תפריט
גיטשאבעס, דוד שלי :*
דוד שלי, האהוב.
הוא נפטר.
הייתה תמונה שלו בעיתון, גדולה גדולה, וחבר שלו כתב עליו קינה.
הייתה לו לוויה, קטנה קטנה, וחזרנו ממנה בצפירה.
הוא היה גבוה, וחמוד, ותמיד חייך אלי חיוך מקסים.
הוא אמר לי גיטשאבעס בקול, ושמח כשקניתי לו כרטיסים.
כרטיס להלוך, וכרטיס לחזור.
את השני, יכולתי לשמור.
כי דוד שלי נפטר, הוא לא חזר עם הכרטיס שקניתי לו.
הוא נשאר שם, במירון, וכולנו עוד מבכים את לכתו.
ושבוע שלם ישבנו שבעה.
אשתו, אחים אחיות והורים.
ואני בין כולם התרוצצתי, סידרתי עמלתי ודאגתי.
היה לי עצוב, וכואב, ושרף לי בלב.
אבל דוד שלי נשאר שם, בחלקה ליד זיידי.
וניסיתי לזכור שהכל זה ממנו, מאבא אוהב.
ולמרות זאת, השתולל כל הרגש שלי.
יש דברים, שמורידים קצת דמעות.
ודוד שלי, שנפטר, הוא הוריד לי מאות.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
31 תגובות
❤️
❤️
❤️
❤️
תכפילי במאות.
אני חושבת עליך יאלדה. חושבת וכואבת איתך.עודמעט הוא חוזר , הכאב הזה אוטוטו נגמר…באמת.
אמן, רק שיחזור!
תודה מהממת ❤
(מתגעגעתתת)
עברה בי עכשיו צמרמורת, ארוכה כזו, מהמילה הראשונה ועד האחרונה. ה', לְמָה??
פנקס… אנחנו צריכים גאולה.
פנקס..
זה כלכך עצוב,באמת!
אני לא יודעת אם זה עוזר לך,אבל אני כואבת איתך פה עכשיו.
עצוב גם לי.
שיבוא המשיח כבר!
נמאס!!
?
גמלי הוא הוריד קצת.
נגע בי נוראות.
זה נורא.
פשוט.
יאלה שייגמר כבר הכאב הלא נורמלי הזה.
?
אוף, עצוב לי.
אני אוהבת אותך, גיבורה מהממת?
אוף, זה ממש עצוב לי.
למרות שאני לא מכירה אישית אף אחד מהנפטרים, כל פעם שאני רואה תמונה של אחד מהם או קוראת משהו עליהם יש לי כזה קוו'ץ בלב?
אנחנו חייבים גאולה דחוףףף
יאוו פנקס, פשוט באלי לבכות!!
זה כל כך עצוב?
דיי ה' תאמר כבר די לצרות ותביא גאולה!!
❤❤❤
אשכרה עברו בי צמרמורות בכל הגוףף
אמאלה פנקס נגעת ברמותת
אוף אוף קראתי את הפוסט לפני שעה
ואני פשוט בוכה (ולא בגלל הבצל שחתכתי)
אוף אבל למה?
אני רוצה שמשיח יבוא!!!!!
דיי!! המסך מטושטש כבר כולו!
דייי!!!! אפשר דיייי!?
אדם כל כך צדיק, צעיר, וככה?
לא רוצה את זה!!! לא רוצה!!!
טאטעע!!
אויש
זה עצוב
מצמררר עצוב נורא
וואי ה', עד מתי??
כואב, כואב כואב.
אוףף
משיח!
אני צמרמורות…
אופ. זה כלכך עצוב עצוב עצוב וכואב. וכואבבב. לא נתפס…
הלב שלי בוכה ביחד איתך.
איאי… גאולה, את חושבת עלינו מידי פעם?
כתבת מעלף.
ופנקס, את פשוט גיבורה אמיתית. פשוט גיבורה אמיתית.
מפנדורה?
איה. אין לי כבר מה להגיד. גאולה נאו!!!
פנקס אני איתך! רק שתדעי שכולנו פה בישבילך לך כדי שתבכי לנו על הכתף. זה הרגשה כל כך נוראה שפשוט כאילו זהוווו לעולם לא נפטפט יותר לעולם לא ניצחק יחד לעולם לא נתווכח כאילו איך אפשר?? השם!!! הלו אתה שומע?
בכינו ממסספפייקק
פנקס אני אוהבת אותך!? עברתי קצת קצת ממה שעבר עליך, זעזוע נוראא. אי אפשר לתאר, פשוט צריך משיח
וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו וואו?
אמהלה איזה גיבורה את!!
אני מבינה אותך ברמות על זה פשוט עצובבבב?
זה ניסיון ממש קשה.
בטוחה שעבר לך בראש למה ה' עשה ככה ולמה דווקא לו, אחרי הכל אנחנו לא מלאכים וגם.. ככה ה' ברא אותנו❤️
אז פשוט תזכרי שזה הרגע האחרון לגלות!! הנשמות האלו שעלו השמיימה בל"ג בעומר הם פשוט צ-די-ק-י-ם אחד אחד!! ה' בחר אותם בפינצטה!!
