מעולם לא האמנתי שתשקרי לי ככה
שירי שלי,
אני רוצה להאמין שאת לעולם לא תדעי שאני זו שכתבתי את המילים כאן, שזה ירגיע אותי..
אני רוצה לכתוב לך בצורה הכי פתוחה וכנה שיש ומצד שני גם לתת ביטוי לרגשות שלי. למחשבות שלי. ועדיין משהו בי חסום. ואם תקראי? ואולי עדיף שתקראי? זה יחסוך לי הרבה..
אני נסערת. אני לא יודעת מאיפה להתחיל.
המורה שלך התקשרה אליי לפני כמה שעות. שעתיים אולי שלוש. הייתי בעבודה, כרגיל. כשראיתי את המספר שלה על הצג, עניתי מיד. 'רק שהכל בסדר, אלוקים'.
*
היא הייתה רגועה. מילות נימוס רגילות של שיחת נימוסין. אנחת רווחה מצדי. היא בסדר הילדה שלך. אז למה המורה התקשרה?
"רציתי להתעניין בשלומה של שירי, היא נראית לי קצת עייפה בימים האחרונים.. נרדמת הרבה במהלך השיעורים, לא רק בשיעורים אצלי, גם אצל המורות המקצועיות.."
"נרדמת..?" שאלתי כאילו שלא שמעתי את מה שהמורה בזה הרגע סיפרה לי.
"כן.. נרדמת. בהתחלה חשבתי שפשוט עייפה באופן חד פעמי ולא אמרתי דבר.. אבל אני רואה שזה נמשך ונמשך… רציתי שתדעי מזה. אולי יש צורך בבדיקות של ברזל, אולי חסרים לה ויטמינים. כדאי לשים לב לזה. אני עצמי סובלת מברזל נמוך ורציתי להציע לבדוק את העניין, עבורה, את יודעת. מקווה שאת לא חושבת שאני חטטנית מדי.." אמרה בנימה מתנצלת.
"ממש לא! אני מודה לך שהתקשרת ואמרת לי. ממנה אני לא שומעת על כך.. באמת כדאי לבדוק.."
"אני לא בטוחה שזה באמת העניין, רק מציעה כמובן.. אולי היא עדיין מתאוששת מהשפעת של שבוע שעבר ואני סתם הגזמתי.. פשוט היה לי מוזר שככה נרדמת כמה פעמים כל יום.."
"השפעת של שבוע שעבר..?"
"כן, זה היה בשבוע שעבר לא? היא לא הגיעה כמה ימים.. כמעט כל השבוע.. יכול להיות שמיהרה לחזור לביה"ס והייתה צריכה עוד כמה ימים בבית.. אני בטוחה שהיא לא תתנגד לשבת בבית כמה ימים" אמרה המורה בחיוך שנשמע דרך הקו.
אני לא חייכתי.
*
אני כבר בבית.. מנסה לעשות סדר במחשבות שלי. כותבת קצת…
זו הפעם הראשונה שאני מפחדת מהרגע שתכנסי הביתה ילדה שלי. מפחדת שאני לא אצליח להכיל את מה שקורה אצלך. שתראי אותי ותביני מיד שקרה משהו. שאני יודעת משהו.
אני כל כך כועסת על עצמי. שלא שמתי לב. שלא הבנתי שמשהו קורה. שלא קראתי את המפה נכון. שחשבתי שמדובר רק בעובדה שקשה להתחיל כיתה ט', בתיכון חדש עם חברות חדשות והנה זה תכף יעבור לך..
את הבכורה שלי. נערת הסוד שלי, כמו שאני קוראת לך.
חשבתי שגם אני הייתי מקום בטוח לסודות שלך.. ועכשיו אני מבינה אחרת.
אני מבינה שיש לך סוד שאני לא חלק ממנו. אני לא מודעת אליו.. ואם אהיה כנה עם עצמי, אני חוששת לדעת.
