תפריט
אולי את תוכלי לעזור לי? מה עושים עכשיו???????????
לאחרונה מצאתי את עצמי מתמודדת עם אתגר גדול מאוד
לא הצלחתי לדבר ולבטא את עצמי
אז כתבתי על עצמי מהצד… איך את רואה אותי?
לא שאלתי כי הבנתי
לא חשבתי כי כאבתי
אבל את?
רק ישבת שם ושתקת
כשחשבתי עליך
לפתע קפצת לי עם עיניים אדומות
התמונה האחרונה שייחלתי לראות
כבר לא יבשות,
כבר לא מתביישות
ראיתי מבט קפוא ושחור
מבט מלא בכאב מאחור
מבט שמסתיר כל סימן לחיות
מבט מבולבל וחסר כל מהות
ניסיתי לקבע לך מבט בלי ללכת
לתפוס לך ת'יד ולתת לך לשבת
ניסיתי לראות אותך פתוחה ומאושרת
אבל את רצית לעזוב הכל וללכת
תפסתי בכוח לא שיחררתי בקלות
רציתי אותך עוד קצת
כמו שאת בלי אטימות
אבל את עזבת את הקשר
שנחרט בידידות
סגרת את הפה עם מנעול בלי מפתח
השארת אותי כאן מחכה לך
למי שאת !
ולא לחסרת מנוח
פרקתי
ועכשיו ?
את יכולה לעזור לי?
לייעץ לי?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
וואו חיכיתי לפוסט הזה המון זמן ?
יואו זה נשמע קשהה.
אולי תנסי לפתוח איתה שיחה על זה?
אני חושבת שגם אם מאוד קשה לדבר על דברים לפעמים הרבה יותר עדיף לדבר עליהם מאשר לשמור אותם ככה. זה עלול לייצר כאילו 'שקט תעשייתי' אבל מבפנים בוערר,וזה,אפילו יותר קשה. מה אומרת?
הצלחות נשמהה?
נ.ב את כותבת ממש ממש יפהה
הזכרת לי ממש את עצמי לפני קצת זמן..
נשמע קשה מאוד ואני לגמריי מבינה אותך
ממ נסי אולי לא לסגור לגמריי את הקשר אלא למתן אותו בהרבה.
אני קצת עשיתי את זה…
אהממ אני לא ממש…
סליחה.
אני רק יכולה להרגיש איתך ולכאוב איתך…
ומקווה שזה שפרקת עשה לך טוב..
מזדהה ממש!!!!!!
גם לי קורה לפעמים שאני נאטמת ולא מצליחה לבטא את עצמי מה אני מרגישה וזה מזה קשההההה
כאילו אני לא יודעת מה נסגר איתי??
מה עובר???
אחחח נשמע קשה. משהו חוסם מבפנים ולא יוצא… אוהבת ?