אנחנו פרויקט החסד(?!) שלה..

הייושש
לא כתבתי פוסט כמו שאני כותבת כרגע הרבה זמןן
אז באתי לספר לכן סיפור מעורר רחמיםם
יש לנו מישהי חמודה בקהילה שבקשר מאוד טוב איתנו
והיא החליטה כנראה
שאנחנו עניים
וסובלים בחיים קשות
היא כנראה הגיעה לזה בגלל שאחים שלי מסתובבים בחצר עם חולצות שחורות
אבל זה מרוב משחקים
אין קטע להחליף בגדים 5 פעמים ביום על כל כתמון שיש לילד בן 5 בחולצה
אז נתמודד.

היא התחילה להביא לי נעליים
מכוערותתת
פעם ראשונה היה נחמד
אמרה שעשתה סדר ובדיוק מצאה את זה ואין לה מה לעשות אם זה
סבבה, הלך לפח.

פעם שניה היא מגיעה אלי כולה מאושרת שיש לי נעליים מהממות בשבילך שמצאתי בבית
וכמעט לא נגענו בזה ואני לא לובשת את זה אז תקחי
פותחת ת'שקית
נעלים חמודות
אבל ישנוותת
הכל מטונף מלוכלך ורואים שלבשו את זה תקופה ארוכה
וגם הן לא היו טובות עלי (מדדנו כדי שהיא לא תעלב)
אמרנו לה את זה "אה יאו חבל.. טוב לא נורא"

אחרי חודש היא מגיעה אלי, למה את לא לובשת את הנעלים שנתתי לך?
אני: זה לא טוב עלי
היא: אבל למה (מצמידה את הרגל שלה לשלי) זה נראה בדיוק אותו גודל
אני: זה רחב עלי (יש לי רגליים שהמבנה שלהם מאוד צר)
היא: אה מוזר.. כי זה נעליים צרות.
אולי נבדוק אם יש לי בבית ספידה שתתאים לך או איזה משהו לשים בנעל שזה יהיה טוב עליך
אני.: אוקי… תודה תודה

יאוו באמת
זה נעליים שאני בחיים לא אלבש
יש לי נעליים זה בסדר
ואם אני לא לובשת זה לא עניינך למה לא, אני מסתדרת לבדד
קיצר אנחנו הגמ"ח שלה
טוב שבגדים היא לא מביאה לנו
ביוששש