לעמוד מולו יתברך באמת
לפרק הקודם
"חסיד – הוא זה שלומד חסידות אדעתי'ה דנפשי'ה, מתפלל באריכות ושומר על לימוד השיעורים.."
(עבודת התפילה בדור השביעי עמ' 22)
—
זה אמנם קטע של שורה אבל עם עניין עמוק – המהות של חסיד זה לא רק ללמוד חסידות, זה ללמוד חסידות ולהתפלל!
ולא מזניחים פה את לימוד החסידות, עם כל זאת שהוא מתפלל באריכות הוא שומר על כל השיעורים בין בנגלה ובין ובחסידות.
אז הנה קיבלנו כאן הגדרה מי הוא חסיד. כל השאר זה לא חסיד, רק מי שלומד חסידות, מתפלל באריכות, ושומר על השיעורים.
—
בָּרוּךְ אַתָּה הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי: ברא את היכולת ליצר נעלים שיהיה נוח לאנשים ללכת.
—
לכאורה על מה מברכים כאן את השם? על נעליים! לא מברכים על מקום מגורים, על ממון, מברכים על זוג נעליים שהקב"ה ברא לנו.. יש כאן מסר ממש עמוק וחשוב שיהודי חייב לזכור אותו תמיד.
בכל פעם שתברכי את ברכת "שעשה לי כל צרכי" קודם כל תדעי שמדובר בנעליים, אחר כך תזכרי את העניין שגם על נעליים צריך לברך. תזכרי שגם אם השם לא נתן לך היום את מה שרצית, ואפילו שבקשת כל כך יפה עדיין לא קיבלת, ובכלל היום היה קשה ביותר משאר הימים, בכל זאת גם ברגעים כאלו תזכרי בכל הטובות שהשם כן נתן לך, כן עשה עמך.
אני בטוחה שמי שמברך את השם על דברים פעוטים, סופו לברך על דברים גדולים מנשוא.
—
"ששה שבועות למד הרשב"ץ דא"ח (דברי אלוקים חיים) עם אדמו"ר [הרש"ב] נ"ע. ואמר אדמו"ר נ"ע שיש לו על מה להודות לרשב"ץ, שכן בעקבות לימודו זה עמו, הוא התחיל להאריך בתפילתו. ואז אירע גם כן, מה שבתוך התפילה, התחיל דם נוזל מחוטמו, עד שנגש אליו אביו, אדמו"ר מהר"ש נ"ע, הסיר את הטלית מפני אדמו"ר נ"ע, הניח ב' אצבעותיו על החוטם, ופסק הדם. ואדמו"ר נ"ע לא הרגיש בכל המאורע."
(דרכי החסידות עניינים עמ' 44)
—
אין לי יותר מדי מה לפרט, רק אציין את גודל העניין המובא בקטע זה שעד כדי כך הרבי הרש"ב לא שם ליבו לכל מה שקרה זו הוראה אלינו, אולי יקח זמן עד שנגיע למדרגה שכזו, ואולי לא נגיע בכלל, אבל "אין דבר העומד בפני הרצון" ומי שבאמת תרצה להתפלל – וודאי שתצליח.
זה רק עניין של עד כמה הדבר חשוב לי, ואם זה נוגע אלייך, אז גם אם יש לך את הנפש הבהמית הקשה ביותר, את תצליחי להתפלל, ואולי אפילו יותר מכולם. הכל זה רצון.
—
לסיכום בקצרה:
*חסיד זהו מי שלומד חסידות, מתפלל באריכות, שומר על השיעורים (הכוונה לחת"ת היומי).
*גם בזמני קושי תמיד צריך לזכור לברך את הקב"ה, ועל הכל, כי מי שמברך סופו להתברך.
*להגיע למדרגה גבוהה בעבודת התפילה – זה אפשרי, השאלה היא כמה העניין נוגע בך.
—
שנזכה כבר להיקרא בתואר "חסיד", אבל חסיד אמיתי. והרי "עמך כולם צדיקים", אז בגאולה השלימה לא תהיה לאף אחד נפש בהמית תפילה, אז שווה לנצל את התפילה האחרונה בעז"ה לגלות, להתאמץ קצת לכוון, זה העבודה הקשה ביותר בחיי היהודי זו התפילה. נתראה בזכותך בבית המקדש, יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד.
2 תגובות
לא הבנתי למה הגעת דווקא לנעליים?
"כל צורכי"- כל הצרכים שלי, לא? ככה חשבתי תמיד.
תודה על הבלוג הזה, קוראת אותו בשקיקה
הפשט זה לא אני. את ביאור הפשט אני מבארת עפ"י ספרים, ידוע ש"כל צרכי" זה נעלים.