תעריכי פחות

את חושבת שאני צדיקה אמיתית. כמוך. אבל אני לא. ובחיים לא אהיה. אני בדור אחר, מה לעשות. ואת מדברת כאילו אני יודעת הכל במחשבים, כשאני יודעת, אבל לא כמו שאת מעריכה. את מחשיבה אותי לחכמה מאד, כשאני חכמה קצת מעל הממוצע. את חושבת שאני סופר חסידית, או לפחות נותנת לי את ההרגשה הזאת, כשאני בנורמה. וזה קשה. אמא, אולי תעריכי אותי פחות?
ובראש שלך, תתני ליפול? נכון שאת דואגת לי ומנסה להרפות, אבל באמת תורידי לחץ! לא יודעת מה את היית כשהיית בתיכון, אבל אם לך היה קל, זה לא אומר עלי כלום.
אה, ובנושא קצת אחר, לך קשה לדבר על דברים אישיים. במיוחד איתי. אה אני פתאום קטנה? תודה באמת. אני קטנה בעוד דברים. וגם לי קשה לדבר על כאלה דברים, אבל אני רוצה שתדברי,תסבירי, שלא אלך לחפש במקומות אחרים.