אני גאה בעצמי!!^
לפעמים גם לי היה קשה להתאפק מול סרט לא מתאים…
מודה.
למרות שאני בחורה שנחשבת חסידית, לבושה תמיד צנוע, נראית שהראש שלי תמיד מונח בדברים קדושים, יש לי יצר הרע…
אני לא מספרת לאף אחד, מי שיודע מכך זה רק אלוקים, הרבי ואני.
היום כבר שנה וחצי שאני כבר לא נוגעת בעסק הסרטים, ונחשו מה? זה לא חסר לי.
כל פעם שצפיתי, השלבים היו חוזרים ונשנים:
תאווה, צפייה, אכזבה, עצב.
אז איך סיימתי עם זה?
המשוואה פשוטה מאוד:
– שעמום וריקנות=צפיה
– התעסקות בדברי קדושה= אי צפיה.
באחד הרגעים החלטתי לעצמי שבכל פעם שמתחילה לעלות בי התאווה לכך- מיד אפתח ללמוד שיחה של הרבי/ אתפלל מנחה או אעשה משהו קדוש שפשוט יעלים בי את הרצון.
לאחר שמתעסקים בדברים הטובים, המצפון החסידי פשוט לא נותן לראות סרט, שהרי הבת של הרבי, שמגדירה עצמה חסידת חב"ד לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה!
איך אשפיע על החברה אם אני עצמי מושפעת בו זמנית מסרט לא ראוי שמעסיק לי את המחשבה?
מי שמזדהה שתנסה את זה, זה פשוט עובד.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
18 תגובות
הי, מזדהה עם כל מילה שלך…
גם אני בת שנחשבת לחסידית.. מאוד.. התחלתי לראות סרטים בביצפר דווקא, מורות שהראו לנו בסופשנה סרטים כי נגמר להן מה ללמד אותנו… זה המשיך אחר כך כשביקשתי מחברה שלי את הסרט הביתה והמשיך בכך שימים ולילות הייתי רואה את הסרטים האלה.
כל פעם כשסיימתי סרט נקרעתי. מצד אחד, אהבתי את הסרטים האלה כמו… לא יודעת מה… מצד שני, לא סבלתי את עצמי על זה ששוב נכנעתי וראיתי.
הבנות בכיתה כבר התחילו לנחש ואני שקעתי לתוך עולם אחר…
ראיתי סרטים במשך כמה שנים… ולא רק סרטים שהם יחסית סבירים…
מה שקרה זה שפשוט טסתי לרבי!!!
כשהייתי שם החלטתי לקבל החלטה טובה, אמרו שהחלטה שמקבלים אצל הרבי מחזיקה יותר מעמד (לא כמו שאר ההחלטות שלי שהחזיקו מעמד מקסימום שבועיים)
החלטתי להפסיק לראות סרטים…
מאז, למרות שכבר עברה כמעט שנה אני לא רואה סרטים…
ובדיוק כמו מה שאמרת… זה לא חסר לי..
אז לא יודעת אם זה מה שיעזור לכן, אבל זה עוד טיפ (לאלה הטסות לתשרי?)…
בהצלחה ענקית!!!
מורידה את הכובע בפני שלושתכן?
הי!
מזדהה לגמרי!
גם אני תקופה ארוכה חייתי קצת בהגזמה בעיניין הסרטים והרגשתי ממש נורא עם הפער הגדול של מה שאני רואה ומה שאני חיה…
הייתי ממש מכורה ונעזרתי במשפיעה ובטיפול.
הדברים שהכי עוזרים לי היום:
א. שמתי חסימה הפלאפון למרות שזה תוקע ולא כיף! וכך אין לי את הפיתוי…
ב. מנסה לפתור דברים שקשים לי בחיים ולא לאגור בבטן וכך יש לי פחות צורך בבריחה…
ג. בעיקר מנסה למצוא כל דרך להינות מהחיים בצורה מותרת. ליצור חברויות ולטייל בטבע!
בהצלחה לנו בהנאה מהחיים האמיתיים ולא רק הוירטואלים
ואיי מזדהה עם כל מילה אני כרגע גם בתקופת גמילה..
