שליחות עם הזמן/21

ש(ל)יחה לפרשת תצווה
"מומחים באהבת ישראל" – כך מכנים אותנו,
והאמת שזו הדרך שהרבי התווה לנו.
פקח לנו זווית כיצד להסתכל על יהודי
ולזכור שכל אחד מגיע משורש ייחודי.
בגדיו של הכהן הגדול – שיקפו את האחדות,
שכן בגדיו היו כנגד הסוגים בעם בייחודיות.
אבני החושן – עם שמות השבטים,
מסמלים כמובן את הצדיקים.
שמות השבטים שעל כתפות האפוד,
מסמלים את אלה שנלחמים בייצרם עוד ועוד…
ואילו הפעמונים והרימונים,
מסמלים את אילו הנדמים כרשעים….
אך בפנימיותם – כגרגרי הרימון הם מלאים במצוות,
וכשנכנס הכהן הגדול למקדש – הוא ייצג את כולם עם הזכויות.

וכך עלינו להביט על כל נשמה יהודית,
בפרט כשברצוננו להעניק לה תמיכה רוחנית.
דבר ראשון עלינו להזכיר לו את מעלתו הפנימית
לגלות לפניו את נשמתו האלוקית
ובעזרת זה לחבר אותו לזהותו האמיתית.
לאחר מכן ניתן להציע לו צעדים נוספים
בעזרתם יגיע למקומות הנכספים.

(עפ"י ליקוטישיחות חלק כ"א)