ואני.
ושׁוּב מַכּוֹת בִּי
אוֹתָם זִכְרוֹנוֹת
שׂוֹרְטוֹת בְּלִבִּי
צַלָּקוֹת.
מַעֲלוֹת הִרְהוּרִים
וְאֵין מֵעַנּוֹת
בְּתוֹכִי בְּשָׂמִים
שֶׁל אֲשֵׁמוֹת.
סְלָעִים שְׁבוּרִים
סִדְקֵי עֲווֹנוֹת
אוֹתָם דָּמִים
שֶׁמְּרִימִים חוֹמוֹת.
אֵדִים שְׁחֹרִים
עִמְקֵי בורות
בְּתוֹכִי רוּחַ
שֶׁל בֵּית קְבָרוֹת.
וְנַפְשִׁי נֶאֶבְדָה
בֵּין הַשּׁוּרוֹת
הִרְגִּישָׁה מָלוּחַ
מִכָּל הַבְּחִינוֹת.
אַל תִּשְׁאֲלוּ
עַל מָה שֶׁעָבַר
אַל תִּפְצְעוּ שׁוּב
לֵב נִשְׁבָּר.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
❤
אמאל'ה בת מוזרה הכתיבה שלך לא מהעולם הזה.
וואוו זה היה כ"כ יפה וכואב ונוגע.
אַל תִּפְצְעוּ שׁוּב
לֵב נִשְׁבָּר.
אאוצ'?
נגעת בי.
זהו.
אאוצ'.
זכרונות עשויים להיות כואבים כל כך.
לא להזכיר לגר עברו. לשב- חטאיו.
איזה שיר יפה.
איזו כתיבה נוגעת.
אוהבת.
בתוש.
מי זה? מי האנשים הרעים האלה שככה עושים לך?
אל תתני להם. הלב שלך יקר מידיי. ורגיש כל כך.
מה שלומך עכשו?
בת מוזרה.
השורות האחרונות נגעו בי,
וכל השיר, בכלל.
מתחברת לכתיבה שלך ממש, ולזה במיוחד.
טירוף.
ה4 שורות האחרונות… !
התגעגעת לשירים שלך וכמעט עלו לי דמעות.