והעיקר לעלות למעלה
מכירות את המשחק הזה "משוך בחבל"?
מתחלקים ל2 קבוצות וכל קבוצה אוחזת בקצה אחד של החבל.
מושכים לפה, מושכים לשם, והקבוצה שמצליחה למשוך את החבל אליה היא המנצחת. מזל טוב.
עזבו את זה שאני גרועה במשחקים שדורשים כוח ושרירים, נעבור לפרשת השבוע. אה, ובסוף יש גם סיפור בונוס כי הייתי חייבת לספר לכן אותו:) הוא שווה קריאה אז תקדישו לו דקה וחצי!
בשירת האזינו מתואר הקשר בין עמ"י לקב"ה: "כִּ֛י חֵ֥לֶק ה' עַמּ֑וֹ יַֽעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַֽחֲלָתֽוֹ"
מטרת החבל היא לחבר בין שני דברים. אדמוה"ז מביא את החבל כמשל של הקשר בין היהודי לקב"ה.
אדמוה"ז מביא שני עניינים במשל של החבל שמחבר בינינו לבין הקב"ה.
1. דמיינו שיש לנו חבל אחד עבה שמורכב מתרי"ג חוטים דקיקים.
אדמוה"ז אומר שכל עבירה מנתקת חוט דקיק אחד. מה שאומר שככל שיש יותר חטאים, כך נפגם הקשר שלנו עם ה'. הקשר יהיה יותר חלש חלילה.
מצד שני, אדמוה"ז מביא עניין נוסף שכמעט סותר את העניין הראשון:
2. כמו בתחרות "משוך בחבל", כשמושכים קצה אחד, הקצה השני נמשך אחריו גם כן.
מה שאומר, שכשיהודי לא עלינו חוטא, הוא לא מוריד רק את עצמו למטה, אלא גם ח"ו מביא את הקב"ה לאותו מקום שפל ("מלך אסור ברהטים")
כן כן, יש כאן פרדוקס.
אם אמרנו לפני רגע שהחטאים פוגמים בקשר שלנו עם ה', איך אפשר להגיד מיד אח"כ שהחטאים שלנו מושכים את הקב"ה למקום שפל?
אדמוה"ז מסביר שהקשר שלנו עם ה' מתחלק לשתי רמות.
ברמה הראשונה, מבחינה חיצונית החטאים אכן יכולים ליצור כמו נתק בינינו לבין הקב"ה. אך ברמה השניה מתבטא קשר עמוק וחזק. ע"כ אומר אדמוה"ז בתניא ש"גם בשעת החטא היתה באמנה איתו".
הרמה השניה אומרת שדווקא מבחינת העצם, בפנים, יהודי לא יכול להתנתק מהקב"ה.
דווקא מתוך הרמה השניה, אנחנו מבינים עד כמה הקשר שלנו עם הקב"ה חזק ומהותי.
תחשבו רגע על כל היהודים שעשו צרות צרורות לעמ"י משחר ההיסטוריה ועד עכשיו.
מי שהקים את הנצרות, מי שהמציא את המושג "אתאיזם", מי שהלשין על יהודים אחרים, ואפילו מי שיושב אי שם בבג"ץ ומנסה לחנוק כל דבר שריח יהדות נודף ממנו.
כל אלה לא תרמו לתמונה היהודית צבעים ורודים. נכון, הם השחירו את ההיסטוריה, היינו רוצים שהתמונה תראה אחרת.
אבל גם איתם, הקב"ה נמצא, לא עוזב, ממשיך ללוות.
הוא אוהב אותם. הוא אבא שלהם.
דווקא מתוך הרמה השניה של הקשר שלנו עם ה', אנחנו מבינים שתמיד יש דרך לשוב בתשובה. תמיד אפשר לתקן ולהתחרט. תמיד הקב"ה איתנו ומלווה אותנו.
ערב ראש השנה תשפ"א, בואו נחליט להתקרב יותר למעלה, לאט אבל בטוח. לצאת מהמקום הנמוך ולעלות יחד בחבל.
וכמובן אם הבטחתי סיפור אני מקיימת את ההבטחות שלי. בכבוד:
כשאבא שלי שרת בצה"ל, הוא עשה מעשה כלשהו שעליו היה צריך לעמוד למשפט.
המזכירה המשפטית של צה"ל התקשרה בשביל לקבוע לו זימון למשפט.
אבל בשנת תשנ"ב הטלפונים לא היו ממש זמינים, ולכן התקשרה לטלפון של הבית.
