תתבגרי על זה

לרצות. (או לא להיות)

היי!

בא נדבר רגע על השאיפות שלך.

מה החלומות שלך?

זה הזמן לעצור, ולמנות לפחות חמש כאלו.

לאחרונה לקחתי לי דף חלק, ופשוט כתבתי בו את כל מה שאני רוצה.

לאט וככל שנתתי לעצמי לרצות גם מה שלא "מקובל" או "ראוי", גיליתי שהרשימה שלי לא נגמרת.

ואם הייתה לי סבלנות ליותר מדף דו צדדי צפוף, זה היה ממשיך.

קצת מהרצונות ברשימה שלי היו: רצון לטיול עם חברות, להקמת עסק, לחדר מעוצב, ולחיים שכל דבר בהם בבחירתי.

החל מחלומות שתלויים בכסף, בכוח רצון, בעזרה חיצונית, באומץ וביטחון,

ועד לרצונות של הנשמה שלי שפתאום בין תוך כל הנתינת מקום הזו גם היא רוצה לקחת חלק.

פתאום לכל רצון יש מקום, יש שם. וזה כבר התחלה מצוינת. כי נוכחתי לדעת, שכל רצון שאני מעיזה לחלום, לכתוב, ליצור- יכול להתגשם.

ואם רק אכתוב אותו, הדרך אליו תיסלל מעצמה. "אם אתה יכול לחלום על זה, אתה יכול לעשות את זה".

התרגלנו לחשוב שבעיקר חסמים של כסף או מעמד מונעים ממנו באת הגשמת חלומותינו.

אך מה מסתבר? ההדחקה של הרצון שלנו, היא החסם העיקרי בדרך למימושו.

אתן יודעות למה כל כך הרבה פעמים אנחנו פשוט לא מעיזות לחלום?

כי זה מפחיד. להצליח, להיות מאושרת, להיות מוכרת. כל אחת ופחדיה…

אבל האמת היא, שיותר מפחיד זה לחיות חיים ללא רצון. חיים ללא נשמה, וכוח מניע.

עוד סיבה שבגללה אנחנו מפחדות לשים על הדף את הרצונות שלנו, היא שיש לנו הרבה רצונות. חלקם טובים וחלקם… פחות.

יש לנו גם נפש בהמית במשוואה.

ואם באמת ניתן לעצמנו לרצות עד הסוף. אין לנו שליטה על מה שהיא תרצה.

יכולים לעלות לך פחדים כמו:

מה אם ארצה לעזוב את הלימודים, ללבוש מכנסיים, להתלבש פתוח יותר ולהתחבר לבנות ולרעיונות שיורידו אותי רוחנית?

זה באמת מפחיד.

השאלה אם הפתרון לזה הוא להדחיק את הרצון.

קצת… להיחנק?

מסכימה איתך שלא.

אז יש דרך שלישית.

כל רצון, מסמל  איזה שהוא צורך שקיים בך. למשל: לטוס להודו ולחיות כל היום בטבע.

אוקיי אז מפחיד, לא ריאלי, ולא באמת חיובי לכל אחת.

אז מה אעשה? אפסיק לרצות טבע? אפסיק לרצות חופש.

ממש לא. חס ושלום.

הקב"ה ברא לנו רצון, זהו הכח הכי חזק בנו. ורצונות שהם בגדר קליפת נגה צריך לדעת איך להשתמש בהם ואף לנתבם לקדושה.

אז ככה: לילדה שאוהבת וזקוקה לטבע, הייתי מציעה לחשוב על איך היא יכולה להכניס את הטבע לסביבתה הקרובה. אולי לשתול אדניות על אדן החלון? אולי לצאת למקום עם מרחב לא רחוק מביתה או ליזום טיול עם חברה, לנסות להתחיל בתהליך של פתיחות מול המשפחה והחברה.

וחופש? חופש לא חייב להתממש רק על ידי עזיבת הבגרויות/ הלימודים המעייפים. חופש יכול להיות פינות ביום או בשבוע שמוקדשים רק לך.

למה שעושה לך טוב, למה שמרגיע אותך ונותן לך חופש ומרחב.

כאן הזמן להיות יצירתיות. עולה לך רעיון?

אל תדחי אותו בשתי ידיים. יש לו מקום. כל עוד הרצון הוא לא הרסני, יש דרך למצוא לו מקום בחייך, איך שהם נראים.

אז שוב, אם רצון גדול לא מצליח להיכנס לחיים הצפופים והמסגרתיים.

תמיד תהיה דרך יצירתית להכניס לו חיים בתוך השגרה ולטפח אותו.

אולי יום אחד הוא יפרח ויהיה הדבר הגדול שחלמת. אבל לברוח מרצון-זה לא פיתרון בכל מצב.

הפתרון הוא לתת לו מקום בחיים שלך.

את תופתעי עד כמה יספקו אותך דברים קטנים כביכול, שבבסיסם יש רצון חזק ובוער.

לסיום אל תזלזלי ברצונות שלך:)

לרצות זה להתחיל להקשיב לעצמך, להקשיב לשליחות שלך בעולם.

זהו לבנתיים:)

הטיפ שלי לסיום הוא: תכתבי 10 רצונות, ולכל אחד מהם דרך לתת לו ביטוי בחייך העכשווים.

מוזמנת לשתף איך היה התרגיל

בהצלחה יקרה!