תפריט
לא נשאר לי כלום
אני יושבת איתכן בהתוועדות.
אוכלת בדיוק כמוכן מהאורז והסלט המאולתרים.
מקשיבה לניגונים, וגם מנגנת איתכן בדרך כלל.
לעתים ממש נדירות אני גם מספרת איזה סיפור.
נמצאת איתכן באותם כנסים,
לפעמים משתעממת ולפעמים גם לא.
מקשיבה ביחד איתכן להרצאות טובות יותר ופחות.
אבל למרות כל זה אני לא איתכן.
לא מרגישה את מה שאתן.
ואני מקנאה.
כל עוד נפשי בי מקנאה.
אבל לא מצאתי מה לעשות עם עצמי,
ונראה לי שבאמת ניסיתי.
אבל כלום לא עוזר, שום דבר לא מזיז.
כי הארגזים שלי ריקים,
ככה אני מרגישה.
ולא יעזור אף אחד שיגיד אחרת.
לא נשארו שם ניגונים.
גם לא מההתוועדויות הכי מיוחדות.
לא נשארו מאמרים,
גם לא אלו שלמדתי כמה פעמים.
לא נשארו שם חסידים.
גם לא כאלו שאת הספרים עליהם ידעתי בעל פה.
לא נשארו שם הרגש או חיות.
הכל ריק.
מת.
כאילו כלום לא היה שם מלכתחילה.
וזה משגע אותי אבל אני לא יודעת מה לעשות.
תגידו לי משפיעה, אני יגיד לכם נקסט.
תגידו לי לכתוב לרבי, ניסיתי. כבר לא משפיע עלי ליותר מכמה ימים.
אם יש לכן עוד רעיונות. תעדכנו.
אני כבר בדרך לחפש איך לדחות אותם.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
20 תגובות
אני חושבת שהרבה שנראות כמוך מרגישות ככה גם אני הייתי ככה בהתחלה אבל עם עבודה עצמית אני הצלחתי להתחבר באמת.
לא שזה מגיע ברגע או בקלות אבל אני אומרת לך מנסיון זה שווה את זה!
בהצלחה!
מצטערת שאני לא מצטטת בבירור, אבל אני מביאה לך שני היום יומים.
הראשון אומר על כך שהתקררות בעבודת השם מגיעה בעקבות העדר העבודה בתפילה,
השני בא לענות על השאלה שלך לפני שתשאלי אותה- אלו שלא הגיעו לרמה של התבוננות של עובד מספיק שיכוונו כוונה כללית שהתפילה שלו תתקבל אצל הקבה עם כל הכוונות האמורות.
ומה שאמרת על כתיבה לרבי- יש לך מושג כמה יקרה שעה אחת בלבד? אם הכתיבה לרבי משפיעה 'רק' לכמה ימים את סתם דפוקה להפסיק. חוץ מזה שכותבים לרבי בשביל לעדכן אותו במה שקורה איתנו, בלי קשר לאם נרגיש השפעה או לא.
בהצלחה!!
טוב לא יודעת אם זה בשבילך. אם כבר לא ניסית…
הדבר שאותי הכי הכניס לא שלפני כן הייתי כלום אלא שאחרי כן יותר טיסה לרבי. התנתקות מגשמיות וחיבור למקור. זאת ההגדרה.
עוד משהו לימוד שיחות. לקלוט מה זה חסידות. על ל דבר היא משנה את ההסתכלות.
זה מה שמחיה אותי והופך הכל לדבר אחר.
לא יודעת מה איתך…
מה שבטוח שיהיה לך מלא בהצלחה ושתהיי שלימה בקשר שלך עם הקב"ה והרבי.
עוד משהו לא לשכוח!
גם אם את לא מרגישה קשר, כל יהודי בנשמתו באמת רוצה וגם אם נראה לך שאת לא קשורה באמת את שייכת.
מלא בהצלחה ותעדכני בהמשך.
עוד משהו קטן. פשוט היום בבוקר חסידי של אחו"ת הזכירו את זה.
פעם הגיע מישהו לאדמו"ר הצ"צ ואמר שקשה לו שאין לו חשק ללמוד ענה לו אדמו"ר הצ"צ ומה אני יעשה שיש לי חשק?
מה הנקודה?
ברגע שאנחנו עושים משהו כי מתחשק לנו, כי אנחנו אוהבים לעשות אותו. מה הקטע? זה קל לנו!
כשעושים משהו שקשה פה צריך קבלת עול. פה אנחנו נזכור שאנחנו עושים את זה בשביל לעשות מה שה' רוצה.
בקיצור שיהיה לך מלא הצלחה.
תסעי לרבי. כנסי לאוהל .
עם הכנה מתאימה, מרגישים שם. זה עושה משהו.
תנסי.
בהצלחה!!
סעי לרבי!!!!!!!!!!!1
תשרי, זה מוושששששששששלמווותתתתתתתתתת
אין על תשריייייייי
כנסי לסווענטי
וזהו
זה עוצמת החיים
מה פירוש השם?
