שליחות בארץ, אני שליחה בחול, ומה שאני יכתוב כאן הוא לא דעה אישית שלי, אלא של כל החברות שלי ששליחות בחול כולן חושבות את זה, אל תקחו קשה, זה מאהבה❤️
אז ככה, אנחנו לא אוהבות שמשווים בין שליחות לארץ לשליחות לחו"ל, מבחינת קשיים, מבחינת הכל!
כאילו אני לא מורידה חס וחלילה מהקשיים של השליחות בארץ אבל תודו שאם מישהי שליחה בארץ ומתלוננת על שהיא גרה בחור ולסוע לבצפר זה שעה וחצי כל צד, והיא לא פוגשת חברות אחר הצהריים, ואין להם חנות כשרה ליד הבית אז הם עושים קניה גדולה פעם בשבוע באושר עד – זה לא דומה לבת שפוגשת חברות פעמיים בשנה, והאוכל הכשר שלה הוא בייסיק – אין מעדנים וגלידות רק כשטסים לארץ, ועל בצפר אין מה לדבר בכלל כמובן שאין, והיא היתה מעדיפה לנסוע שעה וחצי בשביל זה..
אז באמת סורי אבל אין מה להשוות, ועם כל הקשיים של שליחות בארץ, אתן צריכות להבין שזה לא דומה אפילו.
זה נראלכן הגיוני שילדה בת 14 נוסעת ללמוד בפנימיה? כל ישראלית ממוצעת שתשמע את זה תגיד שבטח המשפחה שלה הרוסה או שיש לה בעיות, זה לא דבר רגיל, זה הקרבה, אבל לא הקרבה של נסיעה שעה וחצי מהבית, זה הקרבה של החיים, הקרבה לפגוש את אחים שלי 4 פעמים בשנה, להתגעגע כל הזמן. האחים הקטנים שלי לא יכירו אותי באמת. בחיים לא גדלנו באותו בית. ואין דבר קשה יותר מלגור 24/7 עם חברות, בטוח יש בזה גם דברים כיפיים אבל זה לא מצב רגיל בכלל.
אז בקיצור תעריכו את מה שיש לכם ותפסיקו להשוות.
מאיתנו – כל השליחות בחו"ל.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
48 תגובות
אני לא מגיבה בד"כ, אבל עכשיו הייתי חייבת.. מסכימה עם כל מילה שלך!!
אני שליחה בארץ.
שנוסעת לא מעט זמן לבי"ס ולא פוגשת חברות אחה"צ ואין לה איפה לקנות קרוב לבית.
ואני מעריכה אותך, ושכמוך. מאוד.
לא יכולה לסבול כשאומרים על שליחות בארץ ש'היא קשה בדיוק כמו שליחות בחו"ל ואולי יותר'. לא יכולה לסבול!!
על מי אתם עובדים??
נכון, יש כאן קשיים. לא קל, בכלל לא.
אבל להשוות?? להגיד שזה אותו דבר "ואפילו יותר"???
תומכת בך מרחוק:)
שליחה, בארץ.
חושבת בדיוק כמוך…
אני שליחה בארץ חצי שעה לחברה הכי קרובה אין חנויות ברדיוס
אבל אין מה להשוות…
אבל אין גם למה להשוות כולנו עושים את הרצון של הרבי…
מה אכפת לך שמשהי בארץ אומרת שהיא סובלת כמוך? אז היא אומרת… (ויש לי חברה שהיא בארץ וקשה לה אפילו יותר משליחות בחול… אז… זה גם תלוי…)
אל תדברי בשם כולנו
תודה
❤
גם אני בדרכ לא מגיבה אבל בשביל מה ההשוואות האלו???
כל אחת נמצאת איפה שהרבי שם אותה ואין בכלל מה להשוות למי יותר קשה!
ויכול להיות שיש שליחה שדווקא כי היא בארץ הרבה יותר קשה לה מאשר בחול..
ברור שמבחינת חול וזה זה נשמע יותר גרנדיוזי אבל בארץ יש לא פחות קשיים ואפילו לדעתי יותר אני לא יפתח פה אבל יש שליחים בארץ שמתמודדים עם הרבה דברים יותר מאשר בחול
תחייו את החיים שלכן תעשו את השליחות שלכן ותפסיקו לבדוק אם לשני יותר קל או לא
מסכימה ממש. כל מילה. כאילו, אנחנו נשמח באמת שפעם אחת תחשבו לעומק על הקשיים שלנו לפני שמשווים בינינו לבין שליחות בארץ, שכמו שלב אמרה אנחנו הכי לא ממעיטות מהקושי שלכן, אבל לא, אין מה להשוות. חדמש. וזה לא קשיים שכאילו יאללה יעבור לי מחר.. אני מדברת על אתגר יומיומי. אני מדברת עלזה שאני מוצאת את עצמי בוכה לכרית ושואלת את הרבי למה הוא זרק אותי לכאן. למה לא מגיע לי חיי חברה נורמלים וביצפר אמיתי ולמה אני צכה לעזוב את הבית כשיש לי עוד 5 שנים פלוס עד חתונה. מדברת על אירועים נונסטופ ועל חיים פרטיים שנגזלים לי יום אחרי יום, בתמורה להקרבה מטורפת בשביל מישהו אחר. אין תשובה. (בעצם יש, אבל זה לא לכאן) ושאף אחד בבקשה לא יגע לנו בכאב ובקושי. הוא לא שלכם. ואין מה להשוות. אה, ודבר אחרון, חלאס עם הסטיגמות עלינו.
