תפריט
אני מרגישה בתסביך,
משהו שצריך להיגמר וכמה שיותר מהר.
זה להרגיש את המשיכות שיש בתוכי, ולהודות לה' שלמדתי תניא.
אחרת, הייתי חושבת עצמי ליצור כלאיים.
כזה מין, שאינו דבר מגובש, כי אם חלקיקים חלקיקים.
ואני אסביר, אל דאגה, אני אסביר ☺️
לחזור מהרבי, זה לנחות ולכאוב.
כי כל הרצון שלי הוא רק לחזור לשם.
וההרגשה: 😶🌫️
אבל במציאות העכשווית,
אני רחוקה מהמציאות של, של, של שמה.
מי שהבין, הבין.
ואני?
אשמח לטיפים ❤️.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
תגובה אחת
מהממםםםםם
ואו