תפריט
דעם רבינ'ס א מענטש
יום רביעי 11:30
וכן רציתי. בטח, להיות שם, במרכז. וכן רציתי, מה אתה חושב, להביע דעה, להתווכח בלהט, לסתור לענות, לצחוק. להיות שייכת.
אבל לא, בטח שלא. ידעתי שאני לא יכולה, וזה ישאר כך לנצח. אני יודעת שאני שונה, וזה לא הולך להשתנות. כי במרכז המעגל שם, הנושא המדובר, והנושא שידובר, היה נושא שונה. אוהו כמה שונה. נושא שאין לי סיג ושיח בו.
ולא שלא שמעתי, בטח, אפילו חייכתי בנימוס. גם הקשבתי לתוכניות אחר הצהריים של הכיתה, שמעתי…
אני רגילה כל כך להיות במרכז, להביע דעה, לצחוק, להתרגש. להסתובב עם כל ה'חברה', להנות. וידעתי שהפעם לא, פשוט לא. כי אני שונה, ושום דבר לא ישנה את זה.
כן, זה נחמד לפעמים להיות ה"רבנית של הכיתה", מחמיאה לי הקירבה הזאת לכל המי ומי בקהילה, נעימה היא תחושת העליונות, הנתינה. אבל אחרי הכל, ואולי לפני, אני ילדה. שצריכה חברה. ולא, אני יודעת, שלעולם לא אקבל אותה. פה.
הייתי תמימה, כשחשבתי בכיתה א', שככלות הכל, למרות שאני השליחה והם ה"מקורבות", יהיו ביננו קשרים טובים, ויחסים מעולים. כי בסופו של דבר, כולנו באותו גיל, אם אותן מחשבות, ורצונות, אז מה הבעיה פה בדיוק?!
אז בהתחלה זה באמת היה ככה, התיעצו איתי, ושאלו, ושיתפו, ויצאו.
ואז גדלנו, זה התחיל לגלוש, לגלוש למחוזות אחרים, עזוב, אני לא אפרט. מה שבסוף יצא, שזהו, נשארתי כאן, לבד. לגמרי! לאף אחת כבר לא משתלם להיות בעמדת המוכיחה. וזהו, אני פה לבד! לבד.
מה אומר לך? כבר נמאס לי, קשה להיות שליחה. קשה לראות שאנטישמים שוב זורקים אבנים על הזגוגיות. קשה לראות את אמא מנסה לחפש מתכונים כשרים מהכלום שיש פה וגם להסביר למטילות הדתיות למה היא שונה, למה היא לא יכולה להסתפק ב"הרבנות". קשה לחשוב על מענדי שבישיבה, והוא שונה, כי אין לו אבא ואמא לידו. וקשה שלרחלי משעמם, כי, לא מתוקה, אי אפשר ללכת עם דנה ואמא שלה לסרט, זה לא טוב, את גדולה נכון? ולא מושקי, תישארי בבית ותעזרי לאמא לאפות חלות טוב? נכון שכל החברות הולכות לקניון, אבל את שונה, את הרי דעם רבינ'ס מיידעל!
יום רביעי 11:45
אל תדאג, זו תחושת נפילה רגעית. הכל, הכל שווה בשביל לראות את העיניים של שיראל נוצצות באושר, אחרי שהיא סיימה ללמוד את פרק ב' בתניא! והריקוד השמח של תומר, הקרקפתא שהניח תפילין פעם ראשונה בחייו…
בקרוב אני אסע לארץ ישראל, אין פה מוסדות לימוד יהודיים, האחים הקטנים שלי ישארו כאן, "לעשות שליחע'ס" כמו שדובי המתוק אומר באושר אמיתי אחרי כל כרטיס משיח שהוא מחלק, אחרי כל נענוע לולב של יהודי. הילד הטהור הזה, הוא רק בן שבע, וכבר רואים עליו, בידיעות שלו, בשפה, באוצר המושגים, במה שעומד בראש מעינו. ילד שונה, ילד של שליחות.
אז מה אמרתי? אה על הארץ, כן, אני אלמד שם בתיכון רגיל, אתה קולט? כזה שמתפללים בו בנוסח תהילת ה', וכולן שם יהודיות מאמא, וגם מאבא. כזה שאפשר ללכת כמה פסיעות ויש מכולת כשרה… איזה חלום מתוק!
אני מתרגשת כן, וגם חוששת, להשתנות פתאום, להפוך לילדה רגילה, שיכולה קצת להיסחף, ולפעמים להישבר, ולא להבליט את הדעה הנחרצת שלה, שאמורה להיות נחרצת. אני כן מצפה לתחושה הזאת, של להיות שווה בין כולם. אבל עם זאת, אני יודעת, יודעת שלעולם לא אפסיק להיות שונה.
ולו בשביל הרגע הזה, של… איך הגדיר זאת אבא? להיות דעם רבינ'ס, דעם רבינ'ס מענטש, כי אני שונה.
עוד משימה בשפה-להיות שונה?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
38 תגובות
הזדהות עם כל מילה.
אשרנו!!!
אני אוהבת את המשימות בשפה שלך❤
שיכוניסטית ואוו אין לי מילים!
