היום היה בשכבה שלנו מפגש מגבש.
הפופולאריות של השכבה חשבו על הרעיון. לא חשבו לשתף אותנו, הפשוטות, בתכנונים. וכמו תמיד, הרגשתי בצד.
באתי רק מחוסר נעימות, אבל בפועל, הייתי שם לגמרי לבד. בנות אכלו, שתו, נהנו, צחקו ודיברו.
היה נראה שהן כל כך נהנות! ואני ממש רציתי, לבוא אליהן למעגל, לדבר גם, לצחוק, להיות חלק.
אבל פשוט התביישתי! לא רציתי שהן ידפקו פרצוף לזאת הנדחפת, שבאה ונהיה פתאום שקט מביך.
קשה לי כל כך! למה בנות אטומות ולא רואות אותי? השם, בבקשה. שישימו לב אליי. שאני ארגיש קשורה. בבקשה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
אני ממש מזדהה
אולי בפעם הבאה כן תנסי להתקרב קצת?
פשוט להיכנס ולא לחשוב על מה יקרה ואיך הסתכלו עליך, להגיע, לנסות להשתתף, ואני יודעת שזה קשה:)
אבל מבטיחה לך שבסוף תהני!
נשארתי ללא מילים. אולי פשוט כי אני מזדהה?
וואי, תקשיביייי, אני גם נורא מתביישת להכנס לתוך כל המעגלים וזה, אז אלף אני מנסה ליצור מעגל מסביבי, קוראת לבנות או משהו, בית, אני מנסה להידחף בלי לחשוב מה הן יחשבו עלי בסוף הן יתרגלו וישימו לב אלי וכו, הצלוחססס
אמלאאאא מרגישה שזה קרה בשיכבה ליי😣