חוששת לעמוד מול ניסיון שיהיה גדול עליי.
אני שומעת את דלת הכניסה נטרקת. לא חזק מדי ולא חלש מדי. זו את. כן, הנה אני שומעת את התיק מושלך על הרצפה.
אלוקים, אני צריכה כוח. רוצה לדעת מה הדבר הנכון לעשות עבורך. איך לגשת.
ועד אז.. מורחת חיוך על הפנים, מסדרת את המטפחת ויוצאת אלייך..
ההצגה שלנו מתחילה.
אני אוהבת אותך שירי, לא משנה מה.
את יודעת את זה בכלל?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
אוףף, איזו מבאס לקרוא את זה!! אני כלכך מתחברת אליך אבל הכי מבינה את שירי..
כואב לקרוא. מקווה שתעשו את הצעדים את הנכונים❤
רגע שלאוון.. מה עשית בלילה..?
מה אפשר חעשות שלא מגיעים לתיכון.. אני באמת מנסה להבין..
אמא של שירי!!!
את לא מבינה איך צבטת לי בלב!!!
עשית לי דז'ה וו לתקופה.. קצת פחות טובה, הייתי אומרת.
גם אצלי המורה חשבה שחסר לי ברזל, ועודדה אותי לעשות בדיקות דם. האמת שזרמתי איתה!
זה כיסה על משהו אחר שניסיתי להסתיר.
ולא, לא נרדמתי בשיעורים, לא הסכמתי לעצמי, למרות שהייתי סחוטה מעייפות… אחרי מה שהיה בלילה.
וואו.
איזה זכרונות… הלוואי שהייתי יכולה למחוק אותם!
ולגביי הבת שלך, בבקשה. תתני לה!
יכול להיות שהיא פשוט עוברת תקופה קשה וכל מה שהיא צריכה ממך זה רק תמיכה שקטה(!!!)
בבקשה, אל תכריחי אותה לגלות לך את הסוד שלה. אנחנו צריכות שיהיה לנו גם חיים פרטיים שאף אחד לא יודע עליהם.
תתני לה תמיכה, בלי לדעת.
ויום אחד היא באמת תעריך אותך על זה!!
ותדע, עד כמה אהבת אותה!
הסיפור הזה כ"כ אני!!
שלוואן, אני מצטרפת אליך.
אולי זו אמא שלי כתבה את זה?
מקווה שזה לא מה שהיא מרגישה וחושבת…
איזו מדהימה
ואמא של שירי, ברור שאת יודעת את זה,
וגם כל בת היא אחרת
אבל אני במקרה כזה רק צריכה הרעפות של אהבה אינסופיות. אהבה אהבה אהבה. דברים קטנים שבמיוחד בתקופה הזאת כל כך משמעותיים.
ולא לשאול את הבת שלך מה קרה ספציפית. אבל לשדר לה שאת מוכנה לשמוע אותה תמיד
גם את הדברים הלא מעניינים והארוכים והמשעממים.
וגרמת לי לצמרמורת בסוף, יש לך כתיבה מטורפת.
אמא יקרה אני חושבת שתורידיי לחץ
לא חייב לקרות איזה דבר קירטי
תתענייני בה בכנות כמו שרק אמא יודעת בסופו של דבר 🙂 הכי יעיל
הצלחה גדולה ❣ את אמא מהממת!
ואווו כתבת ממש יפה!! וכואבב..
מה היא עשתה בלילה??
אני ממש במתח…
ומה אתן עשות בלילות??
ישנות! נראה לי… אני לפחות:)
עומדות לי דמעות, לא יודעת למה הצלחת לרגש אותי…
אימלה איזה אימא מדהימהה
אני קוראת את זה רק עכשיו וזה פשוט מושלםםםם דאיי.יותר מידי
מה היא עשתה בלילה
בתור זאת שהיתה במקום של שירי קוראת והלב נשבר לי ה' יסלח ליי על הצער שגרמתי לך אמא שליי