זה באמת כבר חייב להפסק,
את לא רואה שזה לא עושה לך טוב?
את לשה יותר מדי את הבצק,
הוא כולו כבר סדוק ואדום ורטוב.
אני יודעת שאמרו לך שזה חשוב,
ואני יודעת שזה בדיוק השנתון.
אבל המבט שלך כבר שנה בסיבוב,
של אני ועצמי והנני – דיכאון.
כמה עוד אפשר לקלף גלד מת?
במטבח שלך את רק משחיזה סכינים.
אם הכתיבה היא תרופה באמת,
אז למה את לא שומרת על מינונים?
יש עולם שלם שם בחוץ, רק תביטי,
יש ירוק ופרחים ונמלים קטנטנות.
יש כל כך הרבה שמחכה שתושיטי,
יש כל כך הרבה דברים חדשים לגלות.
תני לעצמך להתגעגע לעצמו,
לנער תלתלים, לחדש את התוך.
אל תדחפי את העט שלא במקומו,
אל תכבידי מילים שאוהבות לחתוך.
את כולאת את עצמך בעולם מינאוטורי,
ואת לא מבינה כמה הוא שביר.
אז את ועצמך נדחקות בו בקושי,
וגונבות עוד ועוד פיסות של אוויר.
תרחיבי את המעגל החונק, הלחוץ,
כואב לו להסתובב רק סביב אחת.
ואחרי שתפני בכיכר לבחוץ,
אולי גם עומס התנועה לפתע יפחת.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
אוף איתך.
באלי גם לכתוב ככה.
תתרמי לי כישרון.
נראה לי כבר הבהרתי לך כמה אני אוהבת שירים שלך, מילים שכתבת ופתאום שייכות גם לי.
יואו.
זה יפה.
איך שכתבת.
מה שכתבת-
משערת שזה נכון.
אף פעם לא כתבתי במינונים גבוהים כל כך, כך שלא אוכל להעיד על עצמי.
לא יעזור כמה נגיד, נרפד את הדרך, כמה נציע מניסיון, העולם ימשיך לחדש את הגלגל שלו כל פעם מחדש אצל הסובבים אותנו, כמעט בדיוק את אותה הדרך הכואבת, אותם הטעויות. כנראה רק ככה גדלים.
אה, והתגעגעתי לכתיבה שלך.
זה באמת כבר חייב להפסק,
את לא רואה שזה לא עושה לך טוב?
את לשה יותר מדי את הבצ…
אלה מילים שרואים מבחוץ.
נכנסתי.
כי שמעתי משהו מדבר אליי, קורא לי.
לא.. לא יכולה להפסיק.
חייבת.
(אחזור להגיב נורמלי)
טוב לראות אותך כאן, פנרס.
🙂
כל כך נכון
איזה כתיבהה והתוכן…
וואו את מאלפת פנרס
התגעגעתי לכתיבה שלךך
אמאאאא איך את כותבת טובב
את תארת דברים ממש נכונים…
אלופה
מעריכה
וקיבלתי……
פנרס געגועיםם
גם אני קצת התגעגעתי, חייבת להגיד
ואיי, זה יפה כ"כ!!!
ואוף, זה גם קצת נכון.
אבל אל תפסיקי לכתוב…
הכתיבה שלך מיוחדת, אהבתי!!
את. אולי באמת, תני לעצמך להתגעגע לעצמו?!
פנרס שאת.
ועוד פעם אמת בועטת. ושיר יפה וחזק.
וכל כך נכון, ולא.
להפסיק לכתוב את עצמי?
אאוצ'.
אמאל'ה.
לא.
אני נמנעת בכוונה מלענות, כי זה לדעתי שיר אינבידואלי מאד לכל אחת.
וואוו. שיר חכם ממש. תודה עליו.