שפה פשוטה

הפסקתי לחפש אותך
כי אני הגעתי עד אלייך וראיתי אותך
את העיניים היפות שלך אומרות לי
שאת לא רוצה כרגע אף אחד..

ואיך אחרי דקה אני שמעתי אותך צוחקת
ואיך אני רואה אותך מדברת עם כולן
ואני שותקת
רוח בעולם עכשיו נושבת,
את הלב שלי מרסקת…

אז אם את לא רוצה
אז לא צריך.
עברתי הכל בשביל להבין שפה פשוטה,
שאת רומזת לי שלוש שנים…

אחרי שנתיים שאני חיפשתי אותך,
חציתי אותך לשניים.
ואת אכלת לי ת'לב בינתיים
ואני אכלתי אותך בחזרה, כי לא הייתה ברירה…
הפרידה שלך השאירה בלב שלי דקירה.

אבל מה היה איתך?
נשמה שאת, כל כך
עדינה בין הרוחות
אני הייתי מחפשת יהלומים במגירות
אחרי שלא מצאתי בחולות

אחרי שלא היית, אחרי שעות של נסיעות.
אני חיפשתי בחצר את האורות, את הלבות שלא ידעתי לכבות…
לא ידעתי איך לקרוא להם בשמות.

אז אם את לא רוצה
אז לא צריך.
עברתי הכל בשביל להבין שפה פשוטה,
שאת רומזת לי שלוש שנים…

אחרי שנתיים שאני חיפשתי אותך,
חציתי אותך לשניים.
ואת אכלת לי ת'לב בינתיים
ואני אכלתי אותך בחזרה, כי לא הייתה ברירה…
הפרידה שלך השאירה בלב שלי דקירה.

תנסי לכבות עד מחר,
מאמי לפני שנתיים וחצי זה נגמר.
מתחרטת על הרגע שידעתי מי את באמת,
ולמה התעקשתי להחיות לך את המת?

בכיתי ת'חיים שלי כל החטיבה,
אכלתי ת'פחדים שלי, אכלתי ת'תשובה שאין לך… שמעולם לא הייתה לך.

ואת שותקת,
שוב אני שאלתי ואת מתנקת.
כבר חודשיים לא דיברנו, אני שותקת.
מנסה לא לחשוב מה את חושבת..
מנסה להפנים שאת לא חושבת.

אז אם את לא רוצה
אז לא צריך.
עברתי הכל בשביל להבין שפה פשוטה,
שאת רומזת לי שלוש שנים…

אחרי שנתיים שאני חיפשתי אותך,
חציתי אותך לשניים.
ואת אכלת לי ת'לב בינתיים
ואני אכלתי אותך בחזרה, כי לא הייתה ברירה…
הפרידה שלך השאירה בלב שלי דקירה.

אז ביי, גמרנו את הקשר. ביי.
גמרנו לדבר, שוב ביי.
הבנתי שאת לא רוצה אז ביי.
הפסקתי כבר לחפור,
הפסקתי כבר לחקור עלייך,
הפסקתי כבר לשאול אותך.
ואם את רוצה אז בינתיים אני זאת שאחכה לך.
אחכה לך… עוד שנתיים.

כי אם את לא רוצה
אז לא צריך.
עברתי הכל בשביל להבין שפה פשוטה,
שאת רומזת לי שלוש שנים…
שאת אומרת לי מיליון ימים, בלי מילים בפנים.
בלי להפנים…
אחרי מיליון דמים שנשפכו בינינו כל השנים

אנחנו זה חומה של לבנים.
ואי אפשר לשבור,
ואי אפשר לחבק,
מכנסים לב אחד קטן והכל שוב מתרסק… בפנים.