דיברתי עם המשפיעה שלי והיא אמרה לי גם להפחית עם הסרטים ולצפות בוידאו של הרבי פעם ביום או יומיים..
וזה באמת על אותו עניין.. להתעסק בדברים של קדושה.. בכל מקרה בהצלחה לשתינו בהמשך הדרך.. ותודה על הטיפ ?
יש מאמר אני חושבת של האדמור הזקן שמדבר על זה הרעיון להחליף תענוג מסרט וכל דבר אחר לא מאתים בתענוג של משהו קדוש
מזדהה לחלוטין וגם כתבתי על זה פוסט בשם "יצאתי מזה" 😉
זה חכם מאד, אבל לא עובד כל כולם בכלל.
את מהממת. כל הכבוד.
ואווו את מהממת!!! וכל העונות בתגובות שגם הן ככה- אשרייכן!!
מ ד ה י מ ו ת !
היי הלוואי שזה היה עובד…אצלי
אני אנסה מקווה…
כל הכבוד לך!
לי זה קורה דווקא בשירים. כל פעם ששיר לא טוב מנגן לי בראש אני מתחילה לזמזם ניגון וזה עובד! זה גם גורם לשיר לקפוץ לביקור בתדירות פחות גבוהה..
דבר ראשון מעריכה אותך על זה שהפסקת בכלל, זה קשה נורא.
לי היה קטע עד לא מזמן עם סדרות קוראניות, ממש ממש אהבתי לאחרונה ה' עזר לי והפסקתי אבל עדיין ישלי חולשה אליהם.
מעריכה אותך שהפסקת לגמרי.
אבל לא אצל כולן הפתרון הוא להתעסק בדברי קדושה כי יש כאלה או שזה לא מעניין אותן או שזה לא מה שמספק אותן.
תודה על הפוסט!
בסופו של דבר, דברי קדושה מעניינים כל יהודי.
לפעמים לא רואים את זה מיד ואז זה דורש עבודה והתמדה.
אבל בפנים-בפנים זה קיים.
כנ"ל לגבי הסיפוק..
מסכימה איתך, אבל בתור התחלה לבת שרוצה להגמל מסרטים או סדרות היא צריכה לשים לעצמה תחליף שהיא *כרגע* רוצה אותו ולא משהו שהיא תצטרך לעבוד על לאהוב אותו כי אז זה לא באמת יספק אותה.
היא צריכה תחליף אחר שימשוך אותה, כאן ועכשיו.
אני כותבת ומוחקת, שוב כותבת ושוב מוחקת.
אני ככ מזדהה עד שאני כותבת במה אני מזדהה ואני רואה שזה בדיוק מה שכתבת…
ב'ה, גמאני הגעתי לתודעה הזו לא מזמן
כל הכבוד לכן על זה!!
באמת, לי זה מידי קשה פתאום ללכת לעשות משהו של קדושה במקום..
סורי, אצלי זה ממש לא ככה-
– שעמום וריקנות=צפיה
– התעסקות בדברי קדושה= אי צפיה.
אצלי זה:
-חשק ואפשרות גישה לאינטרנט לא מסונן= צפייה.
עסוקה בדברים אחרים כיפיים (לאו דווקא דברי קדושה) וחוסר גישה= אי צפייה.
ובאותו רגע שאני מול המחשב ואף אחד לא בבית, הפיתוי כל כך גדול והמחשבה על להתפלל מנחה לא תבקר אצלי אפילו. וגם אם יעלה לי רעיון כזה, ספק גדול מאודדד אם אני פשוט אכבה את המחשב ואלך להתפלל.
אז מה שאמרת הוא לא ממש נכון לגביי…
מקווה שמתישהו יגיע לי גם הח-ש-ק הזה להתפלל או ללמוד שיחה. ??הלוואי..
הי אנושית חמודה!
הציעו פה עוד רעיונות
ובינהם… אהממ ללכת לטיפול.
אם את אוהבת את עצמך תעשי משהו נשמה מהממת:)
לאו דווקא טיפול אבל יש הרבה אפשרויות
וואי הלוואי ואני גם אצליח להפסיק לראות! עשיתי עכשיו החלטה לא לראות סרטים עד י' שבט..מקווה שאצליח??