תפריט
מנסה לא ליהיות אחת כזאת
למה? למה תמיד אני משקרת ומסתירה מהפחד……….
למה? למה הם לא הרשו לי לפתוח מייל?
והייתי צריכה לפתוח לבד ללא רשותם
ואז אני מסתירה מחביאה
למה כל פעם שאני שמה טייץ
הם מסתכלים עליי בעין עצובה
למה???
הם משווים אותי לאחיות שלי הגדולות
למה אחותי הגדולה כל היום מעירה ומצקצקת בלשונה
למה הם לא מבינים שאני שונה?
ושכל פעם נוספת שהם מעירים
אני מושכת את החבל יותר
בכונה!!!
למה שאני מתחננת למייל אתם לא קולטים שאני מתה לווצאפ ולא מעיזה לבקש
אתם יודעים איזה קשה זה לבוא למפגש עם חברות שכולן עם טלפונים חוץ ממני???????
מעריכה אתכם על זה שהבאתם אותי לעולם, אבל לא יותר מזה!!!
אני רוצה
באמת
אבל לא מסוגלת
אתם פשוט לא מבינים
בלי קשר שאנחנו עולים (מארה"ב)
הלואי שהיינו נשארים לגור שם
הכל היה יותר קל 🙁
למה הורים שלי אהובים!! תבינו אותי, הלכתי לסמינר שרציתם בשבילכם
בבקשה, תעריכו את המאמצים גם אם הם קטנים 🙁 כשאתם לא שמים לב זה כואב ברמות הזויות שאתם אפילו לא יכולים לדמין 🙁 🙁
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
עצוב. בא לי לבכות איתך. ביחד.
אנחנו נשרוד? כרגע כוח האינרציה הוא זה שגורם לי להתפקד, החלומות כבר לא. כמה זמן אפשר לחיות ככה?
השלב הבא זה דיכאון קליני, ואחרי זה הכל יכול להיות לטוב ולמוטב.
וואי זה עצוב ואני יכולה להבין אותך.
זה קשה שכשאני מתאמצת הם מסתכלים על זה כמובן מאליו וכל דבר קטן נהיה סקנדל…
ואם זה כמו שאני חושבת אז גם אין עם מי לדבר…
זה רק גורם לרצות בדווקא ההפך אבל מציעה לך (ואני אחת שגם גדלה בבית מאוד מגביל…) לחשוב בכל זאת על עצמך ומה את רוצה מעצמך ואני מכירה את ההרגשה הזו שמרוב כעס את רוצה בכוונה לשבור את כל הגבולות אבל לדעתי יועיל אם תשאלי את עצמך מה את באמת רוצה ואם את לא תתחרטי על זה אחר כך…
מותר לכעוס עליהם זה בסדר, זה אנושי, אם לא היית כועסת עליהם זה נראה לי היה יותר מדאיג.
ואני מאחלת לך שאיכשהו יהיה בסוף טוב! ומאמינה שאת יכולה כי אחרת זה פשוט לא היה קורה למרות שזה קשה ועוד יותר קשה להאמין.
אחח איזה קשה ומעצבן וכואב להרגיש ככה
מקווה בשבילך שהם יבינו מהר:(
אוהבת תמיד??
מכורונת, את מותק!
דייי עשית לי כואב בלב…
אאוצ'..
אאוצ’ מכורונת.
היה עצוב לי בשבילך כשקראתי.
אולי, אולי אולי תגידי להם אתזה?
נשמע שאת בת מכבדת ומעריכה , אז אולי תנסי?
זה באמת קשה. אוהו כמה קשה.
אבל תנסי לאמר להם, בסדר?
את יכולה להשתמש ממש בפוסט זה:)
אהובה, אולי את לא מבינה מה טוב בזה שהם בחרו בשבילך. אבל תאמיני שזה טוב, אין אבא ואמא שלא רוצים את הטוב ביותר בשביל הילדים שלהם. בסך הכל הם מגינים עלייך.
זה קשה להבין, ולקבל אתזה, אבל זה באמת ככה.
יגיע הזמן שהבחירה תהיה בך ואז את תחליטי מה את חושבת שזה יותר טוב בשבילך.. ותלכי עם זה.
בכל מקרא אני מבינה אותך ויודעת עד כמה שזה קשה. רק תדעי שאם את במצב הזה זה רק כי כך הקב״ה רצה בשבילך, ואת תמיד יכולה להתפלל אליו:)
הצלחות!
נשמע ממש קשה… יש לי הרבה מה להגיד אבל זו לא הפלטפורמה המתאימה.. רק תזכרי שהם ההורים שלך ומנסים לעשות את ההכי טוב בשבילך.
ואת יכולה פשוט לשבת איתם לשיחה ולהסביר להם את הצד שלך… אולי לא יצא להם לחשוב עליו.
נגעת בי חזק…. אני ממש קרובה לסוג ההתמודדות הזאת ומבינה אותך מאדדדדדדד……