"אני מדברת עלזה שאני מוצאת את עצמי בוכה לכרית ושואלת את הרבי למה הוא זרק אותי לכאן." תקשיבי, זה בול המילים שרציתי לכתוב בתגובה שלי (כתבתי את התגובה שלי לפני שעלתה התגובה שלך). ממש חשבתי על זה, חשבתי על הלילות שבכיתי בגלל זה – וזה לא סתם תיאור ספרותי – אבל חשבתי שזה כבד מדיי.. אבל את צודקת, צריך לתת לזה מקום. זה נורא קשה, ולפעמים בכלל לא מרגישים שעושים משהו בשליחות – וכ"כ הרבה זמן אני שואלת את עצמי – למה דווקא אני? יש ילדות שהיו מקבלות את זה יותר בשמחה! למה אני?
וכמו שכתבתי למטה, שזה נושא נורא כואב בשבילי שהשליחות בארץ אולי לא חשבו עליו – בגיל 14 נוסעים לארץ. לא רק אני, גם האחיות. יש לי קרובי משפחה קרובים מאוד שאני בקושי מכירה. זה כל כך קשה, ואני שואלת את עצמי: אפילו לגור עם האחים והאחיות הגדולים (והקטנים) שלי עד החתונה לא מגיע לי?! ועכשיו אני חושבת – מה עם השליחות שהן הכי קטנות במשפחה?! יכול להיות שכמה שנים הם יגדלו כמו בת יחידה?! זה נורמלי?
סליחה על הנאום שלי.. זה פשוט נורא חשוב לי לציין את זה. שיבינו.
וואי שליחה תודה שאת מזדהה.
שליחות חיי, את שליחה בחול?
אני לא חושבת שההשוואות שלך מתאימות.
אני שליחה בארץ וגם לי החיים הפרטיים נגזלים יום אחרי יום, ויש לי עוד מלאא קשיים כאן בשליחות
זה נראה לך מתאים להמעיט משליחות אחרות?
אני כותבת את זה גם לבת שכתבה את הפוסט,
אני קראתי אותו ממש בכאב לב.
השליחות בארץ מאד מאד מתמסרות, ויש שליחות בארץ שיש להם קשיים שאין לשליחות בחול, אז בואו בלי לזלזל.
אגב, שיש שליחות בחול שגרות ממש בקרבה אחת אל השניה, כאשר בארץ יש שליחות שגרות במרחקים מאד גדולים לחברות מבית הספר שלהם..
בקיצור, כל מקום וההתמודדויות שלו
בלי השוואות.
נכון, יש שליחות בחו"ל שגרות קרוב מאוד אחת לשנייה, אבל גם יש כאלו שלא, ממש לא, כמוני למשל, אז אל תחשבי שכולם, כי זה ממש לא!
כן אני שליחה בחול. סורי על האיחור לא עקבתי. אני ממש ממש לא באה להשוות, ההפך, מצדדת במה שלב אמרה שהכי אין מקום כאן להשוואה, פשוט קצת פירטתי את הקשיים שלי. שליחה בארץ- אני ממש לא ממעיטה מהקשיים של שליחות בארץ, אני בטוחה שיש להן מיליון קשיים אחרים שאנחנו לא מדמיינות לעצמינו ולא מודעות אליהם, ואנחנו ממש לא באות לזלזל. סורי שהתפרש מהתגובה שלי שאני מזלזלת ח״ו בשליחות בארץ, ממש ממש לא.
יש לנו תכלס את אותם ההתמודדיות בסדר גודל שונה אז אנחנו כן מבינות את הקושי ובעיקרון כן יש בנות ששליחות בחול וסליחה יש להם הרבה פחות אתגרים מלי
דבר ראשון זו לא הדעה של כולן!
יש לי חברות שהם שליחות והם ממש לא חושבות ככה.
