דם של קשר/שקר

התחושות, שבערו עמוק בפנים
השאלות, שהציקו לי שנים
אז התחננתי נו תגידו לי כבר בפנים
לא אכפת לי אם זה יהיה כואב או לא נעים
והם אמרו, וקיבלתי תשובות להכל
ואז הבנתי שאולי לא הייתי צריכה לשאול
כי הכאב היה חזק
הגוף שוב נכנס למשבר
הלב נסדק
הרגשתי איך הכל מתפורר
ופתאום העולם שתק
כאילו כלום אלי כבר לא חודר
למה עשיתי את זה אני שואלת שוב ושוב
רק רציתי להתנתק קצת, לברוח ואז לשוב
אז תגידו, מה עכשיו חשוב???
אבל אין את מי לשאול כי הם הלכו
הלכו, והכל לקחו
אבל כמובן שאותי שכחו
ובפנים שום דבר לא מסתדר
התחושות. הרגשות. הרצונות.
הכל חונק אותי לא יכולה יותר
אז אני נופלת כי הרגליים כבר לא מחזיקות
וכשאני שוכבת פצועה בינות לרסיסים
וכולי מלאה חתכים
אני יודעת, הנוזל שבשלוליות
הוא לא דם, הוא דמעות…
אז זהו ככה מרגישים כשהכל נגמר
ובגוף של זורמות דמעות ולא דם
כי דם הוא חיבור. דם זה קשר.
ואצלי הכל היה שקר