תחשבי טוב אם את לא כזאת..
לפני שאתם מתחילות לקרוא את הפוסט חשוב לי לומר שאני גם לא הילדה הכי פופולרית הכתה שלי ואני גם לפעמים קצת לבד בהפסקות, או שבועיים בלמידה מרחוק לא מדברת עם שום חברה שלא ביוזמה שלי..
לא אמרתי את זה כדי להתמסכן, רק כדי לומר לכם שאני יודעת שלא כל הבנות שלבד כמו שירה אבל תחשבו טוב אולי כן וזה יעזור לכם..
אז יש לי בכתה ילדה שנניח שקוראים לה שירה שקצת בודדה בוא נגדיר את זה ככה.. בהפסקות היא תמיד לבד ולא בקשר מיוחד עם מישהי..
עכשיו שאין בית ספר וכולם כל היום בבית אז חשבתי להתקשר אליה להתעניין, סתם לדבר קצת.. אז ניסיתי להתקשר והיא לא ענתה שלחתי הודעה והיא גם לא ענתה, אז בסדר אני חושבת שאת שלי עשיתי היא לא גרה קרוב אלי אין לי עוד דרך לתקשר איתה. לפחות היא ראתה שניסיתי להתקשר שלחתי הודעה משהי מתעניינת בה אם לא מגיבה אני לא חושבת שיש לי משהו לעשות בקשר לזה..
שירה לא נכנסה כבר כמה ימים לשיעורים, אז המורה ביקשה שמשהי תתקשר אליה להתעניין וסתם ככה להגיד לה שהיא חסרה לנו שהיא לא נמצאת. היה כמה שניות של מבוכה אף אחת לא מדברת רק הקול של המורה שחזרה על השאלה שוב נשמע, ושוב דממה, אמרתי למורה שכבר ניסיתי להתקשר אליה כמה פעמיים והיא לא ענתה אבל אני יכולה לנסות שוב.. המורה איחלה בהצלחה וחזרה לשיעור.
באותו יום לא כל כך היה לי זמן להתקשר, אז דחיתי את זה והתקשרתי אליה במוצ"ש. למרבה הפלא שירה ענתה האמת לא יודעת אם שמחתי או לא (אחרי השיחה אני בטוח יכולה לומר שלא אבל לא יודעת מה היה אז..) אני מתלהבת ועם הקול הכי נלהב שלי שואלת אותה היי שירה מה קורה מתחילה לדבר איתה שואלת אותה שאלות מדברת על כל מיני דברים מספרת לה סיפורים והיא עונה לי על הכל או ב'בסדר' או 'אהה'.
באיזשהו שלב אני מתחילה להרגיש מבוכה כאילו אני מדברת לעצמי והיא לא מספרת כלום לא אומרת כלום חוץ מבסדר, ואני מנסה לגרד נושאים מתחת לרצפה כדי שתגיד משהו, והיא לא אמרה כלום. איכשהו שרדתי את זה אמרתי שלום יפה וניתקתי. אחרי השיחה הזאת חשבתי שאין פלא שאין לילדה הזאת חברות, זה ילדה שלא מדברת וזה לא שהיא ביישנית או שזה פעם אחת גם בכתה אני מנסה לדבר איתה לפעמים והיא עונה לי באותו סגנון אבל שבאלה היא יודעת לצרוח טוב מאד, והיא צועקת על ילדות שגם להם קצת קשה בחברה.. אבל בניגוד אליה הם ילדות טובות פשוט קצת ביישניות אולי.
כן אני יודעת שזה לא יפה מה שחשבתי עליה, אבל למרות שאיפתי עדיין לא הגעתי לדרגה של בינוני אז אין לי שליטה מלאה על מחשבותיי, אז בהתחלה מיד אחרי השיחה שלנו חשבתי את זה בעצבנות וכעס עליה אבל אחרי שקצת נרגעתי פשוט התחלתי לרחם אליה, ילדה שאין לה יכולת תקשורת בסיסית עם בני אדם..