אבל את צודקת ממש (לפי דעתי)
אני לא מסנה להשוות ולא להתייחס לקשיים אחרים כאל זוטרים
אבל מי שאומרת שהקשים בארץ ובחול זה אותו דבר
אז שתדעו שלא
ואני לא יגיד מה יותר ומה פחות, כי זה תלוי במיקום..
היי
אני לא יודעת בדיוק עם מי התייעצת ודיברת על זה אבל בטח לא עם כל השליחות בחול כי עם כל הכבוד, אני לא מסכימה
אי אפשר להשוות
לשליחות בארץ קשה כי הם ממש שונות מהחברות שלהם בכל מיני תחומים ולנו קשה שאנחנו לא רואות אותם
עם זאת, אי אפשר להגיד שיותר קל להם כי הם רואות אותם
זה לא אומר שקל ולא אומר שלנו לא קשה
לשתינו קשה, ויש מספיק קשיים בעולם כדי שנוכל כולנו לקבל 😊
אוהבת ומעריכה את כל השליחות,
שליחה בחול
אני ממש לא רוצה להשמע מתנשאת או משהו, ובאמת שאני מעריצה את השליחות בארץ!
אבל אני מסכימה עם הפוסט הזה. לא תבינו כמה קשה לנו.
מסכימה איתך..
קודם כל ממש מעריכה, אני לא חושבת שיש מקום להשוואה כי פשוט זה שתי דברים שונים, ואם תשאלי אותי אישית ובכלל אני מאמינה שרוב האנשים לא יסכימו להקריב את מה שאתן מקריבות ויבחרו בשליחות בארץ.
אבל כמה שאין מה להשוות אני בכל זאת רוצה..
אז קודם כל מה שאני כותבת תלוי מאוד בבית חב"ד ובשלוחים, גם בארץ וגם בחול כל בית חב"ד עובד ומתנהל אחרת , אבל באופן כללי השליחות מבחינה הטכנית מתנהלת מאוד מאוד דומה בחול ובארץ,(המנטליות והתנאים משפיעים מאוד ולכן אני לא אומרת שזה אותו דבר, אבל זה מאודד דומה, ואני כותבת את זה מהכירות קרובה מאוד).
בנוסף לזה יש קשיים בשליחות בחול שאין בארץ, ואלו קשיים מאוד גדולים ומשמעותיים- מרחק מהמשפחה, אוכל כשר, לעזוב את הבית, חברה..
אני סופר מעריצה של כל שליחה בחול על כל מילה שכתבתי שהיא התמודדות מטורפת, אבל הייתי שמחה לספר לכן על הרבה חסרונות שיש בארץ ולא קיימים בחול, ישראל לא מאפשרת חיים תותים בכלל😏 במיוחד בתור שלוחים..
(אני לא מתכוונת מבחינת כמות היהודים והאוכל הכשר, אני מתכוונת לפרמטרים אחרים שאין לי כוח לפרט),
אני לא רוצה להשוות את זה בכלל ואני מסכימה בפה מלא שהקשיים בחול משמעותיים יותר, אבל הייתי שמחה שקצת יותר יכירו ויבינו מה זה אומר שליחות בארץ..
טוב יש פה מליון חורים ואין לי כוח לעבור על מה שכתבתי אז תסלחו לי על זה🙂
מוזמנת לספר…
באמת מעניין אותי לשמוע על שליחות בישראל…
את כ"כ צודקת!! הסברת את זה כ"כ כ"כ טוב!!
תודה ענקית!!
אני שליחה בחו"ל ונורא נורא קשה לי באמת, ובאמת בגיל 14 אנחנו נוסעות לארץ לפנימייה ופוגשות את האחיות רק פעמיים בשנה!
זה נורא קשה,
וחוץ מהפרידה,
זה גם הרגשה של להיות שונה.
וקשה לי לקבל את הדין הזה באהבה.
הרי לא אני בחרתי להיוולד בשליחות.
ושלא לדבר על הקשיים של לפני שנוסעים – לא פוגשים שום חברות ושום דבר, וגם את האחיות הגדולות – פוגשים פעמיים בשנה.
ולפעמים בקושי מכירים את האחים הגדולים..💔💔😭😭
וזה לא עניין של להצטרך לבקש מהמוכר דווקא לחם כשר, לנו אין לחם כשר בכל העיר, ואנחנו מכינים בעצמנו או משלמים למישהו שיכין לנו במיוחד.
ואני לא אומרת שלשליחות בארץ לא קשה.. אני אומרת, שהקשיים שונים, ובוא נאמר שבשבילי זה חלום לנסוע שעה כדי להגיע לבית ספר ולפגוש חברות.
כשליחה בחול, מעצבן אותי כל הנושא הזה
וואו וואו כל כך קשה לכן לפרגן לאחיות שלכן, השליחות בארץ? באמת שגם להם קשה, ואף אחד לא משווה..
