תפריט
לב קטן שלי.
לב שלי,
מזמן כבר לא דיברנו.
וזו רק אשמתי,
העלמתי קצת את שנינו.
אני יודעת,
קשה לך לסחוב הכל.
ואני מעמיסה רגשות,
ומשאירה אותך ליפול.
כל שריטה קטנה,
שואבת אותך.
וכל דמעה שלך,
פוצעת אותי.
בתקופה האחרונה,
שתקנו יותר מידי.
עמדנו שנינו בפינה,
מי מת, ומי חי.
איך אתה סוחב
הכל לבדך?
למה אתה עדיין אוהב
את מי שנטשה אותך?
הקשר שלנו לא ברור,
אתה הקטן
אך תמיד מסדר את הסיפור.
נוח להשען עליך,
לפרוק את החיים.
ואתה סופג בחיוך,
האם גם אתה בוכה לפעמים?
לב שלי,
הלוואי שהייתי יכולה
להבטיח שאהיה תמיד איתך.
אך אתה מכיר אותי,
אני הפכפכה
ואוהבת לברוח
כשצריך להשאר.
כזו אני,
לא מסוגלת
להתמודד עם הכאב.
גם אם הוא אני בעצמי.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
36 תגובות
אעע. הארי.. זה היה כואב, יפהפה ומלא עוצמת רגשות. את עצומה ומדהימה, פשוט. תזכרי את זה תמיד!
חישוק,
געגועים!
אבל-אבל, מאיפה לך?
לא תמיד אני מרגישה ככה, מה זה אומר?
תודה.
מאיפה לי??
זה משתקף מהמילים שלך.
ואם את לא מרגישה ככה, זה אומר שאת צריכה מהר מהר להזכיר לעצמך מי את באמת, וכמה חשובה ויקרה את וכמה כוח יש לך.
את כזו מתוקה ומהממת, באמת.
אבל.. אני לא עצומה ומדהימה, אני פשוט בנאדם, רגיל.
מסכימה לך להגיד שאני מתוקה או חמודה, לא אכחיש.
אמאלה
זה היה כל כך בועט
העמיד אותי במקום.
תודה הארי??
וואו, ברצינות?
כשאני קוראת אותו עכשיו, לא ממש מצליחה להבין מי בדיוק הצמיד לי אקדח לרקה והכריח אותי לשלוח את הפוסט.
אהה.. בכיף, בייגל?
אמלה הארי.
באלי לבכות.
את מושלמת,באמת
הוצאת בדיוק את החבילה של הלב שלי.
הולכת להרגע קצת ממה שקראתי , איזה בום פתאום
אני.. באמת.. לא התכוונתי.
וואו, מהמם אותי קצת, לשמוע שזה מה שהפוסט עשה.
את מהממת, טרולוש אחת?
אמאלה
הארי
זה פשוט מושלם
מושלם?
תודה, ממש!
צמרמורת…
love you?
סליחה, וזהו.
לאב יו טו!
הארי- או שאת אני או שאני את.
אין עוד אופציה.
תגידי, איך הצלחת להיכנס אל תוך תוכי? אל כל המלחמות שלי, האשמות, הכאב והאדישות? איך?!
מה זה כתבת כאן את עצמי?
מעולם לא הזדהיתי עם פוסט כמו השיר הזה שלך. שיר הלב.
והזכרת לי כל כך הרבה כתיבות שלי, אלו שהעליתי לכאן ואלו שלא.
-בתקופה האחרונה,
שתקנו יותר מידי-
אני בוכה כמעט.
למה?
יש עוד אופציה, קצת מופרכת, ולא הגיונית.
אנחנו פשוט.. דומות, יותר מידי?
וכמה שזה מוזר, באמת.
אני..
שמעי, אני אספר לך בדיוק איך העסק התחיל, ולמה, איך ומה.
ישבתי איפה שהוא בחוץ, והרגשתי שאני חייבת לכתוב משהו על/ ל.. לב שלי, לעצמי.
ואז העיפרון פשוט זינק לאוויר, וכתב אותי, מבלי שהרגשתי כמעט.
ו.. זו התוצאה, מסתבר.
אני קצת מתחרטת שהעליתי, אבל כשהגעתי לתגובה שלך משהו השתנה.
ההזדהות שלך מכאיבה לי, ומעודדת בו זמנית.
את–
בוכה?
תמשיכי, תוציאי הכל.
אולי זה הלב שלך, שנפתח, הלוואי.
שין, תאמיני לי אם אגיד שאני אוהבת אותך, אבל ממקום כל כך אמיתי ועמוק?
