תנו לי קצת!

תנו לי!
תנו לי קצת להיות בלי מצב רוח,
תנו לי קצת לצאת, להיות בלי כוח.
תנו לי להתפרק,
תנו לי להתרפק.
אמא אני יודעת שאני הילדה הקטנה שלך,
אני יודעת שאני תמיד בראש שלך.
אני יודעת שאת רוצה לראות אותי שמחה,
שתמיד אני אהיה המלכה,
שלא תראי אותי בוכה.
אבל…
אבל לפעמים בא לי להיות קצת מצוברחת,
להתפורר ולהרגיש שאני בורחת.
כי אחרי הכול אני מתבגרת,
ותכלס ככה אני משתדרגת.
זה טוב,
זה טוב שאני קצת בוכה,
זה טוב שאני רוצה להישאר במיטה.
אבל אל תדאגי,
זה הכול זמני.
כי אם יש לי אמא כמוך,
ויש לי תמיד על מי לסמוך.
אז הכול שטויות,
של ילדות מתבגרות.
ויש לי אבא אוהב,
שתמיד נותן לי עליו להישען,
גם כשכואב.
אבל יש לי בקשה אחת, טוב?
אל תשאלי אותי למה אני עצבנית,
אל תשאלי אותי מה קרה,
ולמה אני בלי מצב רוח.
גם כשאת רוצה לעזור לי!
טוב?
תודה אמא!!
זהו פרקתי…