תפריט
מכתב לאמא
הייתי אז ילדה בת שבע, רצינית, מתוקה וטהורה.
התפללתי בדבקות וברצינות תהומית, בקול רם. את שמעת אותי תמיד ולא הפסקת לרוות נחת.
עד שיום אחד ראיתי אותך מתפללת. עיניים בפלאפון, בקושי אומרת משהו. שפתייך בקושי נעות וקולך-אינו נשמע. רק מלמולים חסרי פשר וקשר שבכלל לא מזכירים את המילים שכל כך אהבתי.
ואז אמרתי לעצמי "אם אמא יכולה, אז כנראה שגם אני".
מאז לא התפללתי, בכלל. בגללך אמא. את לימדת אותי שאפשר גם אחרת. (שלא תבינו לא נכון, אמא שלי חרדית לגמרי!חבדניקית למהדרין, אבל הראתה לי בלי להתכוון דוגמא שלילית מאוד)
אחר כך הגיעה כיתה ג' ומכורח הנסיבות קנו לי מחשב. נייד, חדש לגמרי. אפילו מוסי אמרה שהוא הכי טוב. בקושי הייתי בו, רק ללימודים ותו לא. אבל אז ראיתי אותך אמא, כל היום בנייד, טלפון דבוק לאוזן ואו לעיניים. את לימדת אותי להתמכר למחשב. ואז את עוד מתלוננת וקוראת לי מכורה, בזמן שכל ההתמכרות שלי בגללך.
אתם קראתם לי חצופה, צעקתם, הרבצתם, אמרתם לי מילים חריפות, ואחר כך אתם מתלוננים שזה מה שאני עושה לכם.
זה עבר אליי וזה חרוט לי בתודעה, הורים יקרים שלי! זה לא שאני מרדנית ואין לי טיפת כבוד אליכם, פשוט זה היה מראה. מה שנתתם לי זה מה שקיבלתם.
מצטערת, אבאמא. הלוואי שתקראו את זה, והלוואי ולא.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
הי, אני מאוד מבינה אותך, באמת אבל חייבת להגיד משהו, יקרה, את גדולה כבר, אם אמא שלך עשתה משהו זה לא אומר שזה אמור לקבוע לך את העתיד את הרצונות והשאיפות, אלו החיים שלך ואת היחידה שבוחרת מה לעשות איתם, לשים את עצמך במקום שמושפע ברמה כזו ממה שעשו לך פעם זה לחבל בעצמך ..
אבל הנה עכשיו תורך לבחור!
חבל שעכשיו שאת כבר מבינה ויודעת מה ההשלכות לא תעצרי את זה!, לפחות עכשיו תנסי למצוא את הדרך הטובה- את הדרך של עצמך, ולא "עשיתי את זה בגלל שאמא שלי הראתה לי ככה"
וכשתגיעי לגיל ארבעים תמשיכי לומר אשמת אמאבא שלי לא אשמתי"
מה שהיה בילדות היה ואת צודקת לגמריי!! אבל עכשיו תורך את עושה מה שרק את חושבת לנכון! זה ההחלטה שלך!!!
מתי ההורים שלי יקלטו שהם המראה.
מהם למדתי הכול
כול התחצפות, צעקה, קללה
הכול מהם
הם מקור האומץ
הם ההשראה.
שטערני וטישו,אני הפנמתי את זה כבר מזמן.כלפי חוץ משומה אני ממשיכה לשחק את ההיא שלא אכפת לה ומרגש לה את הסבתא ובפנים…אוי אלוקים כמה נסיונות,כמה התגברויות וכמה דמעות אני שופכת בהדלקת נרות בלי להגיד אף מילה כי הן פשוט נגמרות לי בדיוק כשאני צריכה אותן…
❤?
אוף גם אצלי זה ככה
לפעמים אני רוצה להגיד להם
זה ממכם!!
לפעמים אני מתאפקת ולפעמים לא
אבל
האמת שגם הם יכולים להאשים את ההורים שלהם וכן הלאה…
אני לא יכולה לתקן אף אחד רק את עצמי!
אז אני שאהיה אמא אני ידע לתת לילדים שלי את הדוגמא הכי טובה שיש(בעזרת ה')
וגם אני הבנתי שזה רק תירוץ שלי והוא לא באמת נכון….
ושיש ציווי לכבד את ההורים גם אם הם חילונים!
אבל
אולי תלכי לדבר איתם…
תגידי להם מה שאת חושבת
ולא לא כשאת מתפרצת עליהם
בזמן טוב יותר
ותזכרי שאם ה נתן לך את הדוגמא הזאת
הוא יודע שאת יכולה מזה! להתרומם!
אנשים גם מסתכלים עלייך
את גם נותנת תודעות לאנשים אחרים
שימי לב שלא תגרמי לעוד אנשים את מה שאת חווה.
??
איזה שםם
מהסיפור בספרות.. כע?
כתבת מהמם ונוגע ככ.
אני ממש מבינה אותך ואת מה שכתבת
ממש
וכל הכבוד לך שאת מכבדת אותם, ככה נושב מהמילים, למרות מה שאת מרגישה כלפיהם.
זה ראוי להערצה בעיניי.
אויש. לא נעים…אין לי מה להגיד.א בל גרמת לי לנסות לשים לב לעצמי
אוצ'. וואו.
דבר ראשון בא לי לחבק אותך! ?
מצד אחד מבינה את הכאב שלך.
כואב, ומרגיש חסר צדק לראות הורים שמתנהגים בצורה מסוימת ומצפים ממך להתנהגות שונה.
מצד שני, אני חושבת שזה תלוי אם את שומרת תו"צ / שומרת על עצמך בשביל ההורים שלך, או בשבילך?
כי בסופו של דבר אני חושבת שילדה אמורה לשמור תו"צ לא בגלל שככה חינכו אותה, אלא פשוט כי *הבינה בעצמה* שזאת האמת, ושזה הדבר הנכון לעשות.
ואם זאת האמת, וזה מה שנכון לעשות –
אז גם אם אמא מתפללת עם עיניים בטלפון אין לזה שום קשר אלי,
כי אני זאת אני, ואני בוחרת את הבחירות שלי לפי מה שנכון, ולא לפי איך שאמא מתנהגת…
בקיצור – שה' ייתן לך כח!
בהצלחה 🙂
מעריכה אותך ❤
עצובב
אנחנו באותה סירה…
פעם הייתי כ"כ חסידית ואמא ואני היינו מתעוררות באותו הזמן
ולא ראיתי אותה מתפללת ואז חשבתי שאולי היא קמה מוקדם ומתפללת ולא,
זה לא מה שקרה
והיום אני מהבוקר עד הלילה במחשב
בקושי עוזרת בבית, כולם עצבניים עליי,
ואני מרגישה מפונקת, אבל פשוט אינלי כוח לעזור
אז…
אם את מרגישה מבולבלת בגלל זה,
את לא לבד🙏🏻😏