אני מסכימה עם מה שאמרת, אבל מה הפואנטה? בשביל מה כותבים את זה שוב ושוב? בשביל להתמסכן?
אני לא חושבת שזה נכון להוריד לבנות אחרות ולתת להן הרגשה שהן פחות ממך. לכל אחת מותר להרגיש מה שהיא מרגישה בלב שלה, אבל כל הפוסטים והתגובות האלו של כמה מסכנות אנחנו השליחות בחול, לדעתי מיותרים. ואני כותבת את זה כאחת מ'שלכן', שליחה גאה, בחול. לא הייתי מוותרת על הזכות, למרות הקשיים. ומצדיעה באופן שווה גם לבנות שליחות בארץ. אני לא חושבת שיש לנו את הזכות בכלל להשוות ולהחליט מי יותר מיוחדת ומי יותר עובדת קשה.
כי שליחות זה בכלל לא עניין של תחרות, ואי אפשר להשוות בכלל.
סורי אם יצאתי קצת מתקיפה, זה פשוט נושא שמאוד בוער לי…
♡
פעם הבאה תחשבי לפני שאת חותמת בשם כל השליחות בחול, תתפלאי לדעת שיש כאלו שחושבות אחרת..
איזה חמודה את❤
ממש צודקת!
מזדהה ממשש
חמווודהה ❤
תכלס הרבע שם כל אחת איפה שיהיה לה הכייי טוב:)
תודה❤
התגובה שלך בול,
אני שליחה בארץ ובטוחה שקשה לכם מאוד ומהיכרות עם שליחות מחול , מעריכה ברמותתתת
אבל כשכותבים את זה,
גם אם לא התכוונתן, זה מכאיב,
גם אם לא התכוונתן זה מרגיש זלזול,
גם לי קשה,
ואני לא מצליחה להסביר את עצמי במילים, אז מסיימת,
אבל משפט אחרון:
לפני שאת כותבת פוסט כזה ממליצה לקרוא אותו מנקודת מבט אחרת ולראות איך היית מרגישה אז, יכול להיות שלא תביני, אבל תנסי.
בכל אופן מעריכה ממש ממש💖💖💖
וואי את צודקת 1000%
גם אני שליחה
וזה סיפוק גדול
אבל עדיין
יש קשיים עצומים
הנקודה של הפנימייה תפסה אותי ממש
תחשבי עליי שאני לא אכיר את אחותי הקטנה
וכשאני טסה הביתה זה טיסה מפרכת שאולי כבר עדיף להישאר בארץ
את פוגשת את אחותך מקסימום פעם בשבועיים
אני לא אפגוש אותה חצי שנה
וזה עצוב…
אבל עדיין
הרעבע שם אותי בשליחות כי זה המקום הכי טוב בשבילי!!!
אני הייתי שליחה קודם בחו"ל בחור שבחורים ואז בארץ ואין מה להשוות בכל אחד יש קשיים שונים תלוי בבית חב"ד ובשתיהים יש קשיים לא יותר ולא פחות וכן יכול ליהיות שלשליחה בארץ יותר קשה זה תלוי ממש בפרטים ובכל אחת ויש גם שליחות בארץ שהולכות לפנימיה כי הבצפר לא במרחק שאפשר להגיע כל יום אז לא להכליל בבקשה
שוב ושוב הנושא הזה עולה. לא אתן (כל מי שמזדהה עם הפוסט) המצאתן את הגלגל.
מעניין, שלא חשבתן על זה שגם שליחות בארץ הקודש יוצאות מהבית בגיל 14.
מעניין, שלא הזכרתן – את הקהילות המפותחות שיש בחו"ל.
מעניין, שאתן מחפשות את "גאוות היחידה" אבל לא רוצות את ה"סטיגמות".
מעניין? כבר לא כל כך. אבל אל דאגה -כל מי שמאוד קשה לה להיות שליחה בחו"ל – מוזמנת להיות שליחה בארץ, באמת – תהני מהשוקולד הכשר, מחווית הנסיעה לקניות בגדים ומפילוסופיה ארוכה עם מישהי שקוראת לעצמה דתיה וכמובן מעוד הרבה דברים.
זכיתי להיות שליחה בארץ הקודש. לא אותר על הזכות כל כך מהר – רק בגלל שאמרתן שכל הזכויות על השליחות – שמורות לכן.
(אני מניחה שלא מעניינות אתכן עובדות, אז אני לא מציינת אותן)
וואלה מסגרת
הקהילות המפותחות בחול- חמודה לפעמים הבעיות מגיעות דווקא מהם, שרוצים להוריד את המחיצה בעזרת נשים
גאוות היחידה- אני מצטערת אבל גם השליחות בארץ מחפשות את הגאווה הזאת
זה לא מתוך זלזול, אני באמת רוצה לדעת מה הקושי שלך בשליחות.
