תסמותק בשליחות/2

שונים
אז אולי קצת אחרתי את המועד, ול"ג בעומר כבר עבר, אבל בכל זאת 😉
לפני 25 שנה, כשההורים שלי הגיעו לשליחות הם הציעו ליהודי העיר לעשות תהלוכה, התגובה הראשונה של חברי הקהילה היתה של "אנחנו נלך ברחובות, ואנשים יסתכלו עלינו, וידעו שאנחנו יהודים?!" זאת התוצאה מ70 שנות הקומוניזם, היהודים גדלו בתחושה שהיהדות היא דבר שצריכים להסתיר והורי הבינו שמהמשימות הראשונות של השליחות תהיה להחדיר ליהודים האלה תחושת גאווה ושמחה על הזהות היהודית שלהם.
כשיוסי נולד, בין כל המחשבות והרגשות, חשבנו על איך יגיבו ומה יגידו, לחשוב על שנהיה שונים וחריגים.
הוא נולד כשהייתי בכיתה ה', ולא כל כך הבנתי את המשמעות של ילד מיוחד ושונה, וכשילדה אחת שאלה אותי אם אני יודעת מה זה תסמונת דאון עניתי לה ש-ברור ויש לי אח כזה. את התגובה כבר ראיתי על הפרצוף שלה ואז בפעם הראשונה עבר לי שאולי אני צריכה להתבייש בו, להסתיר את זה.
אז כן, צריכה  לדעת שזאת לא בושה והקב"ה ידע שהמשפחה שלי (סורי על הגאווה ;)) מתאימה לגדל את הנשמה המיוחדת הזו – לזכור שיוסי יכול להיות הגאווה הכי גדולה שלי!
יהודי העיר למדו שלמרות שהם יהודים ושונים משאר העמים, להיות שונה זה לא דבר רע. זה אומר שיש לך כוחות ויכולות אחרים. שנבחרנו עבור משימה מיוחדת.
אז כן, להיות אחות של ילד עם צרכים מיוחדים זה שונה משאר המשפחות ויש לנו אחיות שונה אבל יחד עם זה – הקב"ה מביא כוחות מיוחדים הדרושים למשימה מיוחדת זו:)