תפריט
לא יודעת מה לעשות.
אני לא יכולה! לא לא יכולה לעזוב את הבית ספר!
וזה לא שאני כזה אוהבת אותו. בכלל לא.
מאמינה שהרבה בנות כבר עברו את זה, אבל לי זה הפעם הראשונה והאחרונה.
מסיימת כיתה ח', עוברת מהבית ספר לתיכון. מבנה אחר, מקום שונה לגמרי, צוות, תלמידות, תלבושת, הכל שונה.
אני מכירה את התיכון, המורות והמנהלת. הפחד שלי זה לא מה יהיה במקום החדש, זה הרגשה שאי אפשר להסביר. לא רוצה לעזוב את הבית ספר.
חוץ מזה שהכל שונה, יש גם את העניין שאת גודלת פתאום. מילדה בכיתה ח' אני עוברת להיות תלמידת תיכון, מרגישה שעוד רגע חתונה.
הזמן טס וזה מלחיץ.
יש גם את העניין שהכיתה משתנה. רק שלוש בנות עוזבות, והן לא החברות הטובות שלי ככה שזה פחות מפריע. אני מגיעה לתיכון כהחלק המרכזי ולא מישהי מעיר אחרת. אבל יהיו עוד חמש עשרה בנות לפחות שילמדו איתנו, ולא, לא בא לי את זה. עד שהכיתה סופסוף מאוחדת, למה היא צריכה להיות ענקית?? אין לי כוח עכשיו להכיר בנות חדשות.
ועוד משהו. כשהגענו לתיכון למפגש, היו הרבה בנות מבריזות בחוץ. תגידו זה נורמלי שיש בכיתה עשר בנות וכל השאר בחוץ? קצת מלחיץ אותי.
גם את עברת את זה? יש לך עצה בשבילי מה לעשות?
כי זה שאני מגיעה לתיכון זה ברור, את זה אי אפשר לשנות למרות שאני רוצה. אבל איך אני מתמודדת?
שפכתי פה יותר מדי, מקווה שמישהי תעזור לי.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
17 תגובות
הכרתי את זה מקרוב.. וזה באמת הרגשה קשה!
תאמיני לי שהמצב שלי היה הרבה יותר מלחיץ כי איפה שאני גרה אין תיכון חבד ועברתי לתיכון בעיר שלא הכרתי עם בנות ומורות ומנהלת שלא הכרתי.. בקיצור כלום!! ובנוסף הדרך לשם לוקחת לפחות 3 שעות באוטובוסים.. ואני רצינית לגמרי..
כל החופש אחרי ח לא ממש ידעתי איפה אני הולכת ללמוד ואיך יהיה שם וזה היה ממש נורא.. זה מענין לשמוע שאפילו מי שגרה במקום נורמלי חווה חוויה כזו?
הכל יחסי מה שנקרא
צרת רבים חצי או נחמה, או נחמת טיפשים??
תודה!
אני הגעתי לתיכון עם ילדה אחת מהשכבה שלא ממש הכרתי.
את צודקת שזה מפחיד, וחדש ושונה.
אבל תחשבי גם על כל היתרונות של זה:
דף חדש באמת, את יכולה לנסות להיות הרבה יותר את כי אין שם בנות שכבר תייגו אותך, אפשרות להכיר חברות חדשות, צוות מורות שונה – לפעמים זה ברכה.
יש כל כך הרבה יתרונות, ואת ממש לא צריכה לפחד.
ויש גם אמונה – אלוקים ישים אותך במקום הכי טוב בשבילך.
בהצלחה ענקית!
צודקת, תודה!
בכיף:)
אני יענה על הקטע של ההברזות;)
זה תלוי מאודדד בבת
כי נגיד יש בנות שנהנות בכיתה, ואז גם אם יהיה 10 בנות בכיתה הם יהנו זה (כן כן למרות שיש שם מורה וזה יש דברים מצחיקים בכיתה)
ויש בנות שמעדיפות להנות בחוץ..
ללמוד תכלס, לומדים איכשוא או לפני מבחן
למרות שממש ממש כדאי ללמוד גם בכיתה, לדעתי זה לא המדד המרכזי ללימודים, ואפשר להבריז פה ושם, אבל לדאוג שבכללי ההברזות לא יהיו בהגזמה..
(דרך אגב, הגעתם בסוף שנה? בסוף שנה יש יותר הברזות כי זה מרגיש שכבר 'אין מה לעשות בכיתה'… לא שזה נכון, אבל זה ההרגשה;))
באמת הגענו בסוף שנה אז כנראה שאת צודקת.
תודה, הרגעת אותי!
היי צדיקה.
זה באמת הגיוני שאת מפחדת או נלחצת. ואני כותבת אתזה כי זה נכון. אבל בעיקר כי נשמע שחלק מהלחץ שלך הוא מעצם העובדה שאת נלחצת. וזה קצת מסובך, אז זה בסדר אם לא הבנת.
אוקיי, בואי נפרק את כל מה שכתבת בפוסט הזה. את נלחצת כי;
#את הולכת לעבור שינוי משמעותי.
וואו, שינוי זה דבר מלחיץ. צודקת במאה אחוז. רק תזכרי שאת חווית השינוי… מרגישים רק בתחילת השנה. עניין של חודש. או שבוע. כי שינוי זה מוצר מתכלה. את תתרגלי מהר. עוד תראי. עכשיו כשאת רחוקה, זה נראה לך איזה הר ענק ובלתי עביר. כשתתקרבי, תגלי סולמות וחבלים. שבעזרתם תצלחי את הדרך.
#את גדולה פיתום, הזמן כלכך טס.
