הוּא שֶׁזּוֹכֵר.

.
-⁰-
זֶה הוּא שֶׁזּוֹכֵר-
מִלִּים וְשִׂיחוֹת,
הַרְבֵּה דְּמָעוֹת.
הוּא זוֹכֵר,
פְּצָעִים פְּתוּחִים וְצַלָּקוֹת.

הוּא זוֹכֵר
רְגָעִים שֶׁלֹּא קָרוּ
רְגָעִים שֶׁאָבְדוּ
רְגָעִים שֶׁכֻּלָּם שָׁכְחוּ.

הַלֵּב שֶׁכּוֹאֵב
שֶׁקָּפוּא
מַסְתִּיר,
אַחְרַאי לִסְגֹּר
לִשְׁמֹר
לֶאֱגֹר.
שֶׁחָלִילָה הַהוּא
הַמִּסְכֵּן
הָאָבוּד
לֹא יִבְרַח
וְיִפְתַּח
אֶת כָּל הַשְּׂרִיטוֹת
אֶת כָּל מָה שֶׁשָּׁמוּר.

אַני מְנַסֶּה לְהַרְגִּיעַ
אֶת הַהוּא שֶׁזּוֹכֵר,
לְהָבִיא נֶחָמָה
עַל הַזְנָחָה
עַל חֹסֶר בְּאַהֲבָה.
לְהַכְנִיס אוֹתוֹ
עָמֹק
חֲזָרָה לַמְּגֵרָה.
לְכַסּוֹת בִּשְׁכָבוֹת
לְטַשְׁטֵשׁ עֲקֵבוֹת
לְנַקּוֹת אֶת הַזִּירָה.

וּבַסּוֹף,
לִנְשֹׁם עָמֹק
לֶאֱסֹף רְסִיסִים
לְהַחֲזִיר לַמְּקוֹמוֹת
שֶׁהֲכִי נִסְתָּרִים.

לַעֲמֹד מוּלוֹ
מוּל הַהוּא שֶׁזּוֹכֵר,
לְהִסְתַּכֵּל אֵלָיו בָּעֵינַיִם
וְלִרְאוֹת –
פְּלַאשבקים,
זִכְרוֹנוֹת,
מֵאוֹתָם תְּקוּפוֹת.

לְהִסְתַּכֵּל לוֹ בָּעֵינַיִם
וְלִרְאוֹת אוֹתָם
כְּבוּיוֹת וַעֲצוּבוֹת.
מִשְׁתּוֹלְלוֹת,
מְחַפְּשׂוֹת פִּתְרוֹן
מְחַפְּשׂוֹת מַשְׁמָעוּת.

ובַּסּוֹף,
זֶה רַק הוּא שֶׁזּוֹכֵר
הוּא,
שֶׁבּחר לִגְדֹּל,
לְהִשָּׁאֵר.
הַיֶּלֶד שֶׁבִּי.