זמני לאחראי על הגנת אנשי הארמון. אין לנו מושג להיכן יגיעו הדיאלידאנים. עשה כל שביכולתך להגן בני משפחת המלוכה." פנרס הנהן בחיפזון. איסתרק דמם לשנייה.
רעואל שלו, בן החמש. ידידיה בן השלוש. דבורה בת השנה וחצי. טור וחמשת ילדיה, אחייניו. אונמר ובתה הקטנה. בנימין. ליסיה.
יקוואל. טעם מר עלה בו שחשב על אחיו, שנעלם לפני שלוש שנים וסביר להניח שכיום הוא חי כאחד הקבצנים.
אין זמן למחשבות. עליו לצאת לקרב, והמלחמה קרובה משחשב. מלחמה על הבית. על הבירה והארמון.
מוזמנות להמשיך, או שאני אמשיך:)

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
חיים את הזמן /אמור
icon_68

דרשנית בהתהוות

בפרשה שלנו מופיעה מצוות ספירת העומר. כאשר משה רבינו הודיע לבנ"י על מתן ת...
בור של בדידות

עופר האיילים

בדידות זו תהום רחבה יש מקום לשחות שם בבריכת כאב קרה, פרטית ולמה זה מותר בכלל ...
2 ציפורים במכה אחת🐤🐤
נרות שבת

כחולת עיניים

טוב אז הפסקתי לעשות סיפורים רנדומאלים ללא שם אני אכתוב כותרת כי אין לי כח לחש...
מיומנה של ג'ינג'ית 25#
פרח

מושקי הג'ינג'ית 🤪

ישבתי בכסאי 🪑 כשריח נהדר עלה באפי 👃🏻 עקבתי מוקסמת אחר הריח 🤤 ומה ראיתי בתנור?...
אבא אני רק שלך
19

דומיה נפשי

אבא למה אתה צריך אותי בעולם? תראה כמה עבירות אני עושה, איך יכול להיות שאתה או...
שיר לנשמה שלי
נורה

ילדה עם הרבה שאלות

נשמה יקרה שלי, סליחה אני אומרת.. לפני שהגעת אליי את היית אחרת, יותר טהורה, יו...
מותר לי. אולי תביני?
8

דובדבנית

מותר לי. מותר לי לא להגדיל ראש. מותר לי פעם אחת לקום ב10.30, להתפלל בנחת, להת...
כסף, כסף, כסף
72

אני

פעם חשבתי שהמשפט: כסף לא פותר בעיות הוא משפט לא נכון. נולדתי למשפחה עם הרבה כ...
פוסטים חדשים
חיים את הזמן /אמור
icon_68

דרשנית בהתהוות

בפרשה שלנו מופיעה מצוות ספירת העומר. כאשר משה רבינו הודיע לבנ"י על מתן ת...
בור של בדידות

עופר האיילים

בדידות זו תהום רחבה יש מקום לשחות שם בבריכת כאב קרה, פרטית ולמה זה מותר בכלל ...
2 ציפורים במכה אחת🐤🐤
נרות שבת

כחולת עיניים

טוב אז הפסקתי לעשות סיפורים רנדומאלים ללא שם אני אכתוב כותרת כי אין לי כח לחש...
מיומנה של ג'ינג'ית 25#
פרח

מושקי הג'ינג'ית 🤪

ישבתי בכסאי 🪑 כשריח נהדר עלה באפי 👃🏻 עקבתי מוקסמת אחר הריח 🤤 ומה ראיתי בתנור?...
אבא אני רק שלך
19

דומיה נפשי

אבא למה אתה צריך אותי בעולם? תראה כמה עבירות אני עושה, איך יכול להיות שאתה או...
אל תתנו לי עצות
חיתוכי-אייקונים-ריבועים_37

שירבוטית

אני אוהבת לטעות לבדי ללא עזרה 😂(אמרה המתנשאת)
אוףףףףף
כלי נגינה

קישורית

קשה לי בלי לשמוע שירייייייייייייייייייייייייייייים
תודה לך חברה לשעבר
כוכב

ירח שלם

האנשים הבלתי נשכחים בחיי הם אלה שאהבו אותי כשלא אהבתי את עצמי

14 תגובות

  1. וואו, יפההה!
    לא דמיינתי לאן תיקחי את הקטע הקצר שלי….
    מוכשרת!
    אהבתי את הסיום!
    אולי אני אנסה להמשיך גם, אם יהיה לי מוזה…
    (בסוף נכתוב את פדהאל בעצמינו?)

    1. זה היה דווקא מעניין, להמשיך לכתוב את שלך.
      תחכי עד שיעלו הפרקים ששלחתי למערכת. מעניין מה תאמרו עליהם.

  2. דבר ראשון כתיבה יפה. רק היה לי מידי קצר חילופי הדברים.
    ריתקת וסיקרנת. תמשיכי דחוףף
    ולמה באמת זה הולך לכיוון כל כך רע? הם לא עברו מספיק בשביל שלא יהיה להם כאילו מלחמות?

    1. סורי שיצא ככה, אבל זה עוד לא השיא:)
      יש לי המשך ואני מעלה אותו היום. כתבתי אתמול עוד שלוש פרקים, עד שנגמרו לי הרעיונות…

  3. הי הי! עד כלב!
    כלב באמת נאמן למלך, והסגנון שלו ממש לא מזכיר את זה של שני מלוויו של מהללאל(שיו, השמות שלהם פרחו לי מהראש. אבאלה. איפה אבן דרך של פעם, שידעה לצטט בעיניים עצומות את הפרטים הכי קטנים בסדרה, כולל צבעי עיניים ודגלים ומאכלים מועדפים וכל מיני כאלה?..). והוא גם מונדרי, אל תשכחי..

    אבל הי, קיווי, את כותבת מעניין ממש. ואיזה כיף שהמשכת!
    תמשיכי עוד, אנא..
    (אגב, כמה פוסטים כבר העלית? רוצה להיות בטוחה שלא פספסתי כלום, אחרי הכל בחודשים האחרונים לא ממש הייתי באתר.. חופש וזה)

    1. איפה אבן דרך של פעם…
      אני לא מכירה את אבן דרך של פעם, אבל התבלבלת בין כלב לקנז (קנז הוא מונדרי ולא כלב…)
      פוסטים שכתבתי: אמממ… 'בוקר טוב?!' ו'בוקר טוב?!/2'
      'למדריכות שביננו… חשוב שתקראו:)'
      (לדעתי חשוב שתקראי גם אם את לא מדריכה:)
      חוץ מזה נראה לי שזהו.

      נ.ב., יש! עלה החלק השני של הסיפור!

      1. אוווופס, נכון. באמת התבלבלתי. אעע, איך נפלו גיבורים? מה זו הטעות המזעזעת הזו, אבן? להתבלבל בין כלב לקנז?!..

        אהה, יאיי. טוב לדעת שלא פספסתי אף אחד מהם;)
        מחכה לפוסטים הבאים שלך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות