"שותפות להשכרה" /3

האוטו שלנו גדול ושחור

לפרק הקודם

(מקלות בגלגלים)

"היא רצינית?" מקלות הביטה בגולה במבט שהבהיר את דעתה לעניין.
"כנראה שכן", מבט קצר על גולה הבהיר שגם היא אינה מאושרת מהרעיון.
"מקווה שהיחידה של גל, במבי וגלידונית תצליח במשימתם או שחצי משרה וחמנייה יעלו על משהו, ולא נצטרך את שיתוף הפעולה עם השב"כ".
את המילה האחרונה ירתה מקלות כמעט בבוז כמו כולן חשבה (ובצדק!) שהצוות שלהם הטוב ביותר, למה להיעזר באחרים?
גולה נאנחה לעצמה בשקט, 'מקלות תגיד את דעתה בקול ולא משנה מהי ולמי היא אומרת זאת. היא חייבת קצת חינוך.' חשבה, עד שקולה של מקלות קטע את רצף מחשבותיה.
"אני מקווה שאת מבינה שאת מדברת איתם כן? אני מקסימום אשב בצד ואגבה אותך. רק המחשבה שאני אפנה לבקשת שיתוף פעולה עם השב"כ, מעוררת בי בחילה!" אמרה כרגיל בחוסר טאקט לחלוטין.
גולה שתקה בתבונה, ושתיהן ירדו בדממה במדרגות הבניין, בעוד שאינן יודעות שהמילה 'בחילה' היא המילה המדויקת ביותר לתאר את מה שקורה ברכבן של חברותיהן.
אילו היו יודעות על הסכנה שמרחפת על ראשן, היו מן הסתם רצות לעשות משהו ולא פותחות את דלת הרכב באדישות מרגיזה.

* * *
"יש לי תחושה לא טובה", אמרה במבי לאחר שתיקה ממושכת שהשתררה ברכב.
"ברור שתהיה לך כזאת", גיחכה גלידונת "תראי איך את נראית!"
"את יודעת שלא לזה התכוונתי!" נעצה במבי בגלידונית מבט רוגז.
"אולי תפסיקו לריב?!" קראה אליהן גל מעבר להגה.
"גם במבצע הקודם היא אמרה ככה!" אמרה גלידונית. למרות שזה היה נשמע קצת ילדותי וקטנוני, מעבר למילים היה אפשר לשמוע את הפחד המוסווה בהם.
"נכון", במבי הוכרחה להודות. "אבל הפעם זה רציני", אמרה בעקשנות "אני מרגישה שמשהו רע הולך לקרות".
גל חייכה אליה בעידוד ממקום מושבה וגלידונית ציחקקה בשקט.
לו רק היו יודעות עד כמה תחושותיה של במבי נכונות ומדוייקות,
מדוייקות מידי…
* * *

(אלי)

במבי וגלידונית נרדמו תוך דקה. הן התעוררו רק בזמן שגל ירדה מהכביש ובלמה את הרכב בפתאומיות באמצע שום מקום. "מה עושים גל? נכנסים לסיני עם הרכב?"
"נתלבש עכשיו ולאחר מכן נכנס לסיני עם הרכב", החזירה גל.
גלידונית יצאה מהרכב בקפיצה והוציאה שק שחור ונפוח מהבגאז'. היא שלפה ממנו ערימות בגדים מקופלים וזרקה על האדמה. במבי יצאה באיטיות, התכופפה ארצה לערימת הבגדים והפכה אותם מצד לצד על האדמה היבשה כדי שיתאבקו כראוי. לאחר מכן היא הרימה ג'לביה ארוכה ולבשה אותה מעל בגדיה במיומנות. גל וגלידונית הצטרפו אליה ותוך דקות ספורות הן ישבו שוב ברכב לבושות בבגדים בדואים מסורתיים.
במבי נהגה חזרה אל הכביש המוביל לכיוון מצרים ותוך דקות ספורות הן ניצבו מול גדר ארוכה ועמדת חיילים.
גל הוציאה ממעמקי אחד התיקים הבלויים שהיו ברכב תעודות מלוכלכות, והגישה לחייל הצעיר שניצב בעמדה תוך פליטת מספר מילים בערבית.

