אני המורה?!

אני לא קולטת את זה בכלל

אני לומדת הוראה בבית רבקה
כבר מסרתי כמה שיעורים בעבודה מעשית
בינתיים ממש רואה את עצמי עוסקת בזה בעתיד בעזרת ה'
רציתי לשתף בכמה מחשבות ולבטים בדרך לשם

צלצול, תיכף מתחיל השיעור
המדפית מאחלת לי בהצלחה
מחזיקה ביד אחד את הדפים
מחבקת אותם, ממש כמו מורה אמיתית:)
בקבוק ביד השניה
נשימה עמוקה
והנה אני מתקדמת לכיתה
נכנסת, לא ממש מורגשת
כיתה ח' די רועשת
ומורה אחת מקצועית
שאת הסדר מתחילה להשליט

משום מה ברגע האמת
זה לא ממש מלחיץ
וברגע שהשקט מורגש
אני מחייכת
נרגעת בפנים
מפעילה את המצגת
ומתחילה למסור את השיעור
שכל כך עמלתי על הכנתו
בנות מדברות פה ושם
אבל בעיקר משתתפות
מראות ערנות ועניין
אני מנתבת אותן לעיקר השיעור
מכתיבה להן דברים חשובים
ונשאר לי בדיוק 10 דקות
למשימה חמודה שהכנתי לסיכום

כבר נגמר?
וואו, כמעט ולא הרגשתי שעובר הזמן
לא להאמין שאני כבר אחרי
כל הלחץ שקדם לשיעור מבחן
נעלם כלא היה
התלמידות באות להודות לי
המורה מרוצה ממני
וחברות שצפו מחמיאות בלי לחסוך
הן לעולם לא תדענה
כמה לי זה לא מובן מאליו
שהשיעור פשוט זרם
כולן אומרות
שזה בא לי כל כך בטבעי
ואני אין לי מושג
איפה הכישורים האלה היו עד הלום

נגמר היום
עמוסת רגשות חזרתי הביתה
קודם כל עולה האושר
אני מצליחה במשהו בחיי, ובגדול
נדמה שמצפה לי עתיד מזהיר
ומיד אחר כך
המחשבות שלי עפות קדימה
מעניין אותי איפה אני אעבוד
איזה כיתה אלמד
ואיזה מקצוע יטבע כמקצוע שלי?
(בתיכון היו לי מורות שידועות במקצוע אחד שהן מומחיות בו, וכל שאלה בתחום עברה דרכן – היסטוריה, ביולוגיה, דינים, אזרחות ועוד)

אבל מה שהכי מעניין אותי
זה איזו מורה אני אהיה?
אני זוכרת המון דפוסים של מורות
יש את הקפדנית הקשוחה
אך טובה מעיקרה ומלמדת מצוין
יש את הזורמת הקלילה
שהופכת כל משימה לפשוטה
יש את המקושרת להנהלה
תלונות הציבור זה רק דרכה
ויש אחת שרק פותחת את הפה
ומיד כולן שותקות
וכל מילה שתאמר בשיעור תיזכר לעד
אלו דפוסים שזכורים לי במיוחד
אני מאלה
שתמיד תדברנה בעד מורות ובעד ההנהלה
כמעט תמיד מצאתי אוזן קשבת כשהיו לי
בעיות בתיכון
אישית יש לי מורה
בעבר הייתה מחנכת שלי
והיום היא מלווה צמודה
מורת דרך בחיים עצמם

יש כמובן מורות מזן אחר
וזה החשש שלי
יש מורה שהיא בן אדם טוב
אך מאידך החומר שלה לא מובן
ויש מורות שאפילו נחמדות לא פורצת מהן
זכורות לי מורות
שלא מפסיקות לדבר על הקצב האיטי
שיורדות הרבה על תלמידות
ברגע שהן נכנסות לכיתה
כולן מעקמות אף
ומעיפות מבט לשעונים
שיעורים שהייתי מקשקשת על סתם דף
כדי שהמורה תחשוב שאני מסכמת אותה
כי בלי זה תלמידה אני לא נחשבת
היו לי מקצועות
שלמדתי לבד למבחנים ובגרויות
היו לי ציוני הגשה נמוכים מהציוני בגרות
שהורידו משמעותית בשקלול הסופי

יש לי זכרונות טובים וגם פחות
אבל מה אני רוצה להיות?
שואלת את עצמי
והתשובה מתחילה להתבהר
הכי חשוב לי
זה שהתלמידים יהיו מרוצים
ולכן, בתור מורה
אשתדל להתאים את עצמי
לפי המצב
השטיפה שלי בעזרת ה'
שאצליח בכל כיתה מחדש
לגלות איזו שיטה הכי אהובה
על כולם ועל כל תלמיד בפרט
זה קשה בהגזמה
ואני מדברת בלי ניסיון בכלל
אבל ברור לי שצריך לדבר
בשפה שנשמעת
בצורה מתקבלת
ובשיטה היעילה ביותר

בלי ללמוד לשלב
קפדנות עם חיוך
משמעת עם לימוד מרצון
שליטה עם שחרור
כל ידע שלי בתחום מסוים
וכל רצון שלי ללמד
לא יעזור
מורה שבא ברצון להעביר חומר
ושם זה נגמר
בלי לחשוב לרגע כל טובת התלמיד
בלי לחשוב לרגע
שאולי השיטה שלו לא נכונה
והוא מעט לא ברור
מורה כזה, עם ראש בקיר
סליחה על הביטוי
מקומו לא במערכת החינוך
אולי בהשכלה גבוהה ובמכללות

יש לי מורה מאוד חכמה
אישה מוכרת וידועה
שזכיתי והיא מלמדת אותי
שטוענת שביום שהיא תחסם
תהיה אטומה לדעת התלמידות
תעמוד חזק על שלה
ותעשה מה שנראה טוב לה
היא כבר לא תהיה רלוונטית
ובאותו יום היא תעזוב את ההוראה מרצון
כי היא לא מסוגלת לחשוב
שהיא תהיה מרוצה
אך בכיתה תשבנה תלמידות
שלא קיבלו את דעתה
היא חייבת שבנות תתחברנה לנלמד
ואם צורה אחת לא התאימה לנו
היא תלך ותחפש צורה שיותר מדברת אלינו
כל היום רק חושבת
איך יהיה לתלמידות טוב יותר

מושרשת בי ההבנה
שאני המורה בעתיד
והוא לא כל כך רחוק
כרגע מה שבאחריותי
זו השקעה בהבנת שיטות שונות של הוראה
בעיקר קבלה דעה
שאולי שונה מדעתי
אבל מקובלת בכל מקרה

בקצת זמן שנותר לי
לפני היציאה לחיים
מפתחת מיומנויות לכל דבר
כי זה לא דבר שבא ביום
ולסיום תפילה קטנה
הלוואי ואזכה
שרק חינוך טוב יצא מאמתחתי
ולא תבוא שגגה על ידי
שאף תלמידה לא תפגע ממני
ואצליח במלאכת קודש זו.