גם אם הציק לך השוני בדעה של @הארה, אני חושבת שתגובה כזו לא מעוררת אהדה וגם מציפה מתחים. הכוונה הובנה.
יש כאלו שיחלקו עלי, ולא יסכימו עם מה שאני יגיד…
אבל אני חושבת שהרצון להרגיש הוא טוב. אבל צריך לזכור שלא על רגש בונים בניין. אם אני לא מרגישה-לא עושה.
זה שאת יושבת בהתוועדות ומחפשת להתרגש/להרגיש לא בהכרח הדבר הנכון לחפש..
ו.. אחרי המעשים נמשכים הלבבות. יש דברים שעושים כי ככה! כותבים לרבי-כי הרבי ביקש..
לומדים שיחה-זה דרך ההתקשרות.
קודם לעשות.
רגש? אקסטרה.
לאליזבט המתוקה,
אני אגיד לך את מה שאני מרגישה שאני רוצה לומר לך.
כשאני קוראת את התיאור הנוגע ללב שלך..
דבר ראשון, אל תקחי את עצמך קשה מידי,
גם לבנות הכי חסידיות יש עוד מה לעבוד.
אמרו לאדמו"ר הזקן שהחסידים שלו "צבועים" כי הם מתפללים באריכות למרות שהם לא כאלה,
אז הוא אמר לפחות הם צובעים את עצמם בצבע הנכון, ונאמר במקורות שאם מישהו עושה את עצמו חיגר או צולע אז הוא לא יסיים את חייו לפני שיהיה כזה.
ומידה טובה מרובה ממידת פורענות,
אז מי שעושה את עצמו חסיד בסוף יהיה כזה..
אז…תמשיכי לצבוע את עצמך בצבע הזה, בסוף זה יהפוך להיות שלך באמת.
כתוב ביום יום "יהודי אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד מאלוקות"
הנשמה שלך מאושרת שאת הולכת להתוועדויות ושיעורים ולומדת,
הנפש הבהמית אולי מסתירה על ה' והרבה. זה התפקיד שלה… מה רצית?
והתפקיד שלנו להלחם בה, לא לנצח אותה, אלא להלחם בה!
אם אנחנו נלחמות-עשינו את שלנו,
ההצלחה לא תלויה בנו. זה הקב"ה קובע.
להרגיש אהבה לקב"ה זה לא דבר קל אני עדיין לא הגעתי לזה,
אבל כתוב בתניא של היום שהבינוני מידת כל אדם.
כי מה זה בינוני?
זה לא אחד שהאהבה שלו לה' מוחלטת ומושלמת, והוא אפילו לא חושב על תאוות.
אלא הפוך ממש,
אחד שהרע שבקרבו בוער כאש, והתאוות רותחות, אבל הוא מצליח לרסן, הוא מצליח לשלוט בלבושים-במחשבה דיבור ומעשה שלו.
ואת זה אומר לנו אדמור הזקן שכל אחד יכול לעשות!!!
כי אנחנו צריכים להגיד לעצמנו את האמת:
אני לא רוצה להיות רשע אפילו לרגע, אני לא רוצה להיפרד מהקב"ה אפילו לשניה!
אדמור הזקן אומר שאפילו "קל שבקלים" יכול למסור את נפשו כשמדובר על עבודה זרה,
למה? כי פה הוא מרגיש שהוא נפרד מהקב"ה!
אם היינו מרגישים את זה בכל עבירה הכי קטנה, לא היינו עושים אותה!!!
אבל מה לעשות שיש רוח שטות, והיא גורמת לנו לחשוב שאנחנו עדיין קשורים עם הקב"ה כמו תמיד. ואין שום מסך שמסתיר והעבירה הזאת בעצם לא מזיקה בכלל….
למרות שכל עבירה היא כמו וילון נוסף שמסתיר מאיתנו את הקב"ה.
(הוא תמיד קרוב אלינו, אבל השאלה היא עד כמה אנחנו מרגישים את זה וזה תלוי במעשים שלנו וכשעושים עבירות יוצרים הסתרות, מסכים)
אגב כתוב בתניא שזה שאנחנו אוכלים דברים של תאוות זה גורם לנו להתענג על דברים גשמיים ואז התענוג מאלוקות הולך ופוחת. תבדקי את עצמך בקטע הזה.
ולסיום,
לפעמים אנחנו פשוט מצפים מעצמנו יותר מידי,
ואז מאוכזבים שזה לא מתגשם. (קורה לי הרבה..)
הרגשות שלך נורמליים, יתכן שיש עוד בנות מסביבך שמרגישות ככה פשוט לא מספרות לך.
בכל מקרה את- זה הנשמה שלך- אז את בהחלט מחוברת.
ונכון שאת צריכה לחבר גם את הנפש הבהמית וזו עבודה.
אבל לא ירדנו לעולם כדי לנוח.
עוד משהו אחרון, כתוב אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ, אז תנסי לראות לאיזה חלק בתורה בחסידות את הכי מתחברת…
יש כאלה שיותר אוהבות דברים עמוקים, או קלילים, או סיפורים חסידיים, או סיפורים על הרבי או ניגונים או התוועדויות. כל מה שמחזק באמונה.