אבא שלי באותו רגע לא היה בבית, אבל סבא שלי כן היה, והוא ענה לטלפון.
כשהמזכירה המשפטית שמעה את הקול של סבא שלי, היא נבהלה, ובצדק.
סבא שלי היה סגן אלוף ובזמנו כולם הכירו אותו. למילה שלו היה תוקף וכבוד.
כשהמזכירה גימגמה שהיא צריכה לזמן את אבא שלי למשפט, סבא שלי ענה שתעביר אליו את כל הטפסים והוא יטפל בזה.
הטפסים אכן עברו לסבא שלי, ובו במקום הוא חתם שאבא שלי זכאי בדין.
מתי נודע לאבא שלי כל הסיפור הזה? לאחר כמה וכמה שנים טובות.
חבר'ה, אנחנו פסיעה אחת לפני יום הדין, אבל אל תשכחו שהשופט הוא אבא שלנו שאוהב ורוצה תמיד בטובתינו.
אז כן צריך להתכונן ולחפש מה אנחנו יכולות לתקן ולשפר בשנה הקרובה, אבל גם לזכור שאנחנו תמיד קשורות לקב"ה, הוא אוהב אותנו ותמיד נמצא איתנו יחד.
בואו נהיה במקום שמכבד אותו ואותנו.
כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה וגוט שבת!
*מקור: ליקו"ש חלק ט'.
13 תגובות
די, נגמרו לי המילים סופית…?
זה מדהים!!!!!
את בחורה מהממת!! (רגע את בחורה נכון?)
חייבת להכיר אותך מתישהוא?
היא בחורה, כן;)
הילי, זה מהמם
הסיפור חזק, נגע לי עמוק..
בזכותך ישלי משו מדהים להגיד בשולחן שבת
ביג לייק על הסיפור!!!
כובש!!
הילייייייי מיוחד כמו תמיד!!!
היצירתיות שלך שופעת!!
אני מחה לפוסט הזה כל השבוע!!!
וואו!
מהממתת
מדהים איך שאת מצליחה לקחת שיחה מלקוש- ולחבר אותה אלינו, בצורה הכי מרתקת שיש!
הפוסט הזה מרגש אותי כל פעם מחדש!!!
וממש ממש אהבתי את הסיפור:)
וואו היי פשוט אין עליך
יש לך עתיד (איזה פרגון מצידי…)
קראתי את זה רק בזכות כמות המחמאות שפירגנת פה נבטים חח.
יהלי היה לי מרתק ממש.
הרבה זמן לא ישבתי וקראתי ככה קטע עיון בכזו שלווה. זה לא איים עליי כי בדכ כן חח.
ויש לי שאלה.
מה הכוונה שהוא מושך את הקב"ה לאותו מקום..?
זה סוג של להוריד את הקבה לדרגות לא נעלות ומצומצמות שהוא עצמו יצר אותם.
לא הבנתי מה הכוונה שהוא יורד למקום שאנחנו יורדים בו.
כן הבנתי שזה מסמל שהוא לא נשאר באותו מקום ורק אנחנו נופלים אלה, הוא עצמו נופל אתנו חווה את הכאב והצער או הנפילה שלנו ומרגיש, שזו רמה גדולה מאוד של קירבה, אבל עדיין לא ברור לי מה זה אומר להיות באותו מקום שאנחנו נופלים בו.
אשמח ממש לתשובה..
ותודה, ממש.
כן אני מפרגנת לאחרונה
ולא בדיוק הבנתי אותך אבל עקרונית ה' נמצא עם יהודי בכל מקום שהוא "עימו אנוכי בצרה" ולכן אנחנו צריכים לזכור את זה ולא לקח את הקב"ה ולהוריד אותו למקומות פחות טובים
כן, בלומבה משפיעה עלייך.
אבל אי אפשר לקחת דבר נעלה ככ לדבר נחות ככה שהוא עצמו ייצר.
בואי נדבר מתי שהוא פייס טו פייס כי אין לי כח להקליד…
וואו ווואו וואו התחזקתי שכוייח!!!
איזה כתיבה בוגרת ומטריפה וואו!!!
היי הילי יקרה הפוסטים שלך מרגשים כל פעם מחדש כישרון מהלך!
מתנה שקיבלת ואת מנצלת אותה לקדושה.
מזכרי לי את המחשבות שלי לגבי סידורים שנקרעו… ואז אני מתקנת אותם
אחרי שאני מתקנת אותם אני הרבה יותר קשורה אליהם
כמו קשר עם הקב"ה שנקרע ומתחדש