השנה נגמרה, ואני עדין אוהבת אותה…

אני עולה עכשיו לכיתה ט' ודי חוששת. בכיתה ח' היתה לי מורה מדהימה שאין דברים כאלו.
וכבר מעכשיו אני מתחילה להתגעגע… עד עכשיו הייתי חיה מיום רביעי ליום רביעי (שזה היה היום שלה)
ועכשיו זה מאוד חסר לי.
איך אני יכולה ליצור איתה קשר?

הי מותק,
דבר ראשון בהצלחה!! המעבר לכיתה ט' הוא צעד משמעותי. מאחלת לך שתתאקלמי בכיתה בקלות ושתהני.

שאלת איך את יכולה ליצור עם המורה שלך קשר. אני יכולה לתת לך כמה טיפים, אבל את האמת אני חושבת הפוך – לדבר איתך על איך להיפרד ממנה ולהמשיך הלאה..

אל תכעסי!!

זה מקסים שהייתה לך מורה שאהבת אותה מאוד. טוב שראית בה דברים שאת יכולה ללמוד ממנה. אבל לכל דבר טוב יש גבול. יש פעמים שדברים שהיו טובים לנו פעם לא נכונים לנו היום בגלל שאנחנו כל הזמן מתפתחים, הרבה פעמים כשמחזיקים בכוח דברים ישנים, אין פניות להיות בהווה ולנצל את ממה שיש.
אתן לך דוגמא קצת קיצונית –היית רוצה לחזור לגן? ממש לא, נכון?
"אבל זה כיף!!!'" אנסה לשכנע אותך – "רק משחקים שם כל היום".
"זהו, שאני בת 15", תעני לי, "ואני ממש לא מסוגלת לשחק כל היום בחול…"
לא כתבת לנו אם את עוברת עכשיו לבית ספר חדש, כמעט בטוח שכן. זה הזמן להיפרד מדברים שהיו משמעותיים לך בבית ספר הקודם ולפתוח את הלב לדברים חדשים. יש המון הזדמנויות בכיתה ט'  – פעילויות, מורות וחברות חדשות. יכול להיות שהקשר עם המורה יתפוס לך מידי הרבה מקום בלב ויפריע לך בהתחלה החדשה.

בשביל מי אנחנו חיים?
נקודה נוספת לשקול להיפרד מהמורה – כתבת 'שאת חיה מיום רביעי ליום רביעי' – אני מבינה שהמורה היא דמות מאוד משמעותית בשבילך ברמה כזאת שכל שאר הדברים הטובים שיש לך בחיים בשאר התחומים היו פחות חשובים. אני אעז לומר היא מדי משמעותית.
הקב"ה ברא אותנו כדי שנעבוד אותו ונתקן את עצמנו ואת העולם.
בשביל אף בן אדם אחר לא צריך לחיות,
שום בן אדם לא צריך לתפוס את כל המחשבה שלנו.
אף אחד הוא לא התכלית של החיים שלנו!!!!!

כשאנחנו מייחסים למישהו אחר מדי הרבה משמעות אנו עלולים לאבד קצת (או הרבה) מעצמנו ולא רק, אלא גם את הקשר שלנו עם ה'. שלא תביני לא נכון – אנחנו צריכות ומחויבות לחשוב על השני ולדאוג לרווחת הכלל, טוב מאוד שאנחנו אוהבות. אבל כשיש מישהי שאני שמה לב שאני חיה בשבילה או בגללה.. אופס. זה בעיה.  ייתכן מאוד שהיא תופסת מקום שבוודאות בא על חשבון דברים אחרים. היחיד שבשבילו אנחנו צריכים לחיות זה ה'.

תשחררי אותה. גם אם קשה לך עכשיו. הבניה של החיים שלך וההתחלה החדשה חשובים הרבה יותר מהקשר איתה. (אני מאמינה לך שהמורה שלך מדהימה!, אבל אני בטוחה שהדברים החדשים שיהיו לך ואת בעצמך – מדהימים לא פחות.)

אני לא מסוגלת.. אני מידי אוהבת אותה
אז הנה הטיפים המובטחים:

1. לשמור את הנקודות הטובות – תערכי רשימה של כל הדברים הטובים שלמדת ממנה. כשאת ממש מתגעגעת, תקראי את הרשימה ותחשבי איך את יכולה להביא את הנקודות הטובות לפועל בחיים שלך.

2. להתמקד בחיים שלך – תתחילי לעשות דברים שאת אוהבת. אולי תהיי מדריכה בצבאות ה'? אולי תלמדי קצת לבשל? אולי יש חברה חדשה בכיתה שמסקרנת אותך? בקיצור, ככל שהחיים שלך יהיו יותר מלאים – יהיה לך פחות קשה (קחי בחשבון, אחרי שתיפרדי ממנה יהיה לך ריק גדול. אל תבהלי! זה טבעי – כי הקשר איתה תפס לך הרבה מקום בחיים)

3. לא להילחם במחשבות שעולות – פשוט לא לייחס להן חשיבות. לומר לעצמך – "אני מתגעגעת וזה בסדר". "אני עצובה עכשיו וזה יעבור לי". כשמחשבות מהסוג הזה עולות – פשוט להסיח את הדעת.

4. זמן – בטוחה שתגלי שככל שהזמן עובר, המורה תישאר אהובה ויקרה בלב אבל את כבר לא תתגעגעי אליה… אולי גם תגלי שאת מסתדרת לא רע ואפילו נהנית

תודה ששיתפת אותנו ושיהיה בהצלחה!!

איתך בדרך, אפרת