הם מצפים ממני

הם מצפים ממני לפצות על ציפיות
לצחוק שמחה רעש והמולה
נחת מרובה ממשפחה ענפה.
הם מצפים ממני להתפצות
על שקט שחורך ועל הבכי בלילות
על הקנאה שאוכלת כמו אש
והרצון שלא מתייאש.
על אמירות של חברות שלעולם לא מבינות
מה זה שמצפים ממך לצפות
על מידות מקולקלות
על גאווה אגו ושטויות.
כי הרי אני מקור הנחת היחידי –
ואם לא אני אז מי?
הם מצפים ממני לפצות
על שנים של שקט בלילות
על צער על כאב ועל דמעות
על מסע של ציפיות
הם מצפים ממני לגדולות
ואני?!
מצפה מעצמי להשתנות
לא להתלונן שהכל על כתפי הצרות
או לפחות להפסיק לצפות
להתנער מהציפיות