לפני כמה ימים חברה קוננה באוזניי.
"אוף, כמה שאני שונאת את הגיל הזה! מתי כבר נעבור אותו?! נמאס לי להיות טיפש עשרה". נאום בת השש עשרה. "הלוואי שמישהו ימציא מכונה שתדלג על השנים האלה!"
חשבתי על זה. אבל הגעתי למסקנה שאנחנו צריכות את הימים האלה בשביל האישיות שלנו.
"כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים", אנחנו כמו החץ לפני שהוא יוצא למסלול, אנחנו עדיין לוקחות תנופה, ואיך שנעצב את עצמינו ישפיע על כל המשך החיים שלנו, בעז"ה.
נ.ב. תכננתי לעודד את עצמי. מקווה שגם אתן התעודדתן ביחד איתי 😎
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
תכלס.
וואו זה כל כך נכון!
אני אוהבת את הגיל הזההה
אוהבת מאוד מאוד את הגיל ואת האנרגיות,
פחות את החצקונים, מצבי הרוח המשתנים ואת המריבות עם ההורים שהוא מביא איתו…
👍
ואיי האמת שאני לא מבינה על מה הבלאגן? זה אחלה גיל😃
חברות, אקשן, טיולים, לימודים…
אני מנצלת את הזמן הזה הכי טוב שאני יכולה😊
אפשר הסבר מה כל כך רע בו?
אפשר לשאול בת כמה את?
ואם את בגילאי העשרה הגדולים, אשמח לשאול במה זה מתבטא שאת מתבגרת?
ואיך את יודעת שאת כזו?
ספרי לנו קצת על חייך?