תמיד איתי

גם שזה לא נראה לי
יום אחד הלכתי ברחוב
ואת האמת, הייתי מיואשת לגמרי.
הרגשתי שהקב"ה פשוט לא איתי.
למרות כל ההחלטות הטובות ולמרות הניסיון
כן לנסות להרגיש אותו,
ההרגשה הייתה אחרת.
הוא פשוט לא פה!

ואז, פתאום, באמצע הדרך,
בלי לשים לב, דרכתי על אבן קטנה, אך המשכתי הלאה
ובפתע שמעתי משהי קוראת לי!
כן, זו הייתה האבן הזאת, זאת שלא התייחסתי אליה
וזאת שדילגתי עליה!
"את לא דרכת עלי סתם", היא אמרה.
ביקשתי סליחה בביישנות והמשכתי הלאה,
אך זו עצרה אותי…

"אני יודעת מה מציק לך", היא אמרה
"תדעי לך שהקב"ה תמיד איתך.
איך אמרה לי פעם אבן שכנה?!
"הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"
משמעות הדבר שהקב"ה יודע ה-כ-ל,
גם מה שקורה איתך. והוא שומע ומבין
ועושה את הכי טוב למענך"

אמרה האבן והלכה…
באותו רגע הייתה בליבי הרגשה טובה!
הקב"ה שומע אותי,
ו-ב-ט-ו-ח אראה זאת בהמשך!!!
לא תמיד אנו רואות את אבא, את הטוב,
אך בסוף, הטוב עוד ינצח!