וכמה הלכתם ברגליים סגולות על קרח. כמה החלקתם. קפאתם
למוות. בובות שלג עצובות. חיוך מצויר. בכאילו.
מי ראה
בכלל.
כמה דיברתם על חיים ומה נשאר. החלטתם שכלום. דמיינתם
שריטות על לב. קעקוע שחור על עור עדין.
מי
בכלל
חיבק בשבילכם כל מה שלא יכולתם להכיל. ביקש ממכם לצרוח אויר
מפויח שעוד נשאר בכם. להתנפץ המומים אל חול רותח. לבהות
באופק.
לשתוק.
תראו אתכם.
ככה. הכי לבד בעולם. הכי ביחד. מסתכלים עמוק. עין בעין. מורחים
דמעות בגב יד. דם וחול ומים.
תראו אתכם.
חשופים מכאב. מגרדים קצוות חוף בציפורן מקולפת. נושמים סופות.
נהיים.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
ואוווו
פצפונת את ענקייתת!
זה היה מטורףף
ואו, עבר לי גירוד בגרון
תודה ממרח שוקולד.
💜
פצפונת…
אני צריכה זמן לעכל…🙈
המילים פשוט נגעו הכי הכי עמוק שאפשר.
"מי, בכלל, חיבק בשבילכם כל מה שלא יכולתם להכיל. ביקש ממכם לצרוח אויר
מפויח שעוד נשאר בכם"..
"הכי לבד בעולם. הכי ביחד. מסתכלים עמוק. עין בעין. מורחים דמעות בגב יד. דם וחול ומים"..
"מגרדים קצוות חוף בציפורן מקולפת. נושמים סופות"..
דיי, דיי, דיי.. זה יותר מידי. מטלטל. עמוק. מרגש. עצוב קצת. קצת הרבה.
אני יושבת מול המחשב, גוללת שוב. אולי שלושים פעמים קראתי.. לא מסוגלת להתנתק🥹
ומה שהמילים מבקשות לומר, לתאר.. זה פשוט בלתי נתפס.
ריח של דם, גלים מתנפצים בכאב, צעקה שלא בוקעת…
שמרתי במחברת.
כתיבה מטורפת פלוס פלוס❤️
א..ת.
יאו.
תודה על זה
משו עובר לי עכשיו בגוף.
וזה לא קרה לי מלא זמן.
מי רואה בכלל
מי מחבק
וככה אנחנו נהנים
כ..כה.?.
וזהו עכשיו אני כבר בוכה…
כי ככה אנחנו נהיים.
ודי. את לא צריכה לבכות
אולי כבר נהיינו.
מהמםם!!
פעם הלוידת כמה שאני חוזרת לפוסט הזה.
תראו אתכם.
(לא מצליחה להסביר מה הוא עושה לי)