אז זהו מה שרציתי לומר זה, שאם את מרגישה שאת בודדה ואף אחת לא מתעניינת בך תחשבי פעמיים אם את לא כמו שירה.. ושוב מדגישה שזה ממש לא כולם ככה יש בנות שקשה להם מסיבה אחרת אבל אם את כן כמוה מתפללת אליך ומאחלת לך הרבה הצלחה שתצליחי להשתנות?
אוהבת אתכם שותפות?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
22 תגובות
וואו איזה פוסט..
הולכת להתקשר לחברה שלי שהיא כמו שירה
בזכותך!
תודה ענקית
אוי, באסה לגמרי.
אולי זאת משהי שזה הסגנון שלה, שהיא אוהבת את השקט שלה.
תחשבי על זה….
אני מאחלת לך הרבה הצלחה, וגם אני אוהבת אותך?
אהממ יהיה מפדח לומר שלא חשבתי בכלל על הקטע של להתקשר לכאלה בנות?
אני חושבת שיש לי מעמד ממש סבבה בכיתה, וגם לנו יש כמו בכל כיתה וביצפר בנות יותר שקטות וחלשות לימודית וחברתית.
בחיים לא חשבתי לתקשר או לדבר איתן או שחשבתי אבל לא ממש יישמתי…
אני פוגשת אותן בהקבצות ובמגמות שאנחנו ביחד, מחליפה איתן 3-4 מילים של אפשר לשבת פה ואת יכולה להביא לי את המחק וזהו. סטו. כאן הקשר נגמר.
לא מאוד חבל לי על זה, ויכול להיות שרק על החוסר חבל הזה צריך להרגיש עוד חבל..?. אבל מה לעשות? אני אוהבת להתחבר לבנות שמעניינות אותי, ולא לאלה שיושבות בצד ולא אומרות מילה גם בדיונים הכי סוערים.
אגב, ניסיתי גם כן פעם לפתח שיחה והרגשתי גולם מול גולם. קיר מול אבן.
אז סליחה, בת שקטה. ניסיתי. לא הצלחתי.
אני שקטה.
אבל אם תנסי לדבר איתי את תראי שאני רוצה לדבר!!!!
רק שאין לי עם מי!
תנסי לפתוח אותי.. לא ילך לך? לא נורא לפחות ניסית
כל הכבוד שהתקשרת לשירה..
נשמע שאת ילדה ממש רגישה
ואווו!! נקודה למחשבה.
את פשוט חמודה!❤️
יש בנות שהשקט שלהם הוא מעבר לסתם בישנות.
וצודקת זה באמת קשה לנהל ככה שיחה מניסיון.. אבל את לא יכולה לשער כמה טוב את עושה לאותה שירה בכמה דקות של יחס האלה, גם אם קולה לא נשמע ושום התלהבות או רגש לא נשמעה כתגובה.
מסכימה איתךךך
כמה וכמה פעמים ניסיתי לדבר עם בנות שהם כמו שירה וזה כמו לדבר עם לא יודעת מה.
וזה קצת מבאס, כי אני עושה השתדלות וזה, ולא הולך לי איתה השיחה.
וגם כשהיינו בבצפר. התיישבתי בהפסקה אחת ליד ילדה כמו שירה, ואני מדברת ומדברת והיא כמו בול עץ. המילים שלה התסכמו באה כן ולא.
וזה היה כזה פספוס. כי הייתי יכולה להנאות בהפסקה עם חברות ובמקום זה אני סתם…
אבל לא יודעת, אולי זה עשה טוב לאותה ילדה. היא הרגישה שהיא לא בודדה. שרואים אותה.
תנסי לחשוב גם על הצד שלה…
היא רגילה לשבת ולאכול לבד. היא והמחשבות שלה.
וכע יש בנות שמפחדות לדבר.. מפחדות להוציא מילה מהפה שוקלות כל מילה שאומרות.. גם להם קשה אבל זה יבוא…
אל תתיאשי ❤️
ליה זה מושלם!!!!
את מהממת! זה דבר ראשון.
דבר שני, מבינה אותך נורא. זה באמת מבאס שהשתדלת וניסית וזאת התגובה שאת מקבלת.
אבל אולי זה כן עשה לה טוב? אולי היא קלטה שמתענינים בה ודורשים בשלומה וזה חימם לה את הלב? יכול להיות..
