תפריט
ואין אני יודעת,
אם זהו מצפוני שלי,
שדופק לי בפנים,
עדינותו צועקת לי-
שמרי עלייך.
או שזהו מצפוני
על מצפונם
של כל אלה
שקבלו
את הבטחתי.
האמינו לי.
ועדיין,
בסוף כל יום.
עת חושך בחוץ ובפנים.
אני מחייכת לי,
חיוך ניצחון,
קלוש.
תודה לך,
ילדה שומרת על עצמה,
מבטיחה.
והם אינם יודעים.
כל אלה
שסמכו עליי.
אינם חושבים
כי יש מקום לדאגה.
וכי קשה לי.
שלא ידעו.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
שכן ידעו…!
למה שידעו?
בשביל מי. בשביל מה.
בשביל מי? בשביל עצמך!
ילדה לא צריכה לשמור על עצמה כ"כ חזק
שתספר
שתשתף
כמובן את האנשים הנכונים
את ההורים
בטח שילדה צריכה לשמור על עצמה. וחזק.
חח. אנשים נכונים.
אהבתי!
את מה, את הכתיבה?
.
אעע. יפה.
תודה.
שומרת עליי.
בדרך שלי.
והם.. לא ידעו. כמה..
מה.. מה זה, קראתי עכשיו?
מצפונם. כל אלה שקבלו את הבטחתי. האמינו.
אני יכולה. לשמור. על עצמי.
וסוף כל יום. וחושך.
לא יודעת מה קראתי. יודעת רק שזו אמת.
וזה יפה.
וואו.
קראת.. אותי.
קראת אמת.
תודה.
ילדה.
זוכרת לשמור עלייך,
גם היום?
כל יום. תשמרי.
גם היום,
גם מחר,
תשמרי עלייך.
בשביל.. (מה?)
תשמרי עליה.
בכלל לא שמרת עלייך.
תראי אותך.
למה.