מרגישה לבד
סליחה שאני מכבידה עליכן. אבל פשוט נמאס לי.
כואב לי כל הגוף.
אני לא יכולה כבר. אף אחד לא מבין אותי.
אני לא מסוגלת יותר!! למה אין מישהו שרוצה לעזור לי??
וגם אם כבר רוצה, למה הוא שוכח ממני אחרי יומיים???
למה אני מרגישה כל כך לבד???
לא רוצה רחמים. רוצה למות ודי. אין לי מה לחפש פה!! ניסיתי כבר הכל!!!
אין לי גרם של כוח לעצמי, בטח שלא לאחרים!
הבחירות שאני צריכה לבחור רודפות אחרי יום ולילה,
ואין לי כח אליהן!!
לא רוצה לבחור בדברים שאני אתחרט עליהם אחר כך!!!
וסליחה שאני כל כך קרציה, ואין פה שום פואנטה,
ואין לי שום מוצא חוץ מלשפוך פה הכל.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
היי, תנשמי עמוק! תעצרי את זה לרגע ו… תנשפי לאט. תעשי את זה שוב.
כולנו מרגישים ככה לפעמים, ויש כאלה שזו ההרגשה התמידית שלהם – עד כדי כך ששמעתי משפט כזה: "אם כולנו לבד, סימן שאנחנו ביחד גם בזה…"
זה נורמלי לגמרי לגמרי לחלוטין 100% להרגיש לבד, ככה זה פשוט, מרגישים לפעמים לבד. זה יכול להיות תקופה ממושכת ואז מרגישים מיואשים ולא רואים את האור בקצה המנהרה, אבל… תהיי חזקה! תזכירי לעצמך ש *יש* אור בקצה המנהרה! אולי מחר תכירי אדם חדש ומדהים שייכנס לחייך ויהיה לך לחבר נפש?
אל תכנעי למחשבות האלה המייאשות והחשוכות, אל תתני למילים "רוצה למות" לצאת לך מהפה, אל תיכנעי לאפלה!
מעט מן האור מסלק הרבה מן החושך!!! תאירי לעצמך את החיים!
מי צריך בכלל מישהו שיבין אותך? יש לנו כוח להתמודד בעצמנו עם הבעיות! משהו ספציפי קשה לך ואין לך עם מי להתייעץ? תכתבי לנו פה באתר (אפילו בתגובות פה) ונעזור באהבה ובשמחה וברצון!!!
אחרי שתתחתני יהיה לך חבר אמת קבוע (מקווה ומאחלת לך, בעזרת השם) ועד אז יש הרבה אנשים שמרגישים בודדים…
שתדעי שזאת לגמרי לא רק את. הפוך – כמעט כולם מרגישים לבד היום. כל הצעירים כלומר. תלכי בתל אביב או בעיר גדולה אחרת ותסתכלי על פני האנשים… זה לפעמים ממש צובט לי את הלב. כולם אבודים בודדים מיואשים. צריך לטפח לעצמנו את האושר הפנימי שנובע מאיתנו ולא מאנשים ומהסביבה!
מקווה שבכל הנאום הזה משפטים תפסו אותך ויעזרו לך! מוזמנת לשאול מה שבא לך.
אויש
שולחת לך חיבוק גדול
מקווה שתרגישי
עצוב כמה אני מזדהה
וכן, לא מדיי מרגישים את זה בתכלס, אבל תנסי לחשוב ולהעמיק בזה שהשם אוהב אותנו תמיד
יואו כל כך אני לפני חודש.. מזדהה ואוהבת אותךךך!!
סתם מעניין, מה קרה בחודש הזה שאת כבר לא שם??
אממ.. בחודש הזה נגמר הקעמפ, והתחיל ביס חדש:)
את ממש לא קרציה!!!
וזה מעולה שאת ככה שופכת ומשתפת אותנו, אנחנו כאן שותפות בדרך! ואת הכי בסדר שיש!
וכל כך כואב לי לקרוא את מה שאת כותבת!!!
את פשוט גיבורה שלמרות הכל את ככה ממשיכה לשרוד!
מקווה בשבילך שהכל יסתדר!!!
לא קרצי ולא מכבידה..
את מהממת שאת משתפת..
לא להשאיר דברים בלב..
בחיים לא!!
נ.ב תרשי לי לתת לך חיבוק ענק????
אני כל כך מזדהה איתך.. אולי נהיה חברות..
וואו! מעודד מאוד לראות שיש עוד בנות שעוברות את זה גם..
אבל זה לא משו נדיר בכלל!! אני חושבת שזה חלק מהגיל, זאת אומרת שבגיל הזה כולנו מחפשות מי אנחנו, לאיזה בנות אנחנו מתחברות ולכן עוד מרגישים בודדים..
ואת בכלל לא חופרת!!❤ זה המקום לכתוב את הרגשות שלנו! ולכן בכיף תכתבי ותפרקי!! מעריכה אותך!!?
רק בשביל כולנו: ממליצה לך לא להשתמש במילים של מוות, גם אם את לא מרגישה שיש מישהו אחד בכל העולם הזה שאוהב אותך באמת..
פחות משבוע קרוב משפחה שלי נפטר ואני לא חושבת שאת באמת רוצה להגיע למקום הזה…
אז שולחת לך חיבוק חם!!! ומעריכה אותך מאוד!!!??
וואו מבינה אותך לגמרי נשמה שלי!!
תהיי חזקה ואל תישברי.. בבקשה!
את נשמעת ילדה כזו אמיתית ועוצמתית שכ"כ בא לי להכיר!
וכשתהיי רגועה אשמח שתקראי את השורות הבאות-
כתבת: "הבחירות שאני צריכה לבחור רודפות אחרי יום ולילה,
ואין לי כח אליהן!!"
באופן כללי אני מבינה אותך. גם אני לפעמים לא אוהבת לבחור. מעדיפה שיחליטו בשבילי הכל ואני פשוט יקבל ב'קבלת עול'.
אבל כשיתחילו לבחור בשבילך דברים משמעותיים לחיים (לא אם לאכול ארטיק שוקולד/ תות בננה), אז את כבר לא תרצי שיחליטו בשבילך.. מצד אחד זה כייף להיות ה'ילדה קטנה של אמא' ומצד שני לא.. תחשבי שיחליטו בשבילך לאיזה סמינר ללכת, מה לעשות אחרי צהרים, איך ומתי ללמוד למבחנים, מה לאכול, עם מי להיות חברה, איזה ספר לקרוא וכו' וכו'- אז פה את כבר תרצי להחליט בשביל עצמך ולא שיחליטו בשבילך..
ועוד משהו, כשאת מחליטה איזושהי החלטה בשביל עצמך (וזה כלול בכל דבר) – את תעשי את זה ותתחברי לזה רק בגלל שאת התחברת והחלטת. ואם זה החלטות גדולות- אז מתייעצים וכותבים לרבי..
מקווה שהבנת למה התכוונתי.. יצא לי קצת התפלספות;)
אוהבת אותך ובהצלחה בהמשך הדרך!!