תפריט
חסימות בחיים
לונה פארק. רכבת הרים. את עולה, מתיישבת, כולם חוגרים ואת – לא רוצה! אני לא אחגור! החגורה מציקה. ואני, אני לא אפול! אני חזקה!
פארק אקסטרים. בנג'י. טיפסת עד שם ו… הגיע הרגע לקפוץ. המדריכה באה לחבר אותך לחבלים ואת – לא רוצה! את תקפצי, שום דבר לא יקרה, תגיעי בבטחה היישר לקרקע.
טוב נו… המרפסת של הבית שלך (בתקווה שיש לך אחת כזו חח). את יוצאת החוצה, נושמת אוויר… אחחח איזה נוף! מתקדמת עוד צעד ו… הופס! יש כאן מעקה! למה צריך אותו? מישהו חושב שאני אפול? נו באמת… אני אדע להתרחק כמה צעדים לפני.
העולם הזה… העולם הזה הוא כמו איזה פארק, פארק אתגרי, על גג. החגורות, החבלים, הגדרות – כל זה, בשבילנו! כדי שנוכל ליהנות ממה שהפארק מציע. כדי שלא נפחד ליפול.
וזה משל לכל דבר, לכל תחום. כל אחת ומה שנוגע אליה. אם זה חסימה או צניעות או כל דבר אחר בחיים, שלכאורה מגביל אותך, אבל הוא בעצם מאפשר לך. מאפשר לך ליהנות מהדבר האמיתי! להיות עסוקה במטרה לשמה נברא העולם הזה…
ועוד משהו… פארק אתגרים כבר אמרנו? את הולכת אליו מרצונך, נכון? למה? לא קשה לך? כואב לך? מפחיד לך? אבל למדת ליהנות. וגם בחיים, תלמדי ליהנות.
וכן, אני לא צדקת. יש לי נסיונות, קשיים, וגם לי קשה לראות את העולם כפארק! גם לי לפעמים בא לפרוץ את כל הגבולות.
אבל טוב ככה מדי פעם להיזכר, שכל זה, כל מה שנראה כל כך רע ומעצבן ושחור ושלילי ומגביל – הכל בדיוק בדיוק בשבילי! וזה הכי טוב.
כמה השם אוהב אותי
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
23 תגובות
אוףףף סנפלינג!!! את ממש צודקת אבל מה לעשות שאין לי חסימה בסמארט?? עשינו חסימה אחרי ששיגעתי את אמא שלי ואז החסימה עיצבנה אותה ואת אח שלי אז היא הורידה אותה ועכשיו… ואני חייבת אינטרנט בשביל מלא דברים עיין ערך הבצפר?
מעורר מחשבה, כתבת יפה:)
תודה רבה 🙂
וואו סנפלינג!!
זה כל כך נכון!! איזה משל מהמם!!
אמהלה כל אחת צריכה לקחת את זה איתה לחיים שלה!!
תודה רבההה 🙂
אם זה הועיל פה למישהי, והיה זה שכרי 😉
סנפלינג משולםם!!
אהבתי את המשל… את הנמשל קצת פחות?
בתכלס החגורה היא בשבילנו אבל יש רמות בחגורה לא צריך אותה חזק חזק להיחנק!! זה כבר הורס את כל ההנאה
היי דבשי 🙂
קודם כל תודה רבה…
דבר שני, ביקשתי שכל אחת תיקח את זה למקום שלה, לא כתבתי שתחנקי את עצמך!
אבל כן, לפעמים החגורות קצת מציקות… אין מה לעשות 🙂
ואוווו מהמם איך שאהבתי!!!?
תמיד צריך לשים גדרות אף פעם אי אפשר לסמוך על עצמינו שנצליח… למה מי אנחנו? אנשים קטנים שכן גם נופלים. זה לא בושה, זה לגיטמי, אבל זה קורה.
וכשיש גדרות זה קורה הרבה פחות!!
תודה על פוסט המדהים הזה!!??
נכון, תודה על החידוד 😉
תודה רבה במבי 🙂
מהמממממת!
תודה גם את!!
וואו מהמםםם וכל כך נכון!!
אהבתי את הפסקה האחרונה, באה לי ממש במקום ?
תודה רבה, שמחה בשבילך 🙂
איזה פוסט מהמםם!!
אהבתי מממששש
המשלת את זה מהמםםם
אשתדל לזכור את זה…
וואו כמה שזה נכון…
עכשיו נזכרת שקראתי פעם משהו דומה: זה כמו שיציעו לנו הרקדה משוגעת על גג של בניין, עם אורות ומוסיקה וריקודים עד אור הבוקר – אבל לגג של הבניין לא יהיה מעקה. עם כל האהבה שלנו לריקודים, אנחנו לא נצליח לרקוד מהפחד שמא ניפול במהלכם מגובה של חמש קומות. זה אותו רעיון – חובה שיהיה פה מעקה, דווקא בשביל החוויה והכיף.
וכתבת פשוט יפה;)
תודה אוכמנית 🙂
זה אכן מבוסס על משל ששמעתי בסגנון הזה, שלקחתי אותו לכל החיים…
ואווו, כמה נכון,
אזכור זאת ואשתדל ליישם
מהמם!
את נשמעת אחת שמאד מאד שלימה עם עצמה בכל מה שהיא עושה!
מהממת:)
חיזקתותי
אייאייאיי אהבתיי את ההשוואה….
כמה נכון..
ואוווו אני צריכה לחשוב כמה פעמים על זה בשביל להבין מה כתבת פה
זה חתיכת חומר למחשבה
וואי כל כך נכון ויפה!!
ממש אהבתי?
ואוו, וואוף, וואו!
נגמרו לי המילים!!
איזה כתיבה מהממתתת!!
ממש אהבתי, את כל ך צודקת, ב ה כ ל