אוי מזדהה נורא. אולי הסעיף הזה מלחיץ בכל גיל. בטוח. לכן, ממליצה לך להתנסות בהפרדה. יש את הלחץ מהזמן שטס. ויש את הלחץ מהמעבר. שני הלחצים אמיתיים ונכונים. אבל שונים ונפרדים. כרגע את מתמקדת בלחץ מהמעבר. מבינה?
#את צכה עכשיו להתמודד עם הכרויות חדשות.
תשמעי לי נשמה. הבנות האלה, החדשות- תוך חודש פחות או יותר, הן לא יהיו חדשות. ותתנחמי במשפט הבא: גם החודש הקשה ביותר בעולם, עובר בסוף.
#ההברזות.
ממליצה לך בחום לקרוא את התגובה של מישהי.
בהצלחה ענקית נשמה!
מתפללת שיהיה לך טוב וכיף.
מפנדורה
תודה!!
מבינה אותך.
אבל זה יקרה בכל זאת, וזה יעבור.
חבל שתהיי בלחץ סתם.. תנסי לשחרר. וליזום. לחשוב שהקב״ה מנהל את העולם ומחליט ואת בידיו. הכל יהיה טוב.
בהצלחה יקרה!
תנשמי עמוק מתוקה, ותזכרי שהכל מה' ובעזרתו יהיה לך הכי טוב שיש.
הדבר שהכי חשוב לי לומר לך: תהיי את. גם אם הכיתה מלחיצה ובנות שאת לא מכירה ורעש ובלגן, תהיי רגועה עם חיוך נחמד ובטבעיות שלך! השאר יבוא לאט לאט. אין צורך להילחץ.
ותהני המון מהשנים האלה. חשוב ביותר..
בהצלחה ??
סורי שאני כותבת כאן
אצלי בכיתה אני רגילה לפעמים באמצע שיעור להגיד בדיחה שקשורה או משהו וכאילו המורות זורמות
בתיכון יש את זה?
לא יעיפו אותי מהכיתה?
אולי זה נשמע מוזר אבל אצלנו לא נהוג להוציא בת מהכיתה
היו רק פעמיים שהוציאו אותי: בגן, ונראלי בכיתה ז' (אגב זה לא היה מוצדק)
וכאילו שמעתי וקראתי די הרבה שהוציאו בנות מהכיתה
מוזר ומלחיץ
חח לרוב הבנות זה פרס לצאת מהכיתה ?
בדרך כלל הבנות יוצאות בלי שמוציאם אותן או שהמורות ממש נואשות…
אצלנו בט' כמעט כל הכיתה נשלחה החוצה חחחח
בקיצור תיקחי את זה בקלות.
בקשר לבדיחה תלוי איזו מורה, יש מורות זורמות ויש מורות שלא…
ברור שעברתי, מרגישה כאילו אתמול,
(אמאלהה לסיים י'.. איזה גדולה אני??)
ולטיפים,
#אל תהיי בלחץ!
גמאני הייתי ככה וגיליתי ש…
אין מה להלחץ.
ככה זה בחיים.
יש פרידות ויש שינויים, אבל זה טבעי וזה יעבור…
#תגיעי פתוחה להכיר בנות חדשות, סגנונות חדשים, מורות, וסגנון למידה שונה.
#אל תקבלי סטיגמות ואל תקשיבי להם!
אני סתמתי אוזניים לכל "הרינונים" על המורות,
אני רוצה להכיר אותם לבד!
תנו לי להתנסות ולחוות ולהכיר בכוחות עצמי.
(זה גם צאנס למורות, מי אמר שהמורה שכולם לא סובלות היא באמת כאזת קרצייה?!
ס ט י ג מ ה (יכול להיות שהיא באמת קרצייה, כע? אבל בכולופן..).
#והעיקר, תתפללי.
"שנמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם".
(בסוד, זה מה שאני מבקשת כל יום ב18, הטיפ הכי מוצלח?).
בהצלחה!!
תודה על העצות!
ממש אתמול כתבתי תגובה למשהו דומה. מצטטת:
הכל טוב, זה שלב בחיים.
עברתי אותו כבר לפני שנתיים
שתדעי שהחברות מהיסודי לא בהכרח נשארות כל התיכון החברות שלך.. את תמצאי בטוח בעז"ה עוד חברות והכל יהיה טוב. איך לא מתגעגעים? אז שומרים קשר עם הבנות שאהבת וכרגע הן לא בתיכון שלך.. אני יכולה להגיד לך על עצמי שיש לי חברה מהיסודי שאני איתה ממש ממש בקשר עדיין ואני עולה עכשיו לי"א.. שתבינו.. אז כן עדיין מתגעגעים אני עדיין מתגעגעת לכיתה ח. אבל אין מה לעשות, זה שלב בחיים.
אני יכולה להגיד לך על עצמי שכן יש לי חברה טובה מכיתה א עד עכשיו כבר 10 שנים אבל בזמן האחרון אני ממש מתחברת למישהי אחרת.. זה לא אומר שנטשתי אותה.. פשוט כרגע הכרתי מישהי אחרת, שאני גם מרגישה איתה שונה לגמרי.. (בקטע טובב ב"ה)
רק אל תהיי בלחץ, לא מכירים את כולם ישר, לי לקח איזה שבוע להכיר את כולם בשמות שלהם בכיתה ט.. וכמובן שלא ישר את נפתחת.. לאט לאט.. לי האמת זה הגיע בעיקר השנה – בי', ובעיקר במחצית ב אחרי שחזרנו מהקורונה.. אז לאט לאט קחי תזמן. חברות לא מוצאים בשניה. קשר הוא דבר שנבנה..
וואי טוב מגילה חח בהצלחה