כתיבה מהממת תוכן יותר מהמם מרגישים בין השורות כמה מסירות ונתינה את שמה בשליחות!!!
מעריצה אותך המון!!
ויש לך זכות ענק ענק הלווי על כל אחת זכות גדול כמו שלך!
יותר מבטוחה שהרבי כל כך גאה בשליחות שאתם עושים!!
חיבוק חם ממני!?
וואו גאה בך!!
וואוו מעריצה את כל השלוחים שעובדים יומם וליל ולא מתפלאים מהקשיים למרות שהללו קשים, ייוואוו את מהממת!
תקשיבי ילדה.
הריני להודיע שיש לך את זה בלכתוב.
איזה רשמית? חחח תודה
נכנסתי רק בגלל הכותרת ☺
חחחח מתאים לך, אגב סורי על הטעות, כותבים דעם רבינ'ס מיידעל בלי א'…?
וואי ממש מזדהה איתך!!
אני זכיתי להיות שליחה וזה באמת נכון!
הרבה פעמים את מרגישה בצד כי הבנות מעדיפות להתחרק שלא ישמו מה את מדברת..
ואני לא יכתוב לך פה שזו זכות ויש קשיים כי גם לי אמרו את זה אבל זה בכל זאת קשה..
אז בהצלחה לשתינו ?
כמו שאמרתי אני לא שליחה אז בהצלחה גדולה לך, וגם לי בשליחות שלי, לכל בית ישראל בשליחו העיקרית, להביא את הגאולה!
וואו באמת שאני מעריצה אותם.
ואחלה משימות בשפה יש לך! מזל שיש לך הרבה;)
לא לעצבן אותי גלים, חכי אני אנקום בך עוד חצי שנה??
ברוכשם שיש לך מורה שמוציאה את זה ממך?
מהמםם
חולה על המורה שלי וחולה עלייך?
ואוו! גאה בך באמת ובתמים.
אם את נבחרת לזה סימן שאת היחידה שבאמת היית יכולה לעבור את זה בצורה הכי טובה שאפשר! ואוו!
ימוש נשמה? את יודעת שזה לא עלי אבל בכל זאת תודה…
ואווו שאת מהממת!
האמת שאת כמעט מזילה לי דמעות..
את פשוט אלופה!
כל נפילה, כל רגעון כזה,
העליה שאת עושה ממנה היא מושלמת!
ואת תגיעי לארץ ויהיה פה טוב בעז"ה:):)
מעריכה אותך ברמותת
אני שמחה שזה נוגע, זה המקום להצדיע שוב לכל השליחות האלופות!
חחח רגעעע
אוףף
אמתית?
זה סהכ משימה בשפה??
סתם שאלה,
זה על עצמך??
זה קצת על עצמי גם גם בכפר יש אתגרים כאלו…
וואו הכתיבה…
והמסר בכלל!!
אלופה שאת ?
נ.ב. בטח המורה לשפה רווה ממך נחת לרוב
מקווה?
תודה לכולכן! אבל לצערי הסיפור הוא לא עלי, הוא משימה בשפה… הרבי שלח אותנו לשליחות אחרת מסוג שונה, בכפר חב"ד, ניסתי פה קצת לחוות את העולם של השליחות, אני רואה שזה עד כדי כך אמין? סורי שפלשתי לכם קצת לעולם…
זה כמובן כן קצת עלי, כי גם פה יש את זה לפעמים, אבל אני לא בשליחות בחו"ל… חחח הצחקתם אותי עם התגובות סורי, זה היה בסה"כ משימה בשפה…
אופסי.
האמת שלא הבנתי את השורה האחרונה ?
אבל התגובה שלי בכל זאת רלוונטית??
וואו
כתבת מהמםם
יש לך עתידד!!!
באמת שהרגשתי
אבל הבנתי שלא מדובר בך, וניסיתי כל הזמן לחשוב מה הולך פה…
?
יש לך את… המשימות שלך בשפה זהה וואו.
יואו, את מהממת❤️
ואווו
איזה כתיבה מהממת יש לךךךך
זה כל כך אמיןןןן
אוהבת אותךךךך
?
תקשיבי אני מתחילה להתפלל שיהיו לך משימות בשפה וכמה שיותר…
תזהרו לא הלתחיל איתי, אוקי? סתם שפה זה מקצוע בסדר….
תודה רבה רבה לכל המחמיאות! תתפללו שעוד פוסטים יעלו בקרוב…
ואווו
מהמםםם
יש לך כישרון כתיבה מושלםםם
תנצלי אותוו!
ואני גם מצטרפת לדעת הבנות שהמורה שלך חייבת להביא לך עוד עבודותת!
היי?
.
אהבתי ממש ממש ממש
הכתיבה מהממת בטוחה שקיבלת 100
לכל הדואגות, אתמול קיבלנו תעודות, בשפה היה טוב מאד ב"ה??
ריגשת אותי. באמת.
ואי יפהה
כבר התבלבלתי לשניה וחשבתי שאת באמת הגעת משליחות לתיכון בארץ..
טוב המורה שלך תהיה ממש גאה בך!!