שמעתי משל יפה שלכל אחד יש מדורה חסידית בלב, אבל כדי שהאש לא תדעך צריך כל הזמן לספק לה עצים.
אז כל אחד צריך לבדוק איזה עצים מתאימים למדורה שלו ש כאלה שהתוועדות זה מה שמבעיר להם את האש ויש כאלה שמשהו אחר.
זהו זה מה שרציתי להגיד לך מהלב מקווה שעזרתי…
חיזקתי גם את עצמי בזכותך.
הצלחות אהובה!
קראתי את התגובה שלך, והייתי חייבת להגיד משהו בקשר ל"ונאמר במקורות שאם מישהו עושה את עצמו חיגר או צולע אז הוא לא יסיים את חייו לפני שיהיה כזה." כי זה לא מדויק. זה נאמר על אדם שמתחזה לנכה / חולה וכו' כדי לסחוט מאנשים כסף. נוכל, בקיצור. אין שום בעיה סתם להעמיד פנים, כול עוד זה לא מנוצל למטרות רווח אישיות. זה תיקון שנורא היה לי חשוב להגיד אותו, כי אני רואה שהרבה פעמים אנשים מצטטים דברים, בלי ללמוד לעומק, ומוציאים דבריםפ מהקשרם.
זהרעיון להביא את האמרה הזו כמשל היה נחמד, אבל בכל זאת…
מקווה שתביני.
ל"דקויות" אני לא ציטטתי בלי להוציא מהקשר, זה אדמו"ר הזקן הביא את הרעיון הזה. כתשובה לחסיד.
אמממ הצעה קצת קשוחה אבל ייתכן שיעזור- להקפיד על טוהר.
שמירת העיניים.האוזניים.המאכלים…
מעלה אותך לליגה אחרת ובעזרת השם טימטום הלב ייעלם..
אנחנו איתך!
לדעתי, עצם זה שכתבת את המצב שלך מראה שאכפת לך?
ואפילו מאוד…
הצעה שמועילה ממש ולא תאמיני גם עובדת (מניסיון)
דבר ראשון רואים בכתיבה שלך שאת רוצה ולא מצליחה, הרצון הוא החשוב בכל הסיפור, ולכן פשוט תפללי לה' שאת רוצה להיות חסידית ומקושרת – לי זה עבד ב100%!!
דבר שני, לקחת על עצמך – אפילו בלי חשק ורצון (שאח"כ יצטרפו) לקרוא כל יום משהו חסידי קטן ( שלאט לאט תראי שמשפיע..)
ואין כזה דבר שכלום לא חודר בך.. את לא עשויה מאבנים?
בהצלחה, יקירה❤️
בקשר לאבנים את מזכירה לי, שרבי עקיבא התחיל ללמוד א-ב בגיל ארבעים (!) כי הוא הבין שאם מים יכולים לחדור ולעשות חור באבן אז בוודאי שהתורה תוכל לחדור ללב שלו. ובסוף נהיה גדול הדור.
בלי קשר ל@זרובבל?, אני הרגשתי שהפוסט הזה הוא סוג של פטירה מאשמה. כאילו לא נעים לכותבת המצב שלה, אך היא מסרבת להודות במשהו (אני לא יודעת מה זה). הרגשתי מן אמירה "ככה אני, גם לי לוקח זמן להכיר את עצמי החדשה". אפילו שהכל תהליך פנימי. זו הרגשה שלי, מוזמנת לתקן אותי @אליזבט.
(שם ממש יפה. כותבים עם ת', כי אין צליל כזה בעברית)
אהבתי. הצגת מאוד יפה את הסתירה. שגיאות כתיב קלות (אותיות אית"ן, כל עוד נפשי בי הייתי מחליפה לבכל מאודי/ נפשי/ עצמותי).
התשובה בשבילך נמצאת בשורה האחרונה בפוסט. בהצלחה השבירה העצמית!
משפט יפה: כדי להתקדם, אתה חייב להקריב את עצמך.
תראי…. את הבגרות בלשון עברתי ואני יודעת את זה… חלק מהכתיבה שלי זה לא לחשוב יותר מדי ואם ככה עולות המחשבות שלי אז ככה אני רושמת אותם (ולא אותן, סתם כי בא לי:) גם כל עוד נפשי בי- זה ביטוי שאני ישתמש יותר מאשר בכל מאודי- בכל מאודי זה רמה יותר גבוהה ופחות מה שעולה לי בראש. תהני:)
ובקשר לאליזבט ולא אליזבת, חחחחח ככה מתאים לי מה אני יעשה
יאו אליזבט את נדירה..
באמת.
אדם שבטוח בדברים שהוא עושה,
הסביבה לא מכתיבה לו את הנהלים והכללים.
אבל מחפשת להתקדם ולא להשאר במקום שלך כי *את* מבינה שזה לא טוב ונכון.
מהמם!!
אליפות❤
#מסכימה_עם_כל_מילה_:-(