* * *

מקלות התיישבה מול ההגה בטבעיות, גולה תפסה את המקום לידה.
"קדימה, בואי נראה לשב"כ שאנחנו לא כאלה גרועות כמו שהם חושבים". ניסתה גולה לעודד את מקלות, מקלות עיקמה פרצוף בתגובה.
אחרי נסיעה לא ארוכה בפקקים תל אביביים ממוצעים, הן החנו את הרכב בקומה מינוס שתיים במטה השב"כ ועלו במעלית.

ברגע שהן יצאו ממנה בקומה אפס ניגשה לעברן אישה גבוהה לבושה חליפה מחוייטת, "מקלות וגולה?" היא שאלה, בחיוך שהיה נראה למקלות מתנשא למדי. גולה הנהנה.
"תודה שבאתן", היא חייכה שוב חיוך דיפלומטי ומקלות התאפקה בכל הכוח לא לענות לה במשפט שנון אודות הברירות שהיו להן לבוא לכאן, "מחכים לכן, בואו אחרי".
הן צעדו בעקבות האישה הגבוהה במסדרונות הארוכים עד שלפתע היא נעצרה מול אחת הדלתות ופתחה אותה.
"מקלות תהיי רגועה, גם אנחנו וגם השב"כ עובדים למען אותה מטרה". לחשה גולה למקלות תוך כדי שהן נכנסו לחדר.
האישה נעצה בהן מבט ארוך ואמרה, "אתן יכולות לשבת. עוד מעט יבואו לכאן כמה אנשים שצריכים לדבר איתכן". החדר היה ריק וגדול ובמרכזו שולחן ועליו שני מחשבים.
מקלות התיישבה על אחד הכיסאות והניחה רגל על רגל בהפגנתיות. "לפי איך שזה נראה, הם חושבים שהם הולכים לחקור אותנו במרתפים החשוכים שלהם". היא נעצה את עיניה במזגן שהיה מכוון על 16 מעלות קור.
גולה הנהנה ונאנחה בייאוש, "ספרינגפילד מצאה לה את מי לשלוח איתי לשב"כ. אני אבקש מאלי שתסדר לי מישהי אחרת בהמשך".
"רעיון נפלא גולה. חבל שרק עכשיו את חושבת על זה".

* * *
באותו הזמן בדיוק ישבה אלי מול שושי והמחשב ותופפה בעצבנות על משענת הכיסא. "אני מקווה שגולה שומרת שם על מקלות שלא תעשו שטויות. הייתי צריכה להגיד לספרינגפילד שתחליף אותה עם מישהי אחרת".
חמנייה שהייתה בסמוך החלה לצחוק כשדמיינה בראשה את מקלות מדברת עם אנשי השב"כ.
"נתחיל לעבוד", אמרה אלי ונאנחה. "מה מצאת לנו שושי?"
שושי שעד כה הייתה מרותקת למסך הסתובבה, "הנשק רק עובר בסיני, אבל הוא מגיע ממצרים. יש שם רשת שלמה של הברחות. רוב אנשי המפתח הם מהחמולה של משפחת סווארכה אבל את העבודה השחורה הם זורקים על בחורים משועממים שם מהאזור".
"בקיצור סיפור לא פשוט", סיכמה חצי משרה וכולן הנידו את ראשן בהסכמה.

* * *

(במבי)

"גולה, מקלות?"
רינה נכנסה אל החדר מכבה את המזגן בלחיצה, "סלחו לי".
"היא נראית כמו אינקוויזיטורית מספרד שמענה את הנחקרים שלה בהנאה", אמרה מקלות בלי טיפת בושה.
גולה נעצה בה מבט מתרה, "הגענו בכדי לשתף פעולה". לחשה בתרעומת.
מקלות שילבה ידיים בהפגנתיות ופנתה לרינה "יש לך משהו חשוב לומר?"
רינה הביטה בהן בזעזוע קל, "שתי הזויות".
"אנחנו ממהרות", מקלות הצביעה על השעון, מסרבת להתרגש.
"מקלות זה מספיק", גולה התעצבנה.
רינה הניעה את ראשה באי אמון, "אני רינה".
"את מי אתן מצרפות אלינו לצוות מהשב"כ?" התעניינה גולה. 'אני לא חייבת לספר לה שבמבי, גלידונת וגל יצאו לבד. נכון?'
"רגע, רגע לאן אתן ממהרות? קודם כל נבנה תוכנית מסודרת. אני שמחה שעשיתן את המעשה הנכון ובאתן להיות חלק מהצוות שלנו".
מקלות מלמה משהו בזעף.
"אמרת משהו?" רינה פנתה אליה במתיקות מבחילה.
"לא עניינך!"
גולה נאנחה. "איפה במבי שתעשה לך את אחת מסדרות החינוך הידועות שלה? היא אלופה בזה".