*אני מדברת על קהילה חבדית גדולה. (גדולה זה יכול להיות גם עשר בנות באותו גיל, שכולן שליחות שם.)
אני בהחלט בשנים האחרונות מחפשת את גאות היחידה. זה חשוב לי. גם אני מרגישה שהילדות שלי היא לא חרדית קלאסית.
עצוב לי כשהמושג "שליחות" הוא רק של שליחות בחו"ל.
ואני מה? אני לא צריכה שהרבי יהיה אחראי על החינוך שלי? לי לא קשה? אני סתם נופשת להנאתי?
א. גם אני גדלתי בלי חברות. גם אני למדתי את חיי החברה רק ביציאה מהבית. (אז נכון שיש מקומות שבהן אין ילדים יהודיים. אבל גם בארץ – כשאין את הקהילה התומכת – אין חברה.)
ב. כשרות – זה לא בערך לשליחות בחו"ל. אבל כן ראוי להתייחס לקושי להשיג מוצרים בכשרות מהודרת, אי היכולת להתארח. הרבה ניואנסים שצריך להסביר. למה רבנות לא מספיק לי? ומה הבעיה בחלב נוכרי? וכו'.
ג. השליחות עצמה. מהי בשבילך? לדאוג למטייל לארוחה חמה? ללמד יהודי לומר שמע ישראל?
בארץ, זה קשה הרבה יותר. כולם ישראלים – אין סיבה הגיונית שאנחנו נהיה הבית שלהם. יש שמגדירים את עצמם דתיים – ולא בדיוק מעניין אותם לשמוע אותנו. הפצת המעיינות – מורכבת קצת יותר. להסביר בבהירות ובעדינות על חבד. באים אלינו בטענות.
יכול להיות שפיזית – קשה יותר לחיות בחו"ל אבל בארץ – השליחות עצמה – מורכבת.
ד. שליחות בשדה החינוך – (אני יודעת שיש כאלה ששכחו מזה בכלל, אבל בספר השלוחים נמצאים גם המורים והמורות) כן, חד משמעית. אנחנו, אלה שלא גרים בקהילה חבדית – לפעמים לא מספיק רואים את הערך של עובדי ההוראה. בפנימיות. בתיכונים. בכל מוסד שמייצר שלוחים. וכן, הילדים צריכים להתחלק יחד עם התלמידים בהורים שלהם.
ה. גאוות יחידה – לשליחות בחו"ל – יש קעמפים, בתי ספר חבדיים לשליחים. יש גאות יחידה. חיים את זה.
לשליחות בארץ – אין! זו עוד סוגיה בבדידות שאפשר לחוש בשליחות. אני מחזקת את עצמי. ההורים שלי מחזקים אותי. אין אף פעם שבה אני שווה בין שוים!
המאמץ לשמור על המקום שלי, בתוך העולם. קשה ומורכב.
ו. גם בארץ יש חורים. באמת, יש חורים. מקומות שמסובך לגור בהם מכל בחינה. אני יודעת שלא חושבים על זה – בדרך כלל מכלילים שליחות בארץ – בכל מקום בארץ. אפילו בערים המרכזיות. "כל יהודי הוא שליח" ולכל שליח יש נסיונות משלו. ואין עניין לבטל קושי של אנשים אחרים.
אני חושבת שאפשר להמשיך, אבל זה מיותר ואין לי עניין להשוות בין קושי רוחני לגשמי.
אהבתי ממש את מה שכתבת
התחברתי ברמותתת והזדהתי
אני גם אוסיף על מה שכתבת, שבשליחות בארץ יש הרבה מאד אנשים נגד יהדות, וזה מתבטא בהרבה מאד דברים, הם גם פחות חמים ליהדות, וזה באמת בשונה מהשלוחים בחול שלהם קצת יותר קל מהבחינה הזאת..
צודקת, מי יודע, אולי לפחות כאן באתר, יתנו לנו להיות שליחות. ובכל זאת – את השליחות יש לבצע.
תמיד ידעתי שיש קשיים, תודה רבה רבה שאת כתבת את כל זה ושתדעי שאני ממש מעריכה אותך ואת כל השליחות בארץ!
בהצלחה יקרה שלי כי אני רואה שקשה ❤️❤️❤️❤️❤️❤️
תודה!!
תודה! קשה, ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן – בכל נקודה בגלובוס. הצלחה לכל בנות הדור השביעי – שזכינו וקיבלנו את השליחות.
מסכימה.
עם הכל.
וכל מילה.
שלך.
מסגרת התמונה.