ויכול להיות גם שיש סיבה אחרת שאת לא יודעת. אולי קרה לה משהו באותו יום, אולי קרה משהו במשפחה שלה, בבית..?
אני מציעה לך לא לקבל מזה רגליים קרות. אני יודעת שזה קשה אבל אולי תנסי עוד פעם? ואם לא איתה אז אולי תתקשרי לילדה שקטה אחרת? אני מאמינה שיש עוד בנות שקטות בכיתה שלך..
בהצלחה לך❤️
וואוו אני ממש מקווה שאני לא כמוה
יש מצב הייתי כמוה אבל מאז אני די קיוויתי להשתפר, אולי לכן לא יוצרים איתי כל-כך קשרים
לדעתי גם יכולות להיות עוד סיבות, אלפי סיבות שהיא ככה התייחסה..
אין לנו בנות כאלה בכיתה, נס
לאדעת כולם ביחד עם כולם
כולם מדברות צוחקות ונפגשות כל הזמן
יש יותר ויש פחות אבל לכולם יש פה והם מדברות
ואת צודקת ממש, יש בנות שניראות מסכנות ושקטות אבל הם לא בדיוק כאלה, הם צריכות לשנות משהו במחשבה שלהם והכל יהיה בסדר
וואי כלכך מזדהה איתך… קורה לי מלא..
מודה לה' שיש לי יכולת תיקשורת ושכיפ לאנשים לדבר איתי….
אה ולכל השותפות אל תפסיקו להתיאש מ'שירה' זה יבוא מתישהו…
טוב, אני בדיוק כמו שתיארת את שירה, שקטה, יושבת בסוף הכיתה, עכשיו אם אני לא יוצרת קשר עם אף אחת, אף אחת לא יוצרת איתי קשר חוץ מבנות מסויימות מאוד, וגם יש לי עוד דברים להוסיף לדמות שלי: אם אני כותבת דברים בקבוצה של הכיתה שלי, אף אחת לא מתייחסת, לא עונה, רואה וזהו, לא משנה אם זה שאלה, בקשה או סתם אומרת משהו בקשר לנושא שמדברים עליו עכשיו….
בואי תגידי לי את, אם בת היתה מתקשרת אלייך אחרי שהתעלמה ממך, שאלת אותה משהו והיא לא ענתה, כתבת לה תגובה חמודה ולא הגיבה חזרה, פתאום היא מתקשרת, את היית זורמת איתה? היית מרגישה שאכפת לה ממך? אני הייתי חושבת שזה מרחמים או שהמורה ביקשה ממנה…
אבל לה מותר אח"כ לחשוב שאת זאת שעונה בקרירות, אז אין פלא שאין לך חברות…
יופי! עכשיו יש לה הצדקה למה לא להתקשר פעם הבאה!
חוץ מזה שיש לי בכיתה בת יותר בודדה ממני, אז אם מתקשרים למישהי מרחמים אז מתקשרים אליה, לא אליי, אולי עדיף ככה.
אז תגידי לי את, אם היו מתייחסים אליך ככה במשך שנים, מה היתה הרמה של הבטחון עצמי שלך? את מתארת לעצמך שלא בשמיים… אז גם אם כן בא לך לזרום, את מתביישת ונתקעת…
את יודעת כמה אני בוכה על זה? כמה זה מפריע לי?
אין דבר יותר קשה מבדידות! ואני יכולה להשבע על זה!
אני חושבת שאני ילדה שיש לה הרבה מה לתרום לאחרים… אבל אין לי שום הזדמנות להראות את זה!
אני גם יגיד לך שהייתה לי ירידה רוחנית, הרבה בגלל זה…
האמת שאני כבר לא כועסת על בנות כיתתי, הם בכלל לא שמות לב אליי…
וזה גם מן לחץ חברתי כזה, לא להיות חברה של הזאתי…
עכשיו, אחרי כל הבדידות שעברתי, עם החוסר בטחון שיש לי, אני כבר לא יצליח להשתנות…
תחשבי שמי שכתבה את זה זאת שירה… תתייחסי אליה בהתאם אבל לא ברחמים! בבקשה!
ואם אני קולטת את הראש שלה היא לא הגיעה יומיים בשביל שהתעניינו בה, שיזכרו שהיא קיימת.
