החיים ומה שבינהם

הכרטיס בידי
מעיפה בו מבט
כן זה הכרטיס לרכבת הרים
עומדת בתור מחכה

עולה, מתיישבת, חוגרת
מסתכלת על הנוף המושלם
יהיה כיף אני נרגעת

מתחילים בנסיעה קצרה נחמדה

ואז ללא כל אזהרה
ירידה חדה
והופ עליה

ושוב ושוב חוזר
ואני רק רוצה לרדת
מפחדת

ירידה לתהום
ועליה לפסגה

מסוחררת
לא מספיקה לעקוב
מנסה לצעוק בלי קול

פחד
כיף
בכי
צחוק

הכל מתערבב

***

יורדת
מסוחררת
מחפשת פינה לשבת
ורק אז קולטת

את השלט הקטן
"מתקן זה רק מעל גיל…"

רכבת הרים גיל ההתבגרות, שלדעתי עליתי עליה קצת מוקדם…
מוקדש לכל המתמודדות והחזקות