אממ, תודה על ההסכמה… זה לא היה אמור להיכתב תחת שמי המכובד, משהו שקשור להיותי מסגרת?
את צודקת במליוןן אחוז
ראיתי את זה בפוסטים קודמים על הנושא, זה נשמע שאת טיפה תוקפת
אבל כאילו זה נראה שממש חשוב לך הנושא כי את שליחה בארץ
אז כן אני שליחה בחול ומאודד' מעריכה את השליחות בארץ
וכמו שאת אומרת יש המון קשיים בארץ שאין בחול. לכן מראש אין שום צורך להשוות
בהחלט, כפי הידוע לי יש לי נפש בהמית פעילה ועוד לא מרוסנת, והכבוד האבוד שלי זועק.
אין מה להשוות, לדעתי ההגדרה לקושי צריכה להיות שונה, ולא תחת הקטגוריה "שליחות בארץ" או "שליחות בחול".
אלא להסביר ברור למה כל אחת מתכוונת. יש "שליחה ללא בנות גילה." יש "שליחה בלי מצרכי מזון מפנקים". יש "שליחה בבית ספר קטן" ויש "שליחה בבית ספר וירטואלי" "שליחה מחוץ לבית" "בת של שלוחים שלא מוצאת את תפקידה בשליחות" "שליחה בתנועת נוער"
לכולנו יש תפקיד – אם אנחנו רוצות הזדהות, כדאי להגיד לאיזה חלק בשליחות אנחנו מתכוונות.
בהצלחה בשליחות של כולנו
וווואווווו ככ נכוןןןן
בואו נספר לכן כמה עובדות עלינו השליחות בארץ
-עד כיתה ו' לא ידעתי מה זה לצאת מהבית אחרי שעות הלימודים לחברות
-אחרי כיתה ו' שהייתי מספיק יודעת את הדעות שלי בשביל להתמודד מול העולם הגדול (ואווואוו איך הוא גדול) התחלתי לצאת מהבית ולהכיר חברות- זה היה קשה וזה עדיין קשה (אחרי 5 שנים) אינספור שאלות שגם לך גורמות שאלות
-להגיע הביתה פחות משעתיים אחרי סום הלימודים (יש כזה דבר בכלל??) זה גם יכול לקחת 5 שעות
-האוטובוס איחר ב3 דק חוויהההה זהו תוספי חצי שעה או יותר לחכות לקו הבא..
-נגמר החלב זהו אין קפה עד שניגע לסופר (וזה יכול לקחת 3 ימים)
-להישאר אצל משפחה או חברות אחרי הביס כי אחת חייבת- אחד הדברים הקשים!!
-מבחן?? אני כבר יודעת ללמד את עצמי;)
-בביס מישהוא סופר אותך??? מישהו מעריךךך??? את רק צריכה להיות הכי חסידית והכי טובה כי הרי את שליחה ולא הגוני ששליחה אחרי שעתיים וחצי נסיעה תצטרך איפוס קטן לפני שהיא מתחילה תפילה נכון?? הרי היא שליחה!!)
-והחורים, אם אגיד לך איפה אני גרה את לא תדעי להגות אפילו את השם..
אז לסיכום,
1לא משווה בכלל
2 מעריכה אותכן ברמות
3- אל תנסו להיות מסכנות כי אנחנו גם יודעות
4- אפחת כאן לא מסכנה כולנו זכינו בזה
5- הקב"ה יודע איפה הוא שם אותך, סמכי עליו:)
בהצלחה לכולנו
אני לא באה להשוות ממש ממש ממש לאא!! ואני מעריצה אתכן בטירוף שליחות בחול!!
אבל אני לא חושבת גם שיש מה להשוות, כי יש כלכך הרבה קשיים גם בארץ שאיתם אתן שליחות בחול לא נפגשות, אני לא אפרט כאן אבל כל אחד והחבילה שלו והשליחות שלו ואיפה שהרבי שם אותו! יש שליחים בארץ עם קשיים שאתן לא מתארות לעצמכן. אז נכון אצלכן הקשיים באמת קשים אבל זה לא אומר שאצלנו פה בארץ יותר קל. קחו לתשומת ליבכן.
אני גם שליחה בחול וזה באמת קשה, אבל אני לא חושבת שמי ששליחה בארץ יש לה "חיים קלים" כל אחד קיבל את הקשיים שלו ולמשל ההתמודדות שלך זה שאין לך חברות והתמודדות של מישהי בארץ זה שעשו עליה חרם, וגם אם את חושבת שהחיים שלך יותר קשים משל אחרים אז לפעמים צריך לנסות להסתכל מזווית אחרת , ובסופו של דבר כל אחת מתמודדת עם שלה ולא צריך להשוות
הייי
מבינה לגמרי את ההתמודדות, את הקשיים, את המורכבות בכל דבר. יש לי גם דודים שגרים בחול, והסיפורים גולשים החוצה..