סליחה שאני אומרת, אבל זה נראה כאילו בר קבעת את הילדה הזאת בתור "את שירה."
אני אסביר: יש המון המון בנות שבכלל לא כאלה שקטות, ולחלוטין יש להן עולם פנימי רועש וגועש (כדאי לך לקרוא את הפוסט "מימנה של שקטה", הוא היה יפהפה) אבל הבעיה היא שקשה להן להוציא את זה.
אני יכולה לספר לך שביסודי לחלוטין היה לי טוב במקום החברתי שלי, הגיעה אלינו ילדה חדשה שלא תקשרה, ממש כמו השירה הזאת שלך, ואיכשהו נהינו החברות הכי טובות ואני זכיתי בחברה מהממת עם לב ענק.
"שירה" בסיפור שלך היא פשוט חומה, הגדרה ל:שקט מוחלט, אי יכולת תקשורתית. אם ככה אנחנו כבר מגדירות בנות, מה הפלא שהן יתנהגו ככה?
ואת לא יכולה להשנות אופי, יש בנות שנולדו שקטות, ככה הן. למה שתבואי ותגיד להן: "אל תיהי כה וככה?" ואגב לשקטות יש יתרון די מדהים. מי שמתחברת אליהן באמת חברה ממש טובה שלהן.
היא לא נהיית חברה שלה כי היא פופולרית או יודעת לצעוק את הדיעות שלה בקול או אחת מגניבה ומלאת עוצמות וצעקות בכללי, היא מתחברת אליה כי היא אוהבת את השקקט הזה, השלווה החוסן הפנימי, העולם העשיר שמסתתר מאחורי שפתיים סגורות.
בקווים ככלים, אני מסכימה איתך, בסופו של דבר יש בנות שזה פשוט הורס להן, עם זאת לדעתי ל כדאי ישר להגדעיר ילדה בתור מישהי שקטה וכולי.
אני אישית יכולה לספר לך על היכרות קרובה מאד עם ילדה שהייתה ממש ממש שקטה ביסודי, וכשעברה לתיכון פתאום היא מדברניות הכיתה.
אם התרגלת שכל הכיתה שלך לא מפסיקה לחשוב שאת שקטה – את, הפתעה, תיהי שקטה.
אני חושבת שזה ממש לא העניין במקרה הזה, פשוט אני מכירה בת בול כמו בתיאור…
מבטיחה לך שעניתי לה לכל ההודעות ואפילו כמה פעמים ניסיתי לדבר איתה, ואף אחת גם לא מסננת אותה! כי היא גם לא שולחת הודעות לאף אחת.. ולא יוצרת שיחה עם אף אחת… אבל זה לא העניין, פשוט יש לה בעיית בתקשורת עם אנשים!!! זהווו!!!
באמת שאני לא אומרת את זה מרוע לב. אבל תקשיבי, את כל היום שותקת, אני מנסה לדבר איתך, לקחת אותך בהפסקות, להכניס אותך לשיח, אבל את לא משתפת פעולה.
כשיורדים למטה את שותקת ויושבת בצד. כשאנחנו עובדות בקבוצה את שותקת. אני מדברת איתך ואת רק עונה לי "נכון" "כן" "אהא"…
מה אני עוד יכולה לעשות בשבילך? תגידי
יאוו למה לא העלו לי את התגובה?
לא כתבתי בה שום דבר לא בסדר?
פיזמה, אני חושבת שלפעמים זה קורה בטעות… אולי תנסי שוב
או שבכלל עדיין לא פירסמו חח טוב בהצלחה!
לא העלו את התגובה שלי….?
ואוו כאילו כתבת את זה עלי בדיוק אותה הרגשהה!!
יש לי בול אחת כזאת בכיתה… ניסיתי לדבר איתה הרבה פעמים, אבל בדיוק כמו שאת כותבת אני מרגישה שאני מדברת לעצמי, והיא מגיבה אבל באדישות כזאת, מרגיש כאילו היא עושה לך טובה שהיא מדברת איתך… בסוף את סהכ מרחמת עליה וממשיכה בחיים והיא ממשיכה בלי חברות…??