הטובים האלה—

יש את אלה החזקים,
שרק מוותרים ומוותרים.
בדרך הכי מסורה מפיקים,
את טוב לאחרים.

את עצמם מרבים לשכוח,
העיקר טוב לעשות בעולם.
לתת לכולם כח,
ולראות את עצמם כנעלם.

ובסוף הזמן יגיע,
שיהיה נצרך הכי.
להקשיב לעצמי ולהרגיע,
את הבערה שבתוכי.

להשקיע בחיים שוב ושוב,
ולא להיות תשושה.
ה"אני" של עצמי חשוב,
עד כדי קדושה .

דבר זה הוא בסיס לחיים,
ואין לשכוח זאת לסיום.
כי ללא קמח וללא מים,
אין לנפש קיום!.