אבל לומר שאין מה להשוות? שנפסיק לחשוב שקשה לנו כי לכם יותר? ובלי לדבר שלא בטוח שלכם קשה יותר, את לא יכולה להיות בחו"ל ולומר שבארץ קל יותר. גם אחרי שתהי בשני המקומות, תנסי ותבדקי – עדיין לא תוכלי לומר מה קשה יותר.
כי כל אחד ומקום השליחות שלו, והסביבה שלו, והקשיים שלו.
יכול להיות שבחו"ל יותר קל, יכול להיות שבארץ יותר קל. בכלל – זה לא משנה, למה להשוות? מה זה כל כך אכפת?
אבל גם אם כן, זה פשוט לא ניתן להשוואה. כי ככה.
יש מקומות ויש מקומות. יש אתגרים ויש אתגרים. זה פשוט התסיס אותי ההשוואה הזאת, וגם איך שכתבת "אז באמת סורי אבל אין מה להשוות, ועם כל הקשיים של שליחות בארץ, אתן צריכות להבין שזה לא דומה אפילו". מי אמר שזה לא דומה? אולי זה אפילו מורכב יותר?
לפי מה החלטת? אז בסדר, אולי הכרת מישהי אחת או שתיים, אפילו עשר, שהשליחות בארץ קלה להן. אבל להכליל?
מקווה שהבנתן והפנמתן.
אוהבת למרות הכל, בלי השוואות וסטיגמות❣️
סורי שאני אומרת אתזה ככה אבל הפוסט לפי דעתי טועה..
אני שליחה בארץ, ואמא שלי מגיעה ממשפחה ששליחה בחו"ל מה שאומר שאף אחד ממשפחתה לא גר ארץ..
לפי דעתי לה קשה לא פחות!!
היא פה לבד בדיוק כמוך, המנטליות והתרבות שונה וזרה.
וזה מצחיק לשפוט כאילו אנחנו קובעות, על מה הדיון?! כל שליח נמצא בדיוק איפה שמתאים לו, לכל אחד יש את האתגרים וההתמודדויות שלו. ואם השליחים עושים את זה מתוך כפייה אז זה מאבד את כל הטעם!
שליחות צריכה לבוא מתוך שמחה ואהבה (הן בארץ והן בחו"ל) לא מתוך זה שאני עכשיו יושבת ומחפשת למה אני השליחה שהכי קשה לה מכל היקום! כי זה לא הרצון של הרבי!
ברור שזה קשה ויש אתגרים אבל אין צורך להתמסכן כי שליחות זוהי זכות שהיא חובה.
אני רואה את כל הדודים שלי שנמצאים בחורים הכי הזויים, איך שזה בתת מודע שלהם שהם פה בשליחות של הרבי וזה הדבר הכי טוב שיכול להיות להם והם מאושרים כל חייהם שהם זכו בפייס! מה יותר כיף מלהניח לעוד יהודי תפילין?!
(חוץ מזה שיש יישובים נידחים בארץ לא פחות מחו"ל, וגם תתפלאו אפילו תל אביב יכולה להיות שיא המאתגרת עם כל ההפגנות והאנטי דת שחוגגת שם יש לא פחות קשיים..)
לדוגמא שמעתי משהוא חזק: בשיר "כי בן של שליח הוא מחומר מיוחד" יש קטע שהולך ככה: "ובעצם החיים מאד קשים" בנות שינו אתזה ל: "ובעצם החיים מאתגרים:)" זה נראלי בדיוק המילה יש אתגרים אבל אנחנו פה כי רבי צריך אותנו! אנחנו הילדים של הרבי, איך אפשר לראות אתזה כקושי?!
אולי אני שופטת סתם אבל אשמח לשמוע את דעתכן:)
היי אני גם כן שליחה בארץ,
ובכלל לא אוהבת להתגאות בזה.
לא אוהבת שמדברים על זה
אנחנו בדיוק כמו החברות שלנו.
יש לנו לחם, חלב וכו
יש הכל כשר בסופר ליד.
כי אם כל הכבוד החיים שלנו דבש,
אז כן יש קשיים פה ושם אבל באמת טוב לנו.
אנחנו מוותרים על מותרות
אבל חיים את החיים
גאה בך ממש
קודמכל, אף אחד לא משווה, איפה שמעת שמישהו משווה בין שליחות בחול לשליחות בארץ?
זה פשוט שני דברים שונים לחלוטין.
בחול הרבה פעמים הרבה יותר קשה מבחינת בדידות ולהסתדר, ובארץ הרבה יותר קשה מהבחינה שלפעמים אנשים הרבה יותר קשים לדת ומתנכלים לכל דבר שחבד עושים..
