אני וחברה שלי ישבנו במחנה באחת התוכניות
ואז חשבנו לתומנו איזה השקעה מטורפת השקיעו לנו רק בשביל שנהנה.
כמה צוות ותכנון ועבודה היו רק בשבילנו! שנהנה.
וכבר בצבצו להם דמעות התרגשות.🥲
ואז חזרתי הביתה והסתכלתי על הבית שלי וחשבתי לתומי (אני יודעת שזה לא קשור אבל אני אוהבת את המילה תמודדו נשמות מאמינה שתצליחו 🤩)
על כל הפריטים שיש לי בבית כמה עבודה היה עד שהם הגיעו לבית שלי.
מפעלים יצורים מהנדסים תופרים משלוחים אורזים וכו'… כיד הדמיון הפורה…
ואז חשבתי מי בעצם אחראי על כללל זה?
והגעתי למסקנה הנבונה ביותר.
שזה בעצם…
ה'!!!
וחשבתי שזה מטורף לראות כמה אהבה הוא שופך עלינו. כמה טוב.
אפילו ארטיק שאוכלים בחוף ים. זה הכל ממנו!!! כמה הוא נותן לנו!
זה מדהים.
ואז התפדחתי שתמיד אני רואה רק את הכאבים שלי ואת הצרות.
באנה!!! אחותי תגידי תודה. כפרעלייך תראי כמה את מקבלת.
ובינינו כיף לתת למי שאומר תודה יותר ממי שמתבכיין על החיים.
וממש התרגשתי מזה.
אז הייתי חייבת לשתף שתהנו גם.
הצלחות.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
תגובה אחת
איזה נשמה טובה את!
את כל כך צודקת! פעם ברגעים משמימים של שטיפת כלים הגעתי גם לתובנה הזאת. היא מדהימה.
וגם את, צ'יטיריה.💖💖