ודאיייי כבר כמה אפשררר ככה, אנחנו חייבים פשוט לדרוש בכל התוקף גאולהה✨
אוהבת מלא מלא מלא ומאחלת לכם רק רק טוב!!?❤️ (ותדמיני עכשיו חיבוקי ארוךךך) שותפה בדרך;)
?
העיינים שלי מלאות דמעות.
הגרון חנוק-אין לי מילים.
פנקס, את פשוט ילדה מיוחדת?
כלכך נגעת בי.
נתראה בגאולה בעז״ה. עכשיו.
אתן כולכן מדהימות ומחזקות, ומתוקות נורא:*
הצרות רודפות אחרינו כמו בתופסת.. חייבים משיח!
סליחה שאני מרשה לעצמי לבקש, אבל אם אתן יכולות לעשות משהו לעילוי נשמתו ולזכות כולנו, להביא משיח..
כי המצב קטסטרופה והכאב כבר נמאס. גם אם אתן לא יודעות מי הוא בדיוק מה-45, המעשה הקטן שלכן יהיה הכי הכי.
לאו דווקא קבלה רצינית, אפילו משהו קטן, חד פעמי ומשמעותי.
והלוואי שנאו נאו נזכה ל'ויקיצו וירננו שוכני עפר'
גם לי הם הורידו דמעות. הרבה דמעות ?
יקרה שלי, אין לי איך לנחם אותך, גם אני עוד לא עיכלתי, מאמינה שלך הרבה יותר קשה ממני.
רק אומר לך, שאני אוהבת אותך. ואלוקים עוד יותר ❤️
עצוב לי.
אין לי פשוט איך לנחם אותך
כל מילה או משפט של עידוד לא באמת ירפא את הצער.
אבל אני יכולה לומר לך שאני כואבת איתך באמת ובתמים, כי זה כל כך נורא!
את כותבת מרגש זה חדר ללב שלי.
חיבוקים.
תודהה זה ממש מחזק!!
אין – לי – מה – לומר – לך
ברוך דיין האמת! מזועזעת בדיוק כמוך.
יש לי חברה שבנדוד שלה גם נפטר שם.. ממש אם לא אכפת לך,
אם תוכלי לומר טיפה.. איך היית רוצה שנתייחס..
נדבר על זה?
נצחק?
נספר?
נשתוק?
בהצלחה! עוד לא תתגעגעי אליו הרבה!כי הנה המשיח כבר פה
והוא יגיע הדוד, שהוריד לך הדמעות
ויחזיר לך אותם. אחד למאות.
זה אינדיבידואלי, משתנה מאחת לאחת. אני אישית מאוד רציתי הודעות. כשראיתי שבנות מתפדחות לכתוב (וזה הגיוני, גם אני הייתי מתפדחת במקומם), כתבתי למישהי שתגיד לכולן שמי שמסוגלת לכתוב לי- אני ממש אשמח. ובנות כתבו, וריגשו, וניחמו. ומי שהתקשרה, לא תמיד יכולתי לענות, אבל למי שכן- דיברתי איתה, וסיפרתי עליו וזה עשה לי ממש טוב. כי אני לא ישבתי שבעה, אבל אנחנו משפחה צעירה וקרובה מאוד, דודות שלי בנות גילי וצעירות ממני ישבו שבעה, והרגשתי כל כך חלק מהכאב המטורף הזה. חזרתי ללימודים, וכל הכאב נשאר ונקבר בפנים. לא כל כך נעים לי לחפור לבנות על הקושי, וגם לא תמיד באלי. כששואלים אותי, אם אני במצב רוח מתאים, אני ממש משתפת ונפתחת, ואם לא באא לי להיכנס למוד כזה, אני פשוט לא אומרת יותר מדי. עונה בקצרה ורומזת שלא בא לי לדבר על זה..
זו הדרך שבה אני נוהגת, והייתי רוצה שגם יתנהגו אלי בה, אבל אין לי מושג מה קורה עם חברה שלך.. בהצלחה איתה.
אוי פנקסוש…
כתבת כל כך נוגע ללב!
באמת עצוב על דוד שלך ועל כולם…
אין לי איך לעודד אותך, לאף אחד אין לעודד אותך על כזה דבר כואבב
חוץ מהקב"ה, שיביא לנו כבר את המשיח ואת תחיית המתים..
לאב יוו (אין לי אימוגים, שימי לך לב)
❤
ואו.
עצובבבבב
כל כך.
הייתי במירון.
לא מתאוששת בכלל.
אוף, מה עושים עם הכאב הזה??
איך מפסיקים לבכות (תרתי משמע)?????
כולם אומרים שצריך וחייב אחדות.
אני אומרת שנדרש הרבה יותר מזה, ושיפסיקו כולם לברבר בלי סוף ולא לעשות כלום, – לכפר על האי עשייה במלל האינסופי הזה.
אלוקים,
חמול על עמך,
רחם!!!