אז בכך הכל אנחנו רק 'דומות'? עד שפיתחתי תיאוריות!…
רואים שמשהו אחר כתב אותך. מן רגש כזה שנכנס מהדלת האחורית, לא משהו שהיית מתיישבת עליו לכתוב שיר.
אל תתחרטי אף פעם על מה שהעלית. לפעמים דווקא הדברים שהכי לא אהבת יקבלו את הפידבקים הכי חמים… מנסיון.
ולמה אני אמורה להאמין לך?
יש דברים שמרגישים לבד, הארוש.
אל תהרסי לי את
התחביב, שמסב לי עונג כה רב והוא להרוס תיאוריות מפותחות-קצת-יותר-מידי!
זה נכון, מאוד.
לא התכוונתי בכלל לכתוב שיר, רק רציתי לדבר איתו קצת, לדבר עליו, ומשהו השתבש בדרך, כנראה.
באמת קיבלתי פה פידבקים.. הזויים, שלא ציפיתי להם בכלל-בכלל, וכיף לי איתם, ועצוב, והעיסה הזו מתערבבת ביחד בתוך הלב.
את מרגישה?
הלוואי, וכן.
לא תצליחי להרוס תיאוריות שלי מהר כל כך!!
והרבה פעמים מאי כוונה יוצא קסם.
לפעמים כל כך מיותר לכתוב על רגש כשהוא מופיע בשני לבבות- – –
הארי!!!
אפשר לומר שזה הפוסט הכי יפה שלך עד היום?
אני קוראת עוד פעם ועוד פעם.
הלב שלך כל כך יפה. וטוב. וטהור….
אוהבת אותך.
הומן!
מה שלומך?
בטח, אפשר לומר, ולכתוב הכל, לי לפחות.
לא מבטיחה שאסכים, אבל מחמיא לי עד מאוד לשמוע.
כן?
הוא שמח לשמוע, אני חושבת.
וגם אני, באמת.
תודה לך, מקווה שאת יודעת כמה, מה ולמה.
?
אני.. אני אין לי מילים פשוט
ברגע שראיתי את הכותרת ידעתי שכנראה יש שם מה שאני צריכה
איך ארי? איך נגעת עמוק כל כך?
וואו, ומה את צריכה?
מקווה שסיפקתי את הסחורה, ולא סתם תקעתי סכין בלב.
אני.. הוא..
מאלוקים, פשוט.
חץ בלב?
נוגע יותר מתמיד
וואו
צריכה לעכל את מה שקראתי
מדהימה שאת❤
אני מוצאת את עצמי מתנצלת הרבה על הפוסט הסורר הלז.
לא התכוונתי, באמת-באמת.
את מדהימונת קטנה-גדולה בעצמך?
ואווו, אין לי מילים.
את פשוט מיוחדת, זה היה כל כך מכון ומדוייק.
מכוון.
אלי.
אוהבתותך.
אוף, עצוב לי עם רמת ההזדהות פה.
את בסדר?
גם אני!
אעע הארי!
שיר מטורף.
אהבתי ברמות, מדהימה שכמותך:)
הארי.
אעע.
נ.ב: תתני לו קצת, טוב?
שלא כל הכאב ישאר כלוא בפנים. זה קשה לו וצפוף לו מדי.
קלידוס.
אם רק הייתי יכולה.
אני משתדלת, ומנסה הרבה, כל כך.
מאמינה לי?
נשמע שיש לך ניסיון בזה..
נכון, מאוד.
תודה, מתוקה אחת?
שיר?
אבל-אבל, החרוזים קצת צולעים.
כיף שאהבת, נשמה!
הארי, אין לי מילים.
ה….הכאב שלך.
הלב…
את—–
הוא—-
אין לי מה לומר,
ילדה..
שולינקה, וואו!
כמה זמן לא היית כאן, ילדונת.
התגעגעתי למראה זיו פנייך, זאת אומרת, שמך.
אני..
פתאום גם לי הן נעלמו, מבלי לעדכן.
אני פשוט מרגישה אותך, בלי המילים, ואולי דווקא בלעדיהן.
את מדהימה, יש?
אמאלהה
מה זה היה עכשיו???
באסה שאני מזדהה עם זה
????
אני לא יודעת, בכנות.
מרגישה שלא אני כתבתי, אלא איזה מישהו, אחר.
באמת באסה, ועצוב.
❤
הארי,
בום.
אין, אין מילים.
מקווה שקיבלת את השתיקה שלי, תביני שהיא מביעה, טוב?
מטולטלת!
הבנתי, ועוד איך.
את מתוקה, זוכרת?
וסליחה על הבום, כאב?
וואו איזה שיר, איזה רגש, אלופה!
נגעת בי