* * *

(מקלות בגלגלים)

הם לא ידעו אבל במבי, גל וגלידונית נכנסו ישר אל מלכודת דבש.

* * *

במבי עצרה את הרכב בפתאומיות.
גל וגלידונית קפצו במקומם.

במבי?" גלידונית נעצה בה מבט מאשים, "כמעט עפתי מהרכב!"
"אה? מה אמרת?" השיבה במבי באדישות מעצבנת.
"שאלתי למה עצרת!" אמרה גלידונית והתאפקה שלא להרים את קולה יתר על המידה.
(מקלות בגלגלים)

הם לא ידעו אבל במבי, גל וגלידונית נכנסו ישר אל מלכודת דבש.

* * *

במבי עצרה את הרכב בפתאומיות.
גל וגלידונית קפצו במקומם.

במבי?" גלידונית נעצה בה מבט מאשים, "כמעט עפתי מהרכב!"
"אה? מה אמרת?" השיבה במבי באדישות מעצבנת.
"שאלתי למה עצרת!" אמרה גלידונית והתאפקה שלא להרים את קולה יתר על המידה.
"אהה. למה עצרתי", במבי משכה את המילים באיטיות ותופפה על ההגה בעצבנות.
"במבי מה ראית?" גל קלטה סוף סוף שמשהו לא בסדר.
"מה ראיתי?" זה היה נראה שבמבי מנסה להרגיז אותן בכח.
"כן, מה ראית". לגל וגלידונית לא היה כח למשחקים. גלידונית נשפה בכעס,
וגל ניסתה לשמור על אורך רוח.
"את מוכנה להגיד מה ראית, הוד מעלת הסוכנת המהוללה גברת במבי?" היא ניסתה שוב.
"את זה", במבי הצביעה בתנועה כמעט בלתי נראית על רכב שחור, שעצר קצת מאחוריהן ולא היה נראה שהוא עתיד לזוז משם בשעות הקרובות, או עד שהן ימשיכו בדרכן.
לגלידונית וגל לא היה נצרך יותר משתי שניות כדי להבין במה מדובר.
"עוקבים אחרינו? למה לא אמרת קודם?" זה הדבר היחיד שהצליחה גל להוציא מפיה.
"מריבות וויכוחים לא יועילו לנו עכשיו בשום צורה", אמרה גלידונית, מעשית כתמיד, "אנחנו צריכות לברוח".
"נכון" הסכימה במבי, ‎ "אני רק מקווה שזה לא מאוחר מדי‎".
דלת הבגאז' נפתחה ברחש כמעט בלתי נשמע. שלושת הסוכנות לא פספסו אותו והביטו לכיוון המראה הקידמית בנשימה עצורה.

"בדבר אחד את צודקת", נשמע קול מרושע מאחוריהם, והן קפצו ממקומן.
"באמת כבר מאוחר מידי. אין לכן לאן לברוח. אני ממליץ לכן להיכנע".
האיש חיכך את ידיו בהנאה והיה נראה מאושר למרות שניסה בכל כוחו להסתיר זאת, האושר נראה בכל תו ותו בפניו.
לא כל יום מצליחים לתפוס סוכנות מוסד של שירות הביטחון, שנחשב לאחד הטובים בעולם, אם לא הטוב שבהם. וכמובן, של מדינת ישראל אויבתם המרה.
"צאו מהרכב אחת אחת", קולו חגג משיכרון ונראה שהוא בקושי מסוגל לראות את מה שמתרחש מתחת לעיניו, תחושת הניצחון הקהתה כל חוש בגופו.
ובדיוק את זה התכוונה במבי לנצל.

* * *