הדעה של אלוקים

הנשמה נשרפת,
אבל עכשיו החלטתי
שאני עוזבת.
קשה לי בטירוף,
מרגישה שזה דחוף
אבל אני מתנתקת.
מה עם אינטרנט כשר,
גם לנתק?
מצד אחד מועיל,
מצד שני מרחק.
אף אחד לא מבטיח
שזה יהיה בטוח,
הנחש בתוך הבית
איך אפשר להתחמק?!
אז שוב פעם נפלתי
ושוב פעם התקדמתי
ושוב פעם בכיתי
הבנתי מה עשיתי..
אני שרופה מבפנים
ויפה מבחוץ
הלב מרוגש
אבל מאד לחוץ,
אולי משהו יקרה?
אולי זה לא במקרה?
אולי הרב הזה צודק?
אולי זה באמת טמא?
וזה לא משנה,
כי..
כואב לי הראש
כואב לי לחשוש
כואב לפחד
כואב לשוטט,
עולה יורדת עולה יורדת עולה
ושוב מהתחלה
הלב שלי התגלה
אל הסודות
אבל הגיעו שוב
ספיקות-
'מותר להקל'
'מה את מחמירה כזה מהר'
'לא חובה להישמר'
הרב הזה אומר
שמותר
הרב הזה אומר
שאסור
הרב הזה אומר
שמיותר
הרב הזה אומר
שאיסור
ואני מפחדת
אולי עובדים עליי
באמת
אולי אין פה שום
תרדמת,
הוא לא מת
פרסומת
לא מזיקה.
משכנעת ת'עצמי
אנ'לא צדיקה.
באמצע איפשהו
אבל זה לא,
כי..
טוב ורע
נדבק לצדדים.
אין פשרה
הנשמה בוכה
כל החיים.
לא יודעת איפה
הדעה של אלוקים
קשורה.
בתמונה זה לא נראה.
הרבנים שלך מתווכחים
עושים לי הפכים,
בלב
אמר שסטיתי
מהאמת
והרב השני
מתאמת
מקיל
וזה לא קל
יש מצפון
וזה חבל,
אבל
אני יודעת שאתה דורש
יותר.
בחיים ממני לא
תוותר.
לא כי זה אכפת לך
לא כי זה מזיז לך
רק כי אתה אוהב אותי
בלי הגבלות.
ותביני
אין בניהם תחרות
שומרים עליי
שלא אבוא חלילה
להידרדרות
מופרזת,
מאיימים
בלי מעצורים.
על עצמך
תשמרי,
אומרים.
אם יש אינטרנט-
אין חיים.