לא אומרת מה יותר קשה. וזה גם בכלל לא משנה.
לכל אחד יש את השליחות שמתאימה לו, כל אחד בחר מה מתאים לו ולאן הרבי שלח אותו מה העניין לריב למי יותר קשה?
מעריכה ברמות שליחות בחול, אני רואה ומכירה הרבה בנות שמגיעות בגיל ממש מוקדם, זה פשוט הקרבה מטורפת!!
מצד שני שימו לב שלפעמים אתן מזלזלות בשלוחים בארץ ובטוחות שרק השלוחים בחול הם האמיתיים..
וסתם עוד שאלה, מה היה העניין של הפוסט? מישי לא מזמן כתבה לך פה שזה אותו דבר או שסתם כתבת בשביל להוריד טיפה לבנות ושיעריכו אותך?
ממש מקווה שזה לא פוגע. שלא תחשבי שאני לא מעריכה, להיפך אני דווקא אחת שמכירה כמה ממש מקרוב שמגיעות לארץ, ורואה כמה הן מקריבות לעומת בנות אחרות:)
סתם עברתי פה על התגובות
ושמתי לב למשהו, שכל בת אומרת משהו אחר..
למה?? כי בתור מישהי ששליחה בחול אמרתי ככה
ואחת שבארץ מסכימה איתי והשניה לא
אין מה להשוות!
כל מקום יש את הקשיים שלו, את התמודדות שלו, יש מקומות בחול ששליחות שם זה יחסית קל ויש מקומות שבארץ זה מאוד מאוד קשה!
אז רבותי במקום להתכווח למי יותר קשה ולמי פחות בואו כל אחת תסתכל על החצי כוס המלאה שלה ותהנה ממנה.
ובואו נעריך כל אחת! כל מקום שהיא גרה בכל תפקיד שלה בכל קושי שלה (לא רק שליחות!)
כי בכל מקום זבה אחרת, וכל אחת מרבלת את זה אחרת מהשניה. נקודה.
מסכימה.. וגם לעולם לא נגיע למסקנה על הנושא הזה, (מנסיון 😜). המסקנה היחידי שנוכל לקחת מהנושא זה שלכל אחת יש שליחות משלה וצריך להעריך כל מסירות, קטן או גדול.
אוהבת ומעריכה את כולם!
שליחה בודדה (או שלא – תחליטו אתן)
אמאלה מרגיש לי שקצת תקפת אותי דבר ראשון לכל אחד יש תקשיים שלו ואני כרגע מתמודדת עם הקשיים שלי כשליחה בארץ ואלה החיים שלי כמו שאלה החיים שלך ולך קשה ככה ולי קשה ככה כל אחת מאיתנו קיבלה את הניסוניות שהיא יכולה לעמוד בהם לי קשה עד בלתי נסבל הנסיעה הזאת בבוקר ושאין לי שום חברה לידי או בכללי כלום וכל דבר שאני צריכה כמעט החיי חברה והכיף שלי נמצאים בעיר ליד אנחנו אף פעם לא השוואנו את אולי השוואת עכשו ואמרת החיים שלכם קלים לאומתי וזב לר נכון להגיד את זה והסבתא למעלה למה
מסכימה ולא מסכימה
בתור שליחה בארץ שמבלה את חצי מחייה בניסעות לבית ספר ואת החצי השני בלהתאושש מהנסיעות,
שבשביל לאכול משהו צריכה לנסוע זמן מכובד מאוד.
אין השוואה בכלל בכלל בכלל!!
רק,
האמירה שליחות בחו"ל יותר קשה משליחות בארץ לא נכונה.
היה לי קצת קשה הפוסט
לא משווה כי אין פה אפשרות של השוואה זה שני עולמות שונים ושלא נתין להשוות בניהן
אבל שנגיד אומרים שטטעל רק לשלוחים בחו"ל זה קשה
כי רגע ההורים שלי לא שלוחים?
אני לא שליחה?
אני צריכה ללמוד למבחן לבד או להשאר אצל חברה (וזה אחד הסיוטים שלי!!)
אני צריכה לשמור על עצמי כל הזמן
אני צריכה להגיע מעולפת ב7 הביתה אחרי יום לימודים מטיש ברמוות ועכשיו להתיישב להכין מועדון פלוס ללמוד למבחן או בגרות
אז גם תחשבו עלינו כי גם לנו קשה:)
(ודרך אגב יש לי חברות שהן שליחות בארץ והן גם נשארות לישון בפנימיה/משפחה ואת רואה אותם בבוקר אחרי בכי לכרית והן רוצות את אמא אבל מה נעשה שהנסיעה הביתה יכולה לקחת גם חמש שעות?? כמו שליחה באירופה..)