האם ישובו החיוכים?
ליל שחור, הכוכבים בוכים
באחת נבלו הפרחים
ואינם.
באין קול צורחים
משפטים כמו פורחים
האמנם?
לבבות ריקים נפתחים
שבילי דמעות נמרחים
ודם.
בפרוזדור צר הולכים
שערי טרקלין נפתחים
לנגדם.
איך יגלידו פצעים פתוחים
איך נרגיש ימים שמחים
מהיום?
איל נראה שברים מתאחים
איך הלכו ארבעים וחמישה אחים
פתאום?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
31 תגובות
עצוב… ממש.
מאד.
חור בלב.
לאא חושב להירפא.
בוקס ללב. בוקס מהלב.
כתיבה מצמררת.
ואין מילה שיכולה להחמיא על כתיבה כלשהי יותר מהמילה הזו: מצמררת.
תודה!
עצוב לי לכתוב מצמרר- – –
איך?
איך?
איך?
השאלה שכל בן אדם שואל את עצמו..שואל??זועק, צועק, צורח, בוכה בכל הכוח עד שיתייבשו הדמעות..בלי שום תשובה באופק, בלי קו בודד של אור, ורק הוא, האבא הגדול והנורא, מסתכל עלינו מלמעלה וצועד בגאווה;
רק הוא יודע איך…
והלוואי ונדע גם אני, בקרוב.
כתיבה מעלפת, ממש.
נ.ב. לא עלה כבר?
אבל גם בקריאה שניה זה בום לחלוטין.
אוי ה'…
כן.. זה עלה. ממש מוזר לי שהועלה שוב.
ייתכן ושלחתי את זה פעמיים בטעות?
כי כתבתי את זה ביום ראשון אחרי ה- – – הטרגדיה הזו.
אבל זה עדיין רלוונטי, לצערי.
אחד השירים היפים שקראתי.
תודה!
??
בניגוד להרבה שירים כאן ובשיעור ספרות לדוגמא, השיר הזה ראוי באמת להגדרת "שיר". כתוב מעולה והוא פשוט יפה.
ריגשת.
תודה. זו מחמאה אמתית…!
ואו.
כן?
אמא. זה היה נדיר.
כתבת יפה ברמות.
איך באמת.
איך.
באמת?
שמחה לשמוע. כלומר לקרוא.
את שואלת איך, אחרים שואלים למה, ואני רוצה לדעת מתי.
מתי יגיע היום הזה, שהכל יראה אחרת, שהעולם יחייך אלינו בשלל גווני הקשת.
וכל לילה, קיוויתי שיהא זה יום המחר, שאקום לבוקר חדש, וארגיש שהשמש מחבקת אותי בכנפיה, ומביאה מרפא.
מתי????
באמת מתי?!?!?!
זה יקרה. עכשיו. אני בטוחה.
אחד. הפוסטים. היפיםםם
וואוו. אלופה אחת!!
כואב נורא..
לייק ענק.
שמחה לשמוע! ועצובה- – –
ה' תרפא לנו את הלב!! בבקשה!!!!!
ריגשת!
לא ידעתי למצוא את המילים. אבל אם רגשתי באמת- כנראה שבכל זאת מצאתי אותן…
עצוב…
אבל כתיבה מטורפת!!!
כן.
עצוב לי לקבל את המחמאות.
על מה כתבתי? על הדבר הנורא ביותר—!!!
-אין מילים-
??
הכי טוב- – – תני לשקט לדבר…
אהבתי ברמות שיר מטורף ומסר עמוק
מילים טובות ממש אבל ..תמשיכי
תודה!
ממשיכה…
די זה פשוט כואב
אין לי מילה אחרת
נכון.
